אשקלון 24.3.23

חנה גור: "יעקב הקים חבורת זמר בבית הספר מגינים ונתן לי את התמיכה והחיזוקים שהייתי צריכה. הוא הניח את היסודות למה שהפכתי בהמשך"

יעקב ואורלי בן שבת. "היינו זוג מושלם"

בן שבת עם בנותיו. "מאחד, מחבר ומכיל"

"מפעל של איש אחד"

שזה הולך לכיוון לא טוב. בשלושת החודשים האחרונים לחייו הנחיתי את יעקב להניח כל יום תפילין, לברך ברכת השחר ולקרוא את 'מז ־ מור לתודה'". "מנגינת חייך לא תיפסק" ביום שישי שעבר בשעות הערב הוא נפטר בביתו כשאורלי לצידו עד נשימתו האחרונה. "באותו ערב הבנתי שהסוף מתקרב ואפילו לא הסכמתי לקחת אותו לבית החולים", היא נזכרת. "היה מגיע לו למות כשהוא שלם. עשיתי לו את תפילת 'וידוי הנפטר' שאומרים לפני פטי ־ רה כשהוא עוד היה ער ובנשימותיו האחרונות אמרתי לו לעשות 'שמע ישראל'. לא יודעת מאיפה הבאתי את הכוחות האלה. התחלתי להגיד לו שהוא היה מלך בחייו ובורא עולם רוצה אותו אצלו, ויש לו שטיח אדום למעלה ישירות לגן עדן. זה נגמר כשצעקתי 'שמע ישראל' ונראה לי שכל השכונה שמעה אותי. ככה הוא מת - צדיק". בבוקר יום ראשון גדשו את אולם ההספדים בבית העלמין מאות אנ ־ שים שביקשו לחלוק לו כבוד אחרון. במשך כשעתיים נשאו חבריו ובני משפחתו הספדים וסיפרו על עשייתו הברוכה. אחת מהן הייתה נטלי בן חמו, רכזת חינוך חברתי במקיף ז', שעבדה בצמוד לבן שבת עד ימיו האחרונים. היא סיפרה על המופע האחרון שה ־ עלו יחד עם חבורת הזמר של התיכון "לפעמים חלומות מתגשמים". "כבר אז ראיתי שאתה מתקשה", אמרה בן חמו. "שהכוחות כבר לא עומדים לך. אבל לא ויתרת ולא התלוננת, עבדת שעות רבות באולפן ביחד עם אורלי כדי שהמופע יעמוד בזמן. איזו שמחה עצומה הייתה כשהגעת למופע וכמה אהבה קיבלת. רק אתמול עוד הסת ־ מסנו על בחירת השירים לערב שירי לוחמים ביום הזיכרון. הותרת אחריך דורות של תלמידים שאהבו וכיבדו אותך. מנגינת חייך לעולם לא תי ־ פסק". ¿

רעייתו אורלי: כשהבנתי שהסוף מתקרב לא הסכמתי לקחת אותו לבית החולים. היה מגיע לו למות כשהוא שלם"

השנים האחרונות ליוותה 25 ב אותו רעייתו השנייה אורלי גם בבית וגם בעבודה. "יעקב היה מפעל של איש אחד בתחום המוזיקה", מספרת אורלי שעובדת גם כמפיקה מוזי ־ קלית. "הוא האיש שהניח את אבני היסוד אי-שם בתחילת שנות השב ־ עים. הוא גידל באשדוד דורות של ־ מים של זמרים, מאנשים שנמצאים היום בעשור החמישי לחייהם ועד צעירים בני עשרה". שנים 33 השניים הכירו לפני כ כשבן שבת היה כבר גרוש עם שני ילדים. לאחר כעשור הם נישאו ונו ־ לדו להם שתי בנות. "כולם מכירים אותנו בתור זוג מושלם", מספרת אורלי. "יעקב הקים משפחה לת ־ פארת. אני ואשתו הראשונה אסתי חברות טובות, וזה לא מובן מאליו. הילדים שלנו מבלים ביחד ותמיד בהרמוניה בעיקר בזכות יעקב שידע תמיד לאחד, לחבר ולהכיל את כולם". בבית המשפחה האבלה, שמקושט כולו בציורים שצייר בן שבת, ישבה גם אסתי, אם שני ילדיו הגדולים. "יעקב ואני היינו יחד בתקופה של

אבי חן: "זה התחיל עוד בתקופת התיכון. אני למדתי במגמת מכונאות רכב ויעקב למד במגמת דפוס, אלא ששנינו נמשכנו בכלל לתחום המוזיקה והתיאטרון"

נעורים יפה ומתוקה", אומרת אסתי. "היינו יחד בלהקה ואני הייתי אחת מהסולניות. עשיתי את האודישן והיה בינינו 16 הראשון כשהייתי בת חיבור מיידי. זו הייתה תקופה מופ ־ לאה אבל בהמשך עזבתי את התחום והפכתי לגננת". למרות שהגיע לגיל פרישה המ ־ שיך בן שבת לעבוד באותו קצב ותכנן פרויקטים רבים לעתיד. אך הבשורה הקשה שקיבל לפני כש ־ לושה חודשים עצרה את העשייה האומנותית. "הוא התחיל להתלו ־ נן על כאב טורדני בצד", מספרת אורלי. "התחלנו לעשות סדרה של בדיקות ואובחן אצלו גידול סרטני בכבד. תוך שבועיים הוא התחיל טיפולים כימותרפיים היה ברור לנו

שי זנזורי: "יעקב היה זה שלקח אותי ללהקה שלו, טיפח את הכישרון שלי והכניס אותי לאולפן הקלטות. הפכנו למשפחה"

הבלדה על יעקב בן שבת

יוסי עטר: "מהרגע הראשון שיעקב נפטר חשבתי שאני רוצה ללוות אותו בשירה בלוויה. אמנם לא הייתי שם בשנות השבעים אבל בזכות יעקב השיר הזה ליווה את כולנו"

עטר מנגן בהלוויה של בן שבת. סגירת מעגל

52

24.3.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום