אשקלון דרום 18.07.25

אותם. להערכתי, חיילים חרדים רבים התגייסו בגלל סיפורי ההרפתקאות והדרמות ולא בשם האידאולוגיה". הכי מורעל שיש ) מתקרב לגיל 16 בנו הבכור ( ההתייצבות בצו ראשון אבל ריזל מודה שלא ימהר לשלוח אותו לבקו"ם. "אני מעדיף שהבנים שלי ילמדו תורה ששומרת על העם לא פחות מהצבא", ס � , בתום המ 21 הוא אומר. "אם בגיל לול הישיבתי, הם ירצו להתגייס אתמוך בהם. גם אם יחליטו לעשות שירות רגיל לא אעמוד בדרכם". לדבריו, הצעירים מצויים בסיכון גבוה יותר להתרחק מהדת במהלך האישיות שלהם 18 השירות: "בגיל עדיין לא מגובשת והם מושפעים בקס לות. אורח החיים של נער חרדי שונה מאוד מזה של בני גילו החילונים או הדתיים, הוא יידרש לעמוד במבחנים קשים יותר". איך הרגשת השבוע כשהמפלגות החרדיות פרשו מהקואליציה? "הזרם של חב"ד אליו אני משתייך דוגל בהשתלבות ובעשייה, ולכן הגיס שה שלי קצת פחות קיצונית. אני מאס מין שבהידברות ופשרה הדדית אפשר להגיע למתווה גיוס סביר". צה"ל יכול לסמוך לפחות על חרדי אחד שימשיך להיות מורעל: בחודשיים האחרונים עושה ריזל יומיות במחנה בר לב ליד קרית מלאכי. אם זה תלוי בו הוא ילבש את המדים עוד הרבה זמן: "אני חש גאווה ומרגיש זכות להסתובב עם המדים. אני חושב שיש בזה אמירה חזקה ללא מילים". ¿

קות. קיבלנו גם ארוחות מאלפי המתס נדבים שהגיעו לשטחי הכינוס ולמוצס בים באזור הגבול". נתקלת בתגובות גזעניות במחסו־ מים? "להיפך, הרוב פרגנו ואמרו כל הכס בוד. אחד הנהגים שעשה מילואים בעזה ועבר במחסום התרגש לראות אותי על מדים. גם הציבור מחבק - באחד הימים יצאתי עם אשתי לבית קפה באשדוד והאחראי משמרת שלח לנו פינוקים כי הייתי על מדים". אשתך הרוויחה ביושר את התואר אשת מילואימניק. "ממש כך, היא עשתה ויתור גדול אבל הבינה שזה בוער בי. גם הילדים מעריכים אותי למרות שזה בא על חשבונם - שבת אחרי שבת שאני לא בבית או נאלץ לעזוב באמצע כי המצב מחייב". אותם מדים אבל לוק שונה כשהסבב במחסומים הסתיים הוא עבר לבסיס דימה הסמוך לקיבוץ בארי במקום לחזור הביתה בתחושת סיפוק. "באותה תקופה התפרסם שאבי גולדס ברג ז"ל, לוחם מילואים מבוגר ממני, נפל בקרב", מסביר ריזל. "אמנם לא הכרתי אותו אבל לקחתי קשה את המס וות שלו. הרגשתי שאני לא יכול להרס שות לעצמי להפסיק לשרת". במשך ארבעה חודשים שירת בבסיס יחד עם 252 ו- 99 הסגור תחת אוגדה עשרות מתנדבים חרדים. "נערכו מראש להגעה שלנו ונתנו לנו מגורים נפרדים ואוכל בכשרות מתאימה", הוא

משפחת ריזל בהרכב מלא. מקריבים למען אבא

אומר. הרגשת חלק מההווי הצבאי? "אני חושב שאף פעם לא אצליח להיטמע לחלוטין מבחינה חברתית". אז החייל החרדי נדון לבדידות? "זה נכון בכמה מובנים. למרות שכולם לובשים את אותם מדים המראה החיצוני שלנו, עם הכיפה השחורה והזקן הארוך, מסגיר את ההבדלים. בכל מקום אתה נראה אאוטסיידר ואנשים לא תמיד יודעים איך לגשת אליך ומה גבולות השיח. כחרדים אנחנו צריכים להישמר יותר ובאופן אוטומוטי מתבדלים

במידה מסוימת". הצלחת לאמץ את הסלנג הצה"לי? "אני מרגיש שאני מכיר יותר דקויות ומונחים צבאיים ופחות סלנג. אולי אני משתמש יותר במילה 'אחי'". כמי שרואה מקרוב איך המערכת עוס בדת הוא מפקפק בסיכויים של צה"ל לקלוט אלפי חיילים חרדים בסדיר. "המדינה הולכת איתם ראש בראש ורק מגבירה את ההתנגדות", הוא אומר. "צריכים לתת להם סיבות למה כן להס תגייס ולגרום להם לבוא מרצון". כמו מה למשל? "הנשק והאקשן מאוד מעניינים

"אני חייב להתגייס"

209 טור כשאת הופכת להיות אמא שלו - למה המבנה הזוגי נשבר? כשהאשה לוקחת את המושכות והגבר נמנע מיוזמה, נחשפת הקריסה הפנימית של הקשר. שיחה שמציעה דרך לחזור אל מקומות של נוכחות, השפעה ובחירה.

על ספת הטיפולים עם חנה דיין

לא זו שדואגת לכולם". "אז מה זו נשיות?" שאלה.

