אשקלון דרום 11.10.24

חשבון ונפש תארו לכם שצוות בראשות סגן המפקח על הבנקים, דודו זקן, מסייע בחינם לעסק שבעליו במילואים וגורם לו לעבוד מחדש זוהי בדיוק העשייה בלב ‰ הפרויקט שהקימה פרופ' רננה פרס, מומחית לשיווק לאחר ‰ באוניברסיטה העברית ששני בניה גויסו ופתיחת הסמסטר נדחתה, היא רתמה עשרות סטודנטים ובכירים במשק למען ‰ עסקים קטנים בדרום ובצפון המיזם שפיתחה אומץ בידי האו"ם וזכה השבוע בפרס יוקרתי

כלכלה

אבישג זוהר

כמו כל אזרחי מדינת באוקטובר, גם פרופ' 7 ישראל בבוקר רננה פרס, התעוררה לאזעקות בביתה שבמבשרת ציון. "בבוקר השבעה באוקטובר הילדים שלי עוד היו בבית", היא נזכרת. "בשעה עשר כבר לא". זמן קצר לאחר שהתברר גודל האסון ביישובי העוטף נסעה פרופ' פרס לאילת, לסייע ככל הניתן לניצולים מקיבוץ ניר עוז שפונו לשם, "אני מדריכת צלילה וכששמעתי שהגיעו מפונים לאילת יר־ דתי לשם. המפונים של ניר עוז הגיעו כמו פליטים, רק עם הבגדים שעליהם ועם מבט הלום בעיניים. שמנו עליהם ציוד צלילה והורדנו אותם למים ודיברנו איתם. תוך כדי שאני עושה את זה, הב־ נתי שחוץ מכל המעגלים האיומים של הפגיעה והחטופים, יש גם אנשים שיש להם עסקים והם לא מבינים איך הם ית־ פרנסו. דיברתי למשל עם מישהי שע־ שתה עד אז סלסלות פיקניק, ומי רוצה סלסלות פיקניק עכשיו? והיא אם יחיד־ נית, והתחלתי לחשוב שיווק. התקשרתי לבית המלון ושאלתי אותם אם יש להם פינה במטבח עבורה והם אמרו שכן, הת־ חלתי להתקשר ליישובים בערבה שיש להם כיתות כוננות והצעתי להם לחלק לחברי כיתות הכוננות סלסלות פיקניק ותוך יומיים היא התחילה לעבוד". הבכירים במשק נרתמו פרס, פיזיקאית בהכשרתה, היא מומ־ חית לשיווק המפתחת מודלים אוטומטים של רשתות חברתיות ועובדת עם בינה מלאכותית. ביום-יום היא מלמדת בבית הספר למינהל עסקים שבאוניברסיטה העברית ולכן התחנה הבאה שלה היה להרחיב את הסיוע לעסקים נוספים שנ־ פגעו מהמלחמה. על הדרך היא החליטה

לגייס את הסטודנטים שלה, שממילא התבשרו שוב ושוב על דחיית פתיחת הסמסטר וחיפשו כיצד לסייע לנפג־ 120 עים. "פרסמתי את זה והגיעו אלי סטודנטים. התקשרתי לבוגרים שלנו, אנשים סופר עסוקים; דירקטורים, מנה־ לי בנקים, וביקשתי מהם להיות ראשי 40 צוותים. והם הסכימו. ככה בנינו צוותים. החלטתי לעבור דרך הרשויות המקומיות וללכת דווקא למקומות שלא עוזרים להם: אופקים, שדרות, נתיבות. התקשרתי לראשי הערים. אופקים הרי־ מו ראשונים את הכפפה ואחר כך שד־ רות ונתיבות. היו לי צוות של יועצות ארגוניות שעשו את ההתאמה לצוותים, היתה שם המון לוגיסטיקה והיו חיבורים מדהימים. היה צוות שהמנטור שלו היה דודו זקן, סגן המפקח על הבנקים. היה עסק משדרות שנקרא 'האביר המתוק', שבעליו היה במילואים והצוות הלך עם אחותו והילדים של השכנים וגרמו לעסק לעבוד כשהוא לא היה שם. עשו לו מיתוג מחדש, שלטים ופרסום". שותפים, לא נזקקים לדברי פרופ' פרס התגובות של בעלי העסקים היו בהתחלה של חוסר אמון. "אנשים התחילו לבכות כי חזרנו אליהם, הם לא באמת האמינו שזה בחינם, הם כל הזמן חיכו מתי תגיע החשבונית", היא מספרת. "זה התחלף בהכרת תודה וזה נגמר בשותפות, שזה בעיניי הדבר הכי חשוב. אמרתי לצוותים שלי לאורך כל הדרך, 'הם לא נזקקים, הם יודעים לע־ בוד, הם נקלעו למצב שכולנו יכולנו להיקלע אליו'. זה בא ממקום מאוד שי־ תופי ולכן זה גם עבד". מאוד מהר הבינה פרס כי לא רק עס־ קים מהדרום נפגעים מהמלחמה, אלא

"היה עסק משדרות

שנקרא 'האביר

המתוק', שבעליו היה במילואים. הצוות הלך עם אחותו והילדים של השכנים וגרמו למקום לעבוד כשהוא לא היה"

"אני מסתכלת על החיבורים, מי לא היה בפרויקט שלנו, מדברים על אחדות, זה היה הפרויקט הזה. עבדו כאן אנשים שבחיים לא היו נפגשים. היה לנו צוות מקסים של אשת פרסום חרדית בכירה שמינטרה עסק במושב שובה וכל הצוות שלה היו חילונים והם תפקדו במקצוע־ נות. היו לנו עסקים של דרוזים שעזרנו להם וסטודנטים ערבים שעזרו, כל מה שהיינו רוצים שיהיה במדינה שלנו. זה שזה יצא מהאוניברסיטה שלי זה רק אומר מה הכוח שיש אם עובדים ביחד. באהבה ובהקשבה אפשר לעשות דברים מאוד גדולים". פיילוט באוקראינה עסקים נעזרו עד כה בצוותים של 80 פרס. באופן רשמי הפרויקט אמנם הס־ תיים, אבל היות שהמלחמה עדיין פה,

עסקים ברחבי הארץ, מה שהיא מכנה "עוטף ישראל". גם עסקים רבים מה־ צפון הצטרפו למיזם. "יש לנו משהו מקריית שמונה שעושה מוצרים מצוף של פרחים, מי שהיתה המנטורית שלו היא מנהלת בכירה בחברת טבע. היה לו חלום להציג את המוצרים שלו בסופר פארם והיא הגשימה לו אותו. היא והצ־ חודשים להתכונן לפגישה 3 וות עזרו לו איתם ונתנו לו הרבה כלים. "אנשים שהם עצמאים חווים הרבה בדידות", היא מדגישה, "במיוחד שה־ עסקים האלה הם עסקים משפחתיים ובתקופה הזו הבדידות עוד יותר גדלה". כולם ביחד אחד הדברים שריגשו את פרס היה ההירתמות של בכירים רבים במשק מכל קצוות הקשת של החברה הישראלית.

צילום: פרטי | אחד העסקים עם המנטורית והסטודנטים

"אנשים התחילו לבכות כי חזרנו אליהם. הם לא באמת האמינו שזה בחינם, הם כל הזמן חיכו מתי תגיע החשבונית. הכל התחלף בהכרת תודה וזה נגמר בשותפות"

42

11.10.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום