אשקלון 26.01.24

הסטודנטים במתחם "כרמי עוז". הולכים אחרי הקהילה

במגדלים החדשים שהפכו לביתם נשארו מספר דירות ריקות שממתינות לשובם של החטופים. "אנחנו מכירים את כל תושבי ניר עוז ולכולם יש כאב ואובדן גדול", אומרת ברזילי. "הם מאוד עייפים ומותשים, קשה להם במאבק הזה. הם אנשים מדהימים וחזקים שמפ־ תיעים אותי בכל פעם מחדש בעוצמות שלהם". "הם הבית שלי" ראש הכפר אילי מרקוביץ', סטודנ־ טית שנה ג' לתרבות ומחול במכללת

מנוכר. התרגלנו לפתוח את הדלת ול־ ראות את כולם בחוץ בדשא ובמרחבים המשותפים. כולם עדיין מתאקלמים ואנחנו עוזרים בכל מה שצריך - אם זה לסדר מחסנים, לסחוב ארגזים ולבצע כל מיני עבודות קטנות". בקרוב מקווים הסטודנטים לחדש את הפעילות שעשו בקיבוץ. "היינו מפ־ עילים את הפאב בניר עוז ויש מתחם בסמוך לבניינים שאנחנו אמורים להפוך לפאב החדש", אומרת ברזילי. "אנחנו רוצים להחזיר את עגלת הקפה ולהרים את הפעילויות בחגים לפי מיטב המסו־ רת של הקיבוץ".

ספיר, מספרת כי הפעילות שלהם מתמקדת כרגע בשיקום הקהילה. "אנחנו עסוקים בסוג של בנייה מחו־ דשת של הקשר שלנו עם הקיבוץ", אומרת מרקוביץ'. "בהמשך כשרכזי התרבות יתחילו לעבוד והילדים ייק־ לטו במסגרות ובחוגים נעסוק בפעי־ לות השגרתית". מרקוביץ', תושבת תל אביב, התאהבה בהווי הקיבוצי שנדמה כי הוא מתקיים על פלנטה אחרת הרחק מהעיר הגדולה והסואנת. היא ראתה את עצמה ממשיכה לגור בניר עוז אחרי התואר, אבל אסון השבעה באוקטובר נטע בלבה זרעים של ספק. "קשה לי לדמיין מציאות שבטוח לגור שם", היא אומרת. "משבר האמון של חברי הקיבוץ עם המדינה הוא מאוד עמוק. אני ורבים מהסטודנטים רצינו להישאר שם מעבר לתקופת הלימודים אבל תחושת ההפקרות היא מאוד עמו־ קה". עבור ברזילי, שהגיעה לכפר מהיישוב מיתר, הקיבוץ הוא הקהילה ואותם היא לא מתכוונת לעזוב. "הייתי אמורה לעבור לשדרות אחרי שנה אבל התאהבתי במקום", היא אומרת. "חצי מהסטודנטים בכפר רו־ צים להגיש בקשת תושבות לקיבוץ, גם אחרי מה שהיה. אני לא יודעת אם הקיבוץ יחזור פיזית לניר עוז אבל הקהילה הם הבית שלי לכל דבר. אני בקשר קרוב עם כולם ואלך איתם לכל מקום". ¿

הקטור שנותר לבדו עד שאופליה שוח־ ררה מהשבי והצטרפה אליו במלון. במהלך השהייה באילת היא מצאה חבר חדש - הילד עידן קוניו ששני דודיו דוד ואריאל עדיין חטופים בעזה. "לפני המלחמה הכרתי את עידן מכל מיני פעילויות שעשינו בקיבוץ, אבל לא באופן אישי", מספרת ברזילי. "באילת חנכתי אותו והחיבור בינינו ממש חזק. צללתי איתו ועם אביו, הלכנו לטייל ביחד בקניון וביליתי זמן עם המשפחה. עכשיו שאנחנו בקרית גת, נמשיך את החונכות". עידן מככב לצדה בתשדיר של מפעל הפיס, שם הוא אומר: "כשנ־ חזור לניר עוז אני רוצה שהמשפחה שלי תאמץ את שירז". כשהקיבוץ סיכם על מעבר למגורים הזמניים בשכונת כרמי גת בקרית גת, לברזילי היה ברור שהיא מצטרפת. "אנ־ חנו רוצים להמשיך להתנהל כמו כפר", היא אומרת. "נעשה כל מה שאנשי הקי־ בוץ מבקשים כדי לשקם את הקהילה ולהשאיר אותה מגובשת". לאחרונה נכנסו הסטודנטים לדירות החדשות במגדל המגורים במתחם שנ־ קרא כרמי עוז. כל שני סטודנטים חו־ לקים דירה מרווחת ומאובזרת, שדרוג משמעותי מהחדר הדחוס במלון בו שהו בשלושת החודשים האחרונים. "המע־ בר לקרית גת הציף רגשות מעורבים", אומרת ברזילי. "מצד אחד כיף לגור סוף סוף בבית אבל מצד שני זה לא כמו בקי־ בוץ. קשה לגור בבניין, זה מרגיש קצת

"באילת חנכתי את עידן קוניו והחיבור בינינו ממש חזק. צללתי איתו ועם אביו, הלכנו לטייל ביחד בקניון וביליתי זמן עם המשפחה" "קשה לגור בבניין, זה מרגיש קצת מנוכר. התרגלנו לפתוח את הדלת ולראות את כולם בחוץ בדשא"

כפר הסטודנטים בניר עוז. לא נשאר זכר

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 26.1.2024 17