אשקלון דרום 12.04.24

רפ"ק מאלי שושנה בפינת ההנצחה לזכר השוטרים שנפלו בקרב. "לא לוקחת כמובן מאליו את זה ששרדתי"

מהתפריט מאז האסון. "אני לא מסוגלת לאכול בשר טחון או חלקי פנים כמו מוח למשל", מגלה שושנה. "זה עושה לי קונוטציות קשות מהמראות שראיתי באותה שבת".

"זה לא פרק של 'פאודה'"

בבוקר של שמחת תורה היא הגיעה לתחנת שדרות כקצינה תורנית במהח לך חילופי המשמרות. "פגשתי את מור שקורי ואת השוטרים שעשו את הלילה ואת אלה שהתחילו משמרת בוקר", היא משחזרת. "פתאום התחילו התראות צבע אדום ואחרי כמה דקות קיבלנו שיחה מהצבא על כך שמחבלים נכנסו בארבע סירות לחוף זיקים. זמן קצר לאחר מכן הגיע עוד עדכון על כך שנחטף רכב מחוף זיקים שיוצא לכיוון שלנו". מפקד המחוז הדרומי הכריז על "פרש טורקי" (חדירת מחבלים) ועל חסימת כל הצירים המרכזיים מדרום לצפון, ואצל שושנה חלחלה ההבנה כי מדובר באירוע פח"ע (פעילות חבלנית עוינת). "יצאתי לרכב, לקחתי את האפוד שלי ופניתי חזרה לתחנה יחד עם קצין החקירות", היא מספרת. "בדרך אני שומעת רעש של רכב שמגיע, זה היה קצת מוזר ביום שבת וחג בשעה רבע לשבע בבוקר. אני מסתובבת ורואה מולי טנדר לבן שעליו חמישה-שישה חמאסניקים עם בנדנות לבנות על המצח ורובי קלצ'ניקוב". מה עבר לך בראש באותם רגעים? "חשבתי לעצמי 'אוקי, אף אחד לא סיפר לי שיש צילומים לפרק של 'פאודה', אבל מהר מאוד הבנתי שאנחנו בסרט של החיים ולא בתוך סדרת טלוויזיה. נכנח סתי בריצה לתחנה וצעקתי לכולם: 'יש פה מחבלים, כולם לרוץ לגג'". שושנה מתארת את הרגעים הראשונים של הקרב העקוב מדם לפרטי פרטים כאילו אירע אתמול. בצד של הטובים: שישה שוטרים שהתמקמו על הגג עם אקדחים בלבד. בצד של הרעים: עשרות מחבלים חמושים בקלצ'ניקובים, מטולי אר.פי.ג'י ורימוני יד. "המחבלים שיגרו אר.פי.ג'י לכיוון הקומה השנייה וזעזעו את המבנה כולו", היא אומרת. "חמישה שוטרים ואני הגענו לגג שדלתו היתה נעולה. שברתי את המנעול עם הקת של האקדח ונכנסנו. משם ניהלנו את הקרב של החיים שלנו שנמשך שעות ארוכות". כשהם מביטים למטה קלטו השוטרים ח � מחבלים מכתרים את הת 25 כי כ נה. "הקרבות התנהלו בגלים כשבכל פעם המחבלים ניסו לעלות אלינו לגג ואנחנו הדפנו אותם", משחזרת שושנה. "אני ושוטר נוסף ניהלנו קרב ראשון נגד שני מחבלים, אחד מהם נהרג והשני גסס לידי. קמתי, דפקתי לו כדור בראש, לקח חתי ממנו את האקדח וזרקתי אותו לעבר השוטרים שלי. אחרי זמן מה צעקו לי 'מאלי מאלי, רימון'. התכופפתי וראיתי רימון שחור עם עשן לבן בין הרגליים שמוציא רעשים מוזרים. הרמתי אותו וזח רקתי אותו לעבר גרם המדרגות שם הוא התפוצץ וחיסל שני מחבלים נוספים".

"כשאומרים לי 'מאלי הגיבורה' אני מסתכלת לצדדים ומחפשת למי הם מתכוונים"

"אני לא מסוגלת לאכול בשר טחון או חלקי פנים כמו מוח למשל. זה עושה לי קונוטציות קשות"

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 12.4.2024 47