אשקלון דרום 06.10.23

עפים על חלום

סגל. היעד הבא: אנטארקטיקה צילומים: | פרטי

לחיות חיי נוודות החלום:

כובשת את העולם על רגל אחת ) מבני ברק החליטה לטייל לבדה בעולם 29( אחרי שרגלה נקטעה, אסתריה סגל ובכל יום מחדש ‰ מאז היא צוללת, רוכבת, גולשת, ממריאה וכובשת הרי געש ‰ "אלוהים שלח לי סרטן כדי שאבין שאני רוצה לחיות" ‰ "יוצאת מאזור הנכות"

מירית קושניר-סטרומצה

ר � בס רק כשאסתרי סגל חלת ה טן היא הבינה עד כמה היא רוצה לחיות. "חיים אקטיביים", היא אומרת, "לא רק לנשום אוויר, לשתות מים ולשרוד את החיים, לא לחיות מכורח הנסיבות. הייתי נערה דיכאונית, לא הלכתי לבית הספר והגעתי לאשפוז פסיכיאטרי. הייתי בשאר לות גדולות על היקום, ובמידה מסוימת ביקשתי סרטן כדי למות בכבוד. ואלוהים שלח לי סרטן כדי שאבין שאני בעצם רוצה לחיות". ) נולדה וגדלה בבני ברק, השלישית 29 סגל ( התגלה 16 ילדים במשפחה חרדית. בגיל 10 מ־ גידול ממאיר ברגלה השמאלית, ואחרי טיפול כיר מותרפי וניתוח שבו הוצא הגידול, היא נותרה עם נזק עצבי שפגע קשות באיכות חייה. "שמו מִשְתל במקום הברך, והחל תהליך אורתופדי ארוך, שכלל ניתוחים ונסיונות טיפול. המצב רק החמיר, התמר כרתי למשככי כאבים ונוסף גם קושי נפשי. "אחרי שמונה שנים נוצר זיהום במשתל, והיתה התלבטות אם לנתח ולנקות או לקטוע את הרגל. לא ראיתי לזה סוף". צלילות, מסוקים ו רי געש לפני חמש שנים, בהחלטה אמיצה שקיבלה, נקר טעה רגלה עד מעל לברך. "רגע לפני שנכנסר תי לניתוח כמעט התחרטתי, אבל בתוכי ידעתי שזו החלטה נכונה. ידעתי שהקטיעה תפטור אותי

"באיסלנד בכיתי מהתרגשות המון פעמים, כי איך אני אמורה להכיל את כל היופי המוגזם הזה?" מדי כמה חודשים היא חוזרת לישראל וחוסכת כסף מההרצאה 'לצאת מאזור הנכות', שבה היא מספרת את סיפור חייה. הראיון הזה מתקיים מפר ראג, אחרי שבחודש האחרון היא עברה את איסלר 26 נד, הונגריה, סלובקיה, אוסטריה וצ'כיה וישנה לילות באוהל. "חשוב לי להתלהב מכל דבר, מהר גשם שהשאיר טיפות מים זוהרות על הדשא מחוץ לאוהל שלי, ומהדוב שהסתובב שם בלילה. ואני גם פוחדת, כמו בלילה שבו ישנתי באורגון בוואן בין האוקיינוס ליער והיתה אזעקת צונאמי". איך מחליטים על היעד הבא? "לפעמים אני סוגרת מראש, ולפעמים אני נוסעת לאן שהלב מושך. אני לא מרבה ללכת. לרוב אני מתניידת בכלי תחבורה וישנה בו, או באוהל. במר רכז אמריקה ישנתי בהוסטלים. במקום נגיש אני מטיילת בכיסא גלגלים, ובמקום פחות נגיש - בער אחוז מהזמן, אבל תמיד יש 99 זרת קביים. אני לבד "באנטארקטיקה ובאוסטרליה עוד לא הייתי. אני מתכננת לטייל בעוד שנה, לעבוד שנה בארץ ואז להגיע לאוסטרליה. בינתיים אני צוברת חוויות, כמו להתיידד עם פיראט קטוע רגל באי קורטז שבאוקיינוס השקט. הרי אם לאחד מאיתנו היו שתי רגליים, המפגש הזה בכלל לא היה קורה". מטיילים בסביבה". מה החלום הבא?

מהרבה בעיות. אבל הגיעו בעיות אחרות, וניסיתי להתאבד פעמיים. חלף עוד זמן עד שהבנתי שאלה החיים שלי. עשיתי פרוטזה, נגמלתי ממשככי כאבים, והתחלתי לעשות ספורט ולעבוד". ', חיה עם בן זוג 11 היא עבדה בטלוויזיה ב'כאן אחרי שהפסיקה להיות דתייה, ובתחילת אוגור ' נסעה למה שהיה אמור להיות שנת טיול 21 סט באירופה והתפתח הרבה מעבר לכך. כך נרקם חלומה לחיות חיי נוודות, בלי כתובת, בלי ארץ, בלי עיר. מאז הספיקה לגלוש בפורטוגל בכפר הדייגים עם הגלים הגבוהים בעולם, לרכוב על אופנוע ולצלול בתאילנד ולטוס במסוק מעל הר געש פעיל באיסלנד. "לקראת כל חוויה אני נערר כת עם אישורים מהרופא ולומדת את הסיטואציה, כי כשרואים שאני בלי רגל תמיד אומרים: 'את לא'. לפני קורס הצלילה הפחידו אותי, אבל אני לא אחת שמוותרת. עשיתי את הקורס ולא הבנר תי מה העניין, הרי מתחת למים לא צריך קביים. פתאום הייתי בתוך האוקיינוס, מולי דגים בגור בה העיניים, ונדהמתי כמו ילד קטן שרואה פלא עולם. גם באיסלנד לא האמנתי שאצליח להתקרב להר הגעש, אחרי שהחוויה נמנעה ממני מספר פעמים כי אני לא יכולה ללכת. הפעם, בטיסה עם מסוק, זה הצליח. עברנו מעל ההתפרצות ארבע פעמים, וראינו מלמעלה את הלבה מתפוצצת ונר שפכת, והרגשתי ענווה עמוקה על כך שאני והר הגעש הזה חולקים את אותו כדור הארץ.

רגע לפני שנכנסתי לניתוח כמעט התחרטתי, אבל בתוכי ידעתי שזו החלטה נכונה. ידעתי שהקטיעה תפטור אותי מהרבה בעיות. חלף עוד זמן עד שהבנתי שאלה החיים שלי"

6.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 20