אשקלון 5.4.23

התיאטרון עבורנו הוא כמו פילאטיס לנפש במהלך הקורונה הקימה סלין אבוטבול סדנת משחק לנשים בסטודיו בביתה באשקלון ‰ כעת, אחרי שתי הצגות מוצלחות, העירייה נכנסת לתמונה והפרויקט הביתי יהפוך לתיאטרון עירוני ‰ וגם: קבוצת נשים חדשה שקמה בקרית מלאכי מתכוננת למופע הבכורה

ליאב אחאבן / / צילום: בראל אפרים

בחודש שעבר העלתה קבוצת תיאטרון הנשים של סלין אבוטבול את ההצגה "קלף נשים" באולם הכנסים באשקלון. השח ־ עד 35 קניות החובבניות, בנות , שהתחילו ללמוד בסדנה של 65 אבוטבול רק לפני כשנתיים, היו כנראה מאוד משכנעות על הבמה. שנים במהלכן ניהלה 24 אחרי אבוטבול את התיאטרון בביתה הפרטי והכשירה אלפי ילדים ובני נוער, הכירה העירייה בפרויקט חייה ולוקחת את התיאטרון תחת חסותה. אבוטבול זוקפת את ההכ ־ רה העירונית להצלחה של קבוצת הנשים. "יש הילה נשית על הבמה

רונה עבד הסטודיו של אבוטבול לסירוגין. בין סגר לסגר היה לה זמן לחשוב והיא התחילה לגלגל את הרעיון להקים סדנאות משחק לנשים. "כל הזמן היו עוצרות אותי נשים ברחוב ואומרות לי לפתוח קבו ־ צה גם לנשים", נזכרת אבוטבול. "כשהתחילה הקורונה אמרתי לעצמי שאולי זו הזדמנות לנ ־ סות את הרעיון ולחבר כמה נשים ביחד בתקופה הקשה הזו עם כל הבדידות. פתחתי סדנה ראשונה בת ארבעה מפגשים עם השחקן משה פרסטר שהתלהב בטירוף

מלניק (שנייה משמאל) בהצגה "קלף נשים". משחררות הכל על הבמה

מהנשים שהגיעו. כשהסדנה הסתיימה הנ ־ שים הציעו שנהפוך את זה לחוג קבוע, ומאז הן ביחד". נשים שנפגשות אחת 13 בקבוצה חברות לשבוע בסטודיו של אבוטבול כדי ללמוד ולתרגל, אבל גם כדי להתנתק לכמה שעות מהטרדות היומיומיות של הבית והמשפחה. "מעבר לכלים המקצועיים שהן רוכשות במפ ־ גשים הנשים צוחקות, בוכות, ומשחררות הכל כדי לחזור הביתה עם כוחות מחודשים", אומ ־ רת אבוטבול. "אנחנו מדברות על הכל ונהנות אחת מחברתה של השנייה. אני מביאה להן משימות שגורמות להן להיפתח ולחשוף את הנשמה כי משחק, אם זה בתיאטרון בטלוויזיה או בקולנוע, צריך לבוא מבפנים. השחקן צריך להזדהות עם הדמות ולמצוא את נקודות החי ־ בור הכי עמוקות שלו, אחרת הוא לא יהיה משכנע. שתי משימות שאני נוהגת לתת להן

כל העולם במה ), נשואה ואמא לארבעה, הגיעה 53 אבוטבול ( שנים. היא 24 לאשקלון מראשון לציון לפני הקימה במרתף ביתה את "הבמה של סלין", סטודיו למשחק ותיאטרון לילדים ובני נוער . "למדתי משחק שנתיים 18 בגילאי חמש עד אצל יורם לוינשטיין בתל אביב", היא מספ ־ שרתי בפסטיבל שירי הילדים 1978 רת. "ב ומאז הופעתי בצוותא בראשון לציון ובחוגי תיאטרון שונים. אחרי שהתחתנתי וילדתי את בנותיי היה לי קשה לשלב קריירה ומשפחה, אז פתחתי את הסטודיו שיעניק חוסן רגשי ויצי ־ רתי לילדי הדרום". בסטודיו הביתי שלה יש במה, חדרי הלב ־ שה, תלבושות ותפאורה. במשך השנים למדו אצל אבוטבול אלפי חניכים, חלקם עובדים כעת לצידה כמדריכים. כשפרץ משבר הקו ־

שאי אפשר להסביר במילים", אומרת אבוט ־ בול. "יש בהן עוצמה ועומק שלא הכרתי בכל השנים שעבדתי עם ילדים ובני נוער. לפני כל הפקה או הצגה השחקניות מתרגשות כמו יל ־ דות קטנות. הן מאוד טוטאליות וזה הכי כיף בעולם". ), מורה לאנגלית בגמלאות, 62 עליזה מלניק ( הגיעה לקבוצה אחרי שחלתה. "סלין והנשים בתיאטרון עזרו לי הכי הרבה להתגבר על המחלה", היא מספרת. "אנחנו מרגישות חלק ממשפחה אחת גדולה". מדובר אמנם בתיאטרון חובבני אך חלק מהשחקניות כבר קיבלו תפ ־ קידים קטנים בטלוויזיה. "אני למשל הופעתי ", מספרת 11 כניצבת בסדרה 'שעת אפס' בכאן מלניק. "תמיד היה לי חלום להיות שחקנית, לשיר ולהופיע על הבמה ועכשיו אני מרגישה שאני מגשימה את החלום הזה".

5.4.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 38