אשקלון 31.3.23

י � ) מגלמת את ג'נט, אמא ט 53 כהן ) פוסית במשפחה מרוקאית טיפוסית שמתגוררת בעיירה טיפוסית בפרי י פריה ומתמודדת עם בעיות טיפוסיות של פרנסה, אהבות נכזבות, אובדן וקשיי הסתגלות. וכמו בבתים מרוקאים רבים, הדיאלוגים בסרט מתקיימים בשלוש שפות (מרוקאית, עברית וצרפתית) שמתלכדות לכדי שפה אחת בהרמוניה מושלמת. עבור כהן שמתרוצצת כבר שנים על הבמה ומדקלמת טקסטים בשפת אמה, המשימה הייתה הכי טבעית בעולם. "אני דוברת את השפה המרו י קאית ממש טוב ומצליחה להצחיק גם במרוקאית", אומרת כהן. "אני משחקת בסרט אמא וסבתא שמחזיקה את המשפ י חה בכל הכוח ומנסה לפתור את הבעיות של כולם. יש משפחות כאלו בפריפריה עד היום והרבה אנשים יוכלו להזדהות לדעתי עם העלילה". מוטב מאוחר כהן, אמא חד הורית לארבעה וסבתא לחמישה, מתגוררת ברובע ד' באשדוד. היא עלתה ממרקש עם אמה בשנת והשתיים הביאו לקבורה בהר 1983 הזיתים את אביה שנפטר שלוש שנים קודם לכן. בארץ עבדה כהן באולם אירועים ובחנות לתשמישי קדושה שהיו בבעלותם של אחיה וניהלה אורח חיים שגרתי למדי. התפנית בחייה הגיעה לאחר שאחד מחבריה הציע לה לנצל את הכישרון הקומי המולד שלה וסידר לה אודישן בהצגה בשפה המרו י קאית. "תמיד נחשבתי למצחיקה של החבר'ה", היא מספרת. "בעקבות המ י לצה של אחד החברים הלכתי לאודישן ומשם הכל היסטוריה". בתיאטרון הנגב שפועל במועצה האזורית אשכול הס י מוכה לשדרות שיחקה כהן לצידו של סמי לזמי, חבר להקת שפתיים שהתא י חדה לאחרונה. היא ולזמי כיכבו יחד בקומדיות "נשיבה דיאלי" ("החותנת שלי") ו"ללה מסעודה" ("סבתא מסעו י דה"). "כיום אני ממשיכה לעבוד על הצגות נוספות ואף כותבת בעצמי", מספרת כהן שמנסה כעת את מזלה בכתיבת תסריט לסרט עלילתי. "התחלתי לכ י תוב סרט על משפחה מרוקאית שעלתה לישראל", אומרת כהן. "שיתפתי בזה את חיים בוזגלו ואשמח להמשיך את הכתיבה יחד איתו. יש לי גם חברים במרוקו שרוצים לשתף פעולה בפ י רויקט".

