אשקלון דרום 14.6.24

ג'יימס אדוארד מינדל. "זה המקום שכל היהודים בעולם צריכים צילום: | " לחיות בו צפריר אביוב

משפחת באג'טו. "כבר

לא צריך להחביא את היהדות" צילום: | אביגיל עוזי

"קיבלנו את תעודת הזהות והתחלנו לבכות" מאיטליה לתל אביב: משפחת באג'טו

"לא פחדנו מהטילים" מבריטניה לקרית מלאכי: משפחת מינדל ק � ), רואה חשבון, יהודית, קלינאית ת 28 ג'יימס אדוארד ( נעים מאוד: חודשים) 8 ), אמיתי (שנתיים) והלל ( 4 ), אליעזר ( 6 שורת, והילדים נתנאל ( בינואר הגענו בטיסה ישירה מבריטניה לישראל, 13 "ב- מאיפה ולאן: ומשדה התעופה נסענו ישר לקרית מלאכי. בשנה שעברה בדקנו כמה מקוו מות ברחבי הארץ. חבר סיפר לנו על שכונת כרמי הנדיב החדשה ועל האנו שים הטובים שמתגוררים בה. התרשמנו לטובה והחלטנו להגיע לכאן". "הנחיתה בארץ היתה מרגשת מאוד עבור כולנו. במשך כל רגע הנחיתה: הטיסה הילדים שרו וחיכו להגיע לישראל. באנו מבית ציוני והם גדלו על סיפורים על ארץ הקודש". ד � "ההורים שלנו חשבו שכדאי ל למה דווקא עכשיו, באמצע המלחמה? חות את העלייה עד אחרי המלחמה אבל לא פחדנו. רצינו לבוא מוקדם יותר כדי שנתנאל יתחיל את כיתה א' בישראל, אבל הלל נולדה בקיץ ודחינו את התוכניות עד שתגדל קצת. על העלייה חשבנו מאז שהתחתנו לפני כשבע שנים. החלטנו לסיים קודם את הלימודים באוניברסיטה כדי שיהיה לנו מקצוע ונוכל לעבוד ולהתפרנס בישראל". ה � "הם שמחו מאוד ורצו כבר להגיע לישראל. כל הת איך הגיבו הילדים? ליך היה מרגש עבורם ואנחנו בטוחים שהם יכירו מהר מאוד חברים חדשים". ? "אח של אשתי חושב לעלות יש בני משפחה נוספים שמתכננים להגיע לארץ אבל לא באופן מיידי. ויש עוד כמה שחושבים על זה". "התרשמנו לטובה מבית הספר של הבכור שלנו נתנאל. הכי אוהבים פה: המורה הכינה מסיבה גדולה עבורו וכל אחד מהילדים קנה לו מתנה. הם עזרו לו עם ספרי הלימוד וגרמו לו להרגיש אחד משלהם". "מדינה יפה עם אנשים טובים. מקום שכל היהודים ישראל בעינינו היא: בעולם צריכים לחיות בו". שמוליק חדד

"באיטליה לא היה קל להיות יהודים במלחמת העולם השנייה ואחריה, ומשפחתי החביאה את יהדותה. אנו חנו במקום הנכון, בזמן הנכון. חודש אחרי שהגענו התחלתי להתנדב ולתת טיפולי ריפוי לחיילים בצפון, והבנתי שגם זו הסיבה שאני כאן. אחרי הכל, זו הדרך הטובה ביותר לסייע". פרנצ'סקו: "בני משפחתי לא מביו נים את ההחלטה לעלות, אבל הם סומכים עלינו ואומרים שאם אנחנו מאושרים – גם הם מאושרים". א � "התאהבנו ב הכי אוהבים פה: נרגיות של העיר תל אביב. ישראל מלאה בצעירים וזו הארץ הנכונה בשבילנו. זו הארץ היחידה שבה אתה יכול להיות בדיוק כמו שאתה, וזה יהלום יקר, בעיקר בזמן הזה. כל יום כשאנחנו הולכים לישון אנחנו אומרים שנעשה כל מה שנוכל כדי להישאר בישראל, כי פשוט טוב לנו כאן". "את הנהגים ואוהבים פחות: של התחבורה הציבורית, ובעיקר את נהגי האוטובוס. לפעמים מפו ריעה לנו גם העובדה שאנשים לא ממש מקפידים על כל מה שקשור בניקיון הסביבה, אבל זה נורמלי אם לוקחים בחשבון שיש כאן אזו רחים מהמון תרבויות". מירית קושניר–סטרומצה

), מאמנת 53 טניה ( נעים מאוד: אישית ומטפלת בעיסוי, ופרנצ'סקו ), צלם עיצוב פנים 50( "עלינו מטרוויזו מאיפה ולאן: ו � בנ 19 שבצפון איטליה. נחתנו ב - במבר והגענו לתל אביב". "כשהמטוס נגע רגע הנחיתה: בקרקע הבטנו זה בזו והתחלנו לחייך ולצחוק. נרגענו". למה דווקא עכשיו, באמצע "את ההחלטה לחיות המלחמה? , ואז 2020 בישראל קיבלנו עוד ב פרצה מגפת הקורונה. כשחידשנו את ההליך, פרצה המלחמה. ממשרד העלייה אמרו שניתן לדחות את ההגעה לארץ, אבל רצינו לבוא דווקא עכשיו. "קשה להיות רחוקים כשאנחנו לא מבינים מה קורה בארץ שלנו. עזו בנו עבודות, דירה, מכרנו את הרכב ועלינו על המטוס בתחושה שאנחנו נוסעים הביתה. כשקיבלנו את תעוו דת הזהות הישראלית, פרצנו בבכי. היינו מאושרים". בני משפחה נוספים מתכננים ת � "לא", אומרת טניה. "ה להגיע? חתנו לפני ארבע שנים, אין לנו ילדים, וישראל היתה חלום משותף שלנו. אני היהודייה בינינו, ובמידה מסוימת אני מרפאת את ההיסטוריה המשפחתית.

14.6.2024 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 16