אשקלון 3.12.21

אותו לנתניה ובפעם הראשונה לישראל, והוא היה המאמן הראשון שהאמין בו ותמך בו, ולקח אותו ממש כמו בן טיפו ־ חיו. הוא היה מאוד אבהי כלפי השחקנים שלו. זה היה מעבר למגרש. אני זוכרת שהייתה לנו את הקבוצה באילת שהוא אימן, שחקנים היו באים לאכול איתנו ארוחת שישי" איפה הוא חסר לכם במיוחד? ליאור: "מרגישים שהוא חסר בכל דבר קטן, בכל שנייה ביום. הוא היה מההורים שהילדים מתייעצים איתם על הכל. הוא היה כמו חבר. כל דבר שהייתי צריכה, כל פעם שהייתי רוצה לספר משהו, הייתי מרימה אליו או לאמא טלפון". "אמרתי את זה גם בהלוויה ואני רוצה להגיד את זה גם עכשיו", מוסיפה ליאור, "תמיד הערכתי את מה שיש לי, אבל כנראה שלא מספיק הערכתי. המשפחה שלי עברה דברים. אבל זו הטלטלה הכי כבדה שעברתי. אני פשוט חושבת שה ־ מסר שלי הוא שצריך להעריך את החיים יותר ולקחת הכל בפרופורציות, ומאוד להתקרב למשפחה. זה הדבר הכי חשוב שיש, ובאמת להעריך את ההורים שלך ולתת להם את כל מה שיש. כי הנה, זה פשוט יכול להגיע אליך משום מקום". ¿

משחק שאמא הייתה מפספסת". שגית: "עוד מימי קבוצות הנוער, היינו מכינים להם סנדוויצ'ים. נתתי הרבה מקום לדבר הזה. כל הילדים מגיל אפס על המגרש. פעם בשבוע יש משחק. חשוב לומר שאריק לא התעסק רק בזה, היה לו ועדיין יש הוסטלים לתשושי נפש במזכרת בתיה ורמלה, שהוא דאג להם גם כן. הנתינה והכדורסל היו שתי קצ ־ וות בחיים שלו. מצד אחד להתעסק עם אנשים תשושי נפש, מצד שני כדורסל. הוא גם היה תורם באופן קבוע לילדים שאין להם אמצעים לארוחת עשר בבית ספר, וזה משהו שאנחנו נמשיך לעשות". ליאור: "הוא היה בן אדם מאוד טוב ונ ־ דיב שמאוד אוהב לעזור. הוא תמיד אמר לי, אם מישהו מבקש - תתני" "אני חושבת שגם היה משהו בלהיות עם חבר'ה צעירים בעולם הכדורסל, זה מאוד משפיע עליך. זה שומר אותך צעיר באיזושהי צורה", מוסיפה שגית. "הוא היה ממש שטותניק. גם כילד שמעתי עליו שהוא היה עושה צחוקים ושטויות, הוא היה ילד שמעז. פושטק", אומרת ליאור. אילו זיכרונות יש לכם ממנו? שגית: "הוא היה מאוד חם, מאוד נדיב ומאוד מצחיק. אני זוכרת שהיינו

לני, ליאור וטיה אלפסי. "הוא היה אבא מהמם"

צילום: אלבום פרטי | אריק אלפסי ובנו יהלי

באיזושהי חתונה, וניגש אלינו שחקן עבר ששיחק אצל אריק, ואמר לו שהוא מאוד השפיע עליו. והוא לא היחיד. היו בדרך עוד המון שחקנים שפגשו אותו במהלך חייהם שהוא הצליח להשפיע עליהם רבות. כשהוא אימן בנתניה, לק ־ בוצה היו לעתים אימוני בוקר ואימוני ערב. מכיוון שלא היה לקבוצה תקציב לתת להם דירות, אריק הזמין אותנו אלינו הביתה. הוא מאוד דאג לשחקנים שלו ומאוד שמר עליהם". ליאור: "אחרי כל מה שקרה, אז השח ־ קן אדריאן בנקס דיבר איתי. אבא הביא

ליאור: "מרגישים שהוא חסר בכל דבר קטן, בכל שנייה ביום. הוא היה מההורים שהילדים מתייעצים איתם על הכל. הוא היה כמו חבר. כל דבר שהייתי צריכה, כל פעם שהייתי רוצה לספר משהו, הייתי מרימה אליו או לאמא טלפון"

49

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 3.12.2021

Made with FlippingBook Digital Publishing Software