החלום ושברו סיפור עלייתם של יהודי מרוקו היווה השראה לסרטים רבים. תחילה היו אלה סרטי בורקס כמו "סלאח שבתי" ו"צ'רלי וחצי" שנכתבו, בוימו ואף שוחקו על ידי יוצאי אשכנז והנציחו את הסטראוטיפים של ממשלת מפא"י בשנים הראשונות להקמת המדינה. עשרות שנים לאחר מכן יצרו בני הדור השני של העולים ממרוקו נרטיב חדש בין היתר באמצעות הסרטים "שחור", "האנשים הכתומים" (חנה אזולאי-הספרי), "שבעה" ו"גט" של האחים שלומי ורונית אלקבץ. היצי י רות של דור ההמשך מבקשות להציג את נקודת מבטם האישית על משבר הזהות עמו התמודדו כבני מהגרים שמנסים להשתלב בארץ זרה. כך גם הסרט החדש של בוזגלו ("הקיץ של אביה", "ג'אנם ג'אנם") שמתרחש אמנם בעיירה דמיונית בשם שער הפ י רחים (במרוקאית: באב אל-ווארד) אך יכול היה להתקיים באותה המידה באש י דוד, אשקלון, קרית גת ושדרות. הסרט מביא את סיפורה של משפחת וקנין מרובת הנפשות שמתמודדת עם מצו י קות קיומיות ונאחזת בגעגועים למרוקו האהובה. "המפעל שבו עבדו אבי המשפחה (אל י ברט אילוז) והילד האהוב על ג'נט (אריק משעלי) נסגר והם פוטרו", מספרת כהן. "היא מנסה בכל כוחה לשמור על הילד ולהחזיר אותו לעבוד. בנוסף היא מט י פלת בשאר בני המשפחה שמתגוררים עם ההורים ביניהם האבא העיוור שלה, הילדה הקטנה שעדיין לומדת בבית הספר, בתה שהתאלמנה מבעלה ובן נוסף שהתגרש. כל המשפחה על הכת י פיים שלה אבל היא עושה הכל מאהבה. היא מכינה אוכל ממה שאין ומנסה לפ י תור את כל מה שהולך מסביבה". "התחברתי לכולם על הסט" ליצירת הסרט, שיצא לאקרנים בסוף השבוע והשתתף לפני כן בפסטיבל הס י רטים בחיפה ובפסטיבל הסרטים באגא י דיר שבמרוקו, שותפים מספר יוצרים

"הסרט מבוסס על מציאות שעדיין קיימת בפריפריה. הסרט מסופר מנקודת מבטם של אנשים שחוו את המציאות הזאת, הוא לא מכליל ולא בא להנציח סטיגמות"

ושחקנים מהדרום. את התסריט כתב בוזגלו יחד עם המשורר האשדודי פרופ' סמי שלום שטרית ומשעלי שמתגורר בשנים האחרונות באשקלון. "הדמות שלי נכתבה בהשראת אמו של אריק משעלי", מספרת כהן. "הוא רצה בראש ובראשונה להעביר לי את המסר שאמו הייתה מוותרת על תרופות כדי לקנות אוכל ולוודא שלא יחסר כלום בבית". יחד עם כהן ומשעלי, שמגלם את אחד מבניה שנקלע לחובות הימורים, משח י קים זנאתי ואילוז ילידי אשדוד, הילה סעדה שמככבת בימים אלה בסדרה "מלכת היופי של ירושלים", זאב רווח, ריימונד אמסלם ("אחותי היפה", "הבית ברחוב פין") וכדורגלן העבר איציק זוהר. למרות שזה התפקיד הראשון שלה בקולנוע כהן הרגישה מאוד בנוח על הסט. "זו הייתה חוויה מדהימה", מספ י רת כהן. "תמיד על הבמה אני מרגישה הכי בבית ולא מתרגשת. חיים בוזגלו פשוט היה אומר לי 'אנט, שחקי' ואני הייתי מרגישה בנוח ומביאה את עצמי כמו שאני יודעת. הוא אמר לי שאני מזכירה לו את רונית אלקבץ ז"ל. אצלי הכל אותנטי ואני פחות מאמינה בשינון טקסטים ובדקלום מושלם. קראתי כל סצינה פעם אחת והייתי זוכרת והכל בא לי טבעי. הקדוש ברוך הוא חונן כל אחד במשהו והוא חנן אותי בזה". מה ההבדלים בין התיאטרון לקול ־ נוע? "בקולנוע צריך הרבה פחות מניירות כי אתה מדבר למצלמה ולא לקהל. אתה לא צריך להסתכל ממש על המצלמה כמו שאתה מסתכל ומתקשר על הקהל בהצגה". האם כאחת שעלתה ממרוקו וגרה בפריפריה את מזדהה עם הדמות ועם

כהן ומשעלי בסרט. הבן האהוב מסתבך באדיבות | בצרות יונייטד קינג, צילום: יורם מילוא

"עם אלברט אילוז המשחק הרגיש הכי מתואם שיש ולעיתים אף עשינו דברים שלא כתובים בתסריט ויצאו טובים ומצחיקים"

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 31.3.2023 47

Made with FlippingBook Ebook Creator