אשקלון דרום 20.09.24

סיידוף: "הם מצליחים יותר להשיב לשאלות מנחות ופחות לספר בחופשיות. צריך לעודד אותם ולשאול את

תיאטרון "ללא מסיכות". