אשקלון 23.06.23

אני רוצה שישמעו קול של אומן שמתמודד עם מחלה נפשית הזמר והיוצר חן לוי מיבנה הוציא סינגל ראשון אחרי הוא ‰ שנים של התמודדות עם מחלת הסכיזופרניה 20 מספר על ההתקף הראשון שהתפרץ בטיול השנתי בכיתה י', על האשפוזים שגרמו לו למכור את הגיטרה, ונחוש כעת להשתמש במוזיקה שלו כדי לשנות את "אני לא משוגע, אני רק ‰ הסטיגמה על מתמודדי נפש אדם שיש לו מגבלה", הוא אומר

ליאב אחאבן / / צילום: דנה קופל

הקליט חן לוי בעשור האחרון שירים מקוריים באולפן 100 מיבנה כ הביתי אך רק לאחרונה הרגיש שהוא מוכן לשתף את המוזיקה שלו עם שאר מתמודד לוי עם 16 העולם. מאז שהיה בן מחלת הסכיזופרניה שאילצה אותו לה ־ ניח בצד את השאיפות והחלומות שהיו שנים אחרי 20 לו בנעוריו. עכשיו, כ התקף הפסיכוזה הראשון שחווה במהלך הטיול השנתי, הוציא לוי סינגל ראשון שנקרא "זה לא היה פשוט". "לקח לי הרבה זמן ללמוד איך להתנהל לצד המחלה", מספר לוי שעובד בימים אלה על הוצאת אלבום הבכורה שיכ ־ שירים שכתב והלחין בעצמו. 20 לול כ אחד השירים שנמצאים עדיין בתהליכי עבודה ונקרא "שום דבר לא שבר אותי", מספר על האירוע הטראומתי שעבר בבית הספר. "משהו אפל התחיל לשלוט בי", כתב לוי. "הפיל אותי שוב ושוב לתהום, בזכות זה אני חזק היום". "חשבו שאני משתמש בסמים" שום דבר בילדות של לוי לא הכין אותו לאירוע הגורלי ששינה את חייו. "הייתי תלמיד טוב ומקובל מבחינה חברתית", הוא מספר. "ניגנתי בגיטרה בלהקה העי ־ רונית והייתי משתתף בכל הטקסים של בית הספר. אבא שלי היה קורא לי 'קפיץ' כי היו לי הרבה אנרגיות". כמה ימים לפני היציאה לטיול השנתי של כיתה י' הוא התחיל להרגיש מוזר: "פתאום עלו לי כל מיני מחשבות ושאלות על כל מיני דברים שמפריעים לי. זה היה בעיקר די ־ בורים ביני לבין עצמי". במהלך הטיול התפרצו החוצה כל אותן מחשבות ולוי חווה התקף פסיכוזה לעי ־ ני החברים והמורים. "התחלתי להתנהג בצורה קצת מוזרה", הוא משחזר. "אני לא זוכר בדיוק מה קרה שם אבל היו לי הזיות ומחשבות שווא שכבר לא יכולתי להשאיר בפנים. זה היה לא נעים להרגיש ככה לפני כל החברים שלי. נאלצתי לח ־ זור הביתה באמצע הטיול". הוריו של לוי ניסו להבין מה קרה לבנם הצעיר וחשדו כי אולי השתמש בסמים. "אמרתי להורים שלי שלעולם לא נגעתי בסמים", הוא מספר. "הם התחילו לחקור אותי ואפילו שאלו את המורה שלי לגי ־ טרה שהיה כמו אבא שלי באותם ימים. בסופו של דבר אמא שלי הזמינה פסי ־ כיאטר. הוא בא אלינו הביתה, שאל אותי כמה שאלות ואבחן שיש לי סכיזופרניה. הוא אמר לי שאקבל כדורים לשבועיים אבל בתוך תוכי ידעתי שזה משהו לכל החיים. אני זוכר שהלכתי לשירותים, הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי: 'מה קורה פה, מה זה הדבר הזה שנחת עליי עכשיו', סירבתי להאמין". ההתמודדות עם המחלה שהתפ ־ רצה בשנה הראשונה של התיכון הייתה קשה ומטלטלת. "זה הש ־ פיע עליי בעיקר בצורה של חוסר יציבות במצב הרוח", מספר לוי.

