אשקלון דרום 14.6.24

אלף עולים הגיעו לארץ מתחילת "חרבות ברזל" 18- למעלה מ

10- משפחת יאשין עלתה על בואינג ריק מנוסעים ונחתה ב משפחת לויט הרגישה שדווקא באוקטובר היישר לאזעקות בגלל המצב הביטחוני הקשה בארץ צריך לעבור לחיות כאן ומשפחת שור מודה שההתחלה היתה מפחידה, הבירוקרטיה המשפחות עדיין מתישה, אבל הרגשת ה"ביחד" מפצה על הכל שבעיצומה של המלחמה ארזו מזוודות ועשו עלייה

"אמרו לנו, השתגעתם? תישארו באמריקה" מארה"ב לבית שמש: משפחת שור ,)13 ), מנהל חשבונות, והילדים מאירה ( 40 ), אחות, ארי ( 39 דבורה ( נעים מאוד: ) ועקיבא (שנתיים) 6 ), אילת ( 11 אביטל ( מפיטסבורג, פנסילבניה, והתמקמנו 2023 בנובמבר 8 "הגענו ב- מאיפה ולאן: בבית שמש בדירה שהושכרה מבעוד מועד". "הריצו אותנו מהשדה במהירות וצעקו לנו שנרוץ לרכב כי רגע הנחיתה: חששו שתהיה אזעקה ויירו לתל אביב", משחזרת דבורה. "ההורים שלי חיכו לנו בשדה והתרגשו לראות אותנו ואת הנכדים שלהם. מאז שהגענו ארי ואני לומ־ דים עברית באולפן. הילדים השתלבו במוסדות החינוך, לומדים עברית ורוכשים חברים חדשים". "ההחלטה לעשות עלייה התקבלה הרבה למה דווקא עכשיו, באמצע המלחמה: לפני המלחמה. גדלתי בבית מאוד ציוני, הוריי עלו לישראל לפני שבע שנים והם מתגוררים בכרמיאל. גם ההורים של בעלי רצו לעשות עלייה אבל לא הספיקו, כי חמותי נפטרה. החלטנו שאם היא לא זכתה, לפחות אנחנו נעלה, והנה אנחנו פה. למעשה, היינו אמורים להגיע כבר בחודש אוגוסט אבל הוויזה שלנו התעכבה, ואז פרצה מלחמת 'חרבות ברזל'. כשהגענו בתחילת נובמבר זה באמת היה מפחיד. כולם אמרו לנו 'השתגעתם, אתם לא נורמלים, יש כרגע בישראל מלחמה, תי־ שארו באמריקה', אבל אנחנו החלטנו שאם לא נגיע עכשיו אולי לא נעשה עלייה אף פעם. כבר מצאנו דירה ומוסדות חינוך לילדים אז הגענו ואנחנו מאוד שמחים על כך". "הם רצו להישאר עם החברים שלהם ולא ידעו איך יהיה כיצד הגיבו הילדים? פה. בשנה שעברה הגעתי עם שני הגדולים, טיילנו והראיתי להם את בית הספר כדי שזה יקל עליהם. היום הם מכירים חברים חדשים, לומדים עברית והכי חשוב: הם שמחים".

משפחת שור. "זה באמת היה | " מפחיד צילום: שלו שלום

"אחי יעשה עלייה בקרוב ויגור בבית בני משפחה נוספים מתכננים להגיע? שמש, לא רחוק מאחותו, וכולנו מחכים בהתרגשות לבלות עם בני הדודים. בינ־ תיים אנחנו נהנים מהארץ". "כולם חוגגים את החגים ונהנים ביחד. ביום הזיכרון הרגשנו הכי אוהבים פה: שאנחנו חלק ממשפחה גדולה. אני אוהבת להסתובב בחוץ ולראות את שמות הרחובות – כולם על שם יהודים". "את הבירוקרטיה הישראלית. מעייף אותי להבין איך לשלם ואוהבים פחות: חשבונות ולקבוע תור. לקח לנו כמה חודשים להבין איך לשנות את השם של חשבון המים על שמנו". אבישג זוהר

14.6.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 14