לא כוח שכופה אלא כוח שיוזם ומביא חזון. זה הכוח שמנכיח את זה שכאן עם יפעת זה הבית שלך". "אבל אני מרגיש שאין לי מקום לזה, יפעת כל כך חזקה ולא נותנת לי מקום להיכנס", ענה. "יכול להיות שהיה חסר לך מודל של נוכחות והשפעה, ואז למדת להימנע ולא להתמודד עם כעסים, אכזבות ותסכולים", עניתי לו. "כן, אצל ההורים שלי אבא שלי היה דורסני ואמא שלי שתקה תמיד, ואני נשבעתי שכזו זוגיות לא תהיה לי". "אבל אני לא אמא שלך, אני לא צריכה שקט אלא אני צריכה אותך", פנתה אליו יפעת. "ומה איתך יפעת? איך את הבנת את ההתמקמות שלך בקשר?" שאלתי. "ההתמקמות שלי עד היום היא שאני החזקתי את כולם, שאם אני לא דואגת אף אחד לא ידאג". "את מבינה כמה זו תנועה הפוכה מהמהות הנשית שלך? נשיות היא

להיות הגבר בבית הזה!" המשיכה. "וקובי?" שאלתי אותה. "קובי, נוח לו לברוח ולהשאיר אותי עם כל העבודה המלוכלכת". "קובי, מה יפעת אומרת?" פניתי אליו. "שהיא לא סומכת עליי. כמו שאני היום היא לא באמת צריכה אותי, ואני סתם שחקן משנה בתסריט שלה", ענה. "ואיך אתה מרגיש כשאתה שומע את זה? מה קורה לך?" שאלתי אותו. "אני מרגיש מיותר. אבל אני גם מרגיש שיש פה חוסר שיוויון, אני מרגיש שרק אני צריך לחזר ורק אני צריך להביא לפה כל מיני חלקים שהיא בכלל לא מביאה, וזה לא הוגן", התחיל קובי להתעצבן. "בואו ננשום רגע ונצייר תמונה יותר עמוקה. ביהדות, התפיסה של קשר זוגי היא שונה והיא בכלל לא מתבססת על עיקרון השוויון", הסברתי. "את לא חושבת שצריך שיהיה שיוויון בקשר?" שאל קובי.

"שוב זה קרה אתמול", יפעת פתחה את השיחה. "אני מדברת, יוזמת, מבקשת, דורשת, והוא… שותק, נעלם, כלום…". "אני לא נעלם, אני רק מנסה לא להחמיר את המצב", ענה קובי בלחש. "מה זה אומר מבחינתך לא להחמיר?" שאלתי את קובי בעדינות. "לא להתווכח, לא ללחוץ או להיות כוחני", ענה. יפעת צחקה במרירות. "לא להיות כוחני? התכוונת להפעיל חוסר נוכחות", אמרה. קובי שתק. "יפעת, מה את מרגישה כשקובי בוחר לא להגיב?" שאלתי. "מרגישה כמו אוויר. כאילו אני לבד בקשר. מובילה, יוזמת, מתלהבת… הוא לגמרי במקרה כאן. נמאס לי להחזיק את הכל!" הרימה את הקול והתחילה לבכות. "זה גומר אותי, אני לא רוצה

"נשיות מכילה ומגדלת מתוך מה שנכנס אליה, ומה שקרה זה שאת הפכת למובילה בגלל שהוא לא הוביל, והפכת להיות אמא שלו במקום בת הזוג שלו". "ואני כועסת על זה כל כך", יפעת הרכינה את הראש. "ברור, כי בקשר זוגי את צריכה להביא את כולך מצד אחד, ומצד שני להיות החצי של הקשר ולהביא את התנועה הנכונה. כשכל אחד מביא לקשר את התנועה ההפוכה לשורש שלו, נוצר כאב והמבנה נשבר. הגבר מפסיק להשפיע והאשה מתייבשת מבפנים. היא מתחילה להפעיל כוח שהוא בכלל לא שלה, והגבר מתכווץ ונמחק. בלי מבנה מתוקן ונכון אין נביעה בקשר ונוצר חלל, לכן חשוב שכל אחד יעשה עבודה על המיקום שלו בקשר. כל הפרטים שונו למען שמירת הפרטיות

"הקשר הזוגי ביהדות מתבסס על השלמה הדדית, שני הפכים שמחוברים כמו פלוס ומינוס וכל אחד מביא כוחות אחרים לגמרי לקשר. הגבר מביא תנועה לתוך הקשר, והאישה יוצרת עולם מתוכה; הוא משפיע והיא מקבלת". "זה נשמע טוב בתאוריה, אבל במציאות שלנו אני מבינה שאני אמורה רק להכיל ולחכות שקובי ייזום, ורק המחשבה הזו מפילה אותי לייאוש טוטאלי". "לא. את פשוט צריכה להיות מי שאת באמת. את לא מחכה אלא מייצרת מציאות מתוך מה שקובי מביא. ואתה, תפסיק להימנע, לחשוש ולהצטמצם, ותביא את הכוח שלך,

hanna.tipul@gmail.com : מייל | 054-4480705 | אפשרות גם בזום | קליניקה פרטית בשפלה | פסיכולוגיה יהודית תורת הנפש | במשברי חיים חנה דיין - טיפול פרטני לנשים (טיפול פרטני לגברים יינתן על ידי מטפל) | www.hannad.co.il : לכל המאמרים

18.7.2025 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 16