"כשאני מתחיל עם בנות לדוגמה אני מקבל את ה'לא' ברגע שאני מספר שיש לי בעיה נפשית" "באשפוז האחרון למדתי להכיר את עצמי טוב יותר ואני מצליח לזהות מצבים שעלולים לגרום לי להתקף"

"הייתי חווה מצבים של מאניה-דיפר ־ סיה. כשהייתי במצב של מאניה הרגשתי כאילו אני על גג העולם. היה לי כל כך טוב והייתי באופוריה בלי קשר בכלל למציאות. אבל אחרי זה הגיעו הנפילות והייתי נכנס לדיכאון עמוק שלא ידעתי איך לצאת ממנו. בנוסף, היו לי התקפי פסיכוזה במהלכם הייתי הוזה דברים ומ ־ דבר בצורה לא הגיונית בכלל". הצלחת ללמוד? "בשלושת החודשים הראשונים מאז האבחון נעדרתי מבית הספר. המורים לא האמינו שאצליח לעשות את הבגרויות, אבל התעקשתי ובסוף השנה ניגשתי לב ־ חינות בלשון ובערבית. זאת הייתה תקו ־ פה מאוד מאתגרת עם הרבה עליות וירי ־ דות. בגלל הכדורים הייתי עייף מאוד בבקרים ונרדם בשיעורים. בבית ספר התחשבו בי ונתנו לי להמשיך במתכונת הלימודים העיונית עם כל מיני הקלות. מבחינה חברתית היה קשה להסתובב בבית הספר בידיעה שכולם מסתכלים עליי כ'משוגע', מעין בושה כזאת. הדבר היחיד שהעסיק אותי זה מה התלמידים חושבים עליי". "כעסתי על המוזיקה" כשהרעשים מסביב היו חזקים מדי נמלט לוי אל הגיטרה שאביו קנה לו . "כשהייתי בכיתה 13 במתנה כשהיה בן ז' התחלתי ללמוד בחוג גיטרה וידעתי

כמתי לשמוע בכלל על התחום. אפילו מכרתי את המגבר ואת הגיטרה שלי". "המחלה הזאת מרמה אותך" האשפוז האחרון של לוי היה לפני כשש שנים ונמשך שלושה חודשים. "זאת הייתה תקופה לא קלה אבל יצאתי ממנה מחוזק", הוא מספר. "באשפוז האחרון למדתי להכיר את עצמי טוב יותר ואני מצליח לזהות מצבים שעלולים לגרום לי להתקף. זה כמו רכבת הרים שעולה לאט לאט ומבלי שתשים לב מאיצה ואז מתרסקת. המחלה הזאת מרמה אותך, משקרת אותך שכיף לך. אתה במצב רוח טוב ואז פתאום היא הופכת אותך". מאז הוא משתדל להיות מאוד מודע לעצמו. "בכל פעם שאני מרגיש קצת פחות מאוזן אני ניגש לפסיכיאטר", הוא מספר. "אפשר לומר שנהייתי פרנואיד בקטע הזה. הרבה פעמים הלכתי ואמ ־ רו לי שהכל בסדר ושלא הייתי צריך לבוא". אחרי שפיצח את הנוסחה לאורח חיים מאוזן יותר הוא חזר לעשות מוזיקה. "אם לא הייתי מספר שיש לי בעיה נפשית אף אחד לא היה שם לב", אומר לוי. "היום אני חי חיים תקינים, עובד כמא ־ בטח ואפילו חזרתי לעשות מוזיקה בכל הכוח". לאחרונה הוא שחרר כאמור את הסי ־

שאני רוצה להמשיך לנגן", מספר לוי. "שמעתי סולו של גיטרה בשיר 'דמעות' של אייל גולן ודמיינתי את עצמי מנגן אותו. אבא שלי קנה לי גיטרה חשמלית ואחרי שבוע כבר הצלחתי לנגן את הסו ־ לו הזה לבד. מהר מאוד הפכתי לאחד התלמידים הבולטים אצל המורה שלי". בסיום התיכון, כשכל החברים שלו התגייסו לצבא, ניסה לוי להתמקד במוזיקה והחל לכתוב ולהלחין שירים. היצירה סיפקה לו מקור לאושר ולנחמה אך החמירה מנגד את תסמיני המחלה. "במהלך הכתיבה הייתי מרגיש שיפור הדרגתי במצב הרוח עד שבאיזשהו שלב הייתי מגיע לנקודת שיא שהובילה לה ־ תקפים פסיכוטיים", הוא מספר. "במ ־ קרים רבים היצירה שיבשה אצלי את האיזון הכימי במוח וגרמה לי להתקפי מאניה-דיפרסיה קשים". לוי אשפז את עצמו מרצון שלוש פע ־ מים בבתי חולים פסיכיאטריים ובשלב מסוים האשים את המוזיקה בהידרדרות ," 31 ו- 29 , 27 במצבו. "התאשפזתי בגיל הוא אומר. "לפני כל אשפוז הייתי בשיא של תהליך היצירה. כנראה שהאיזון במוח שלי קצת יצא מגדרו כתוצאה מכתיבת השירים, וצללתי יותר מדי עמוק פנימה והגעתי למחוזות לא קלים. האשפוזים האלו היו מאוד קשים עבורי, זה לא קל מה שעוברים שם. כעסתי על המוזיקה שהייתה אחד הגורמים לכך שהתאשפזתי, והגעתי למצב שלא הס ־

לוי. "לדעתי לפרוץ בגיל מאוחר זה צילום: ארי דיין | " אפילו יתרון

23.6.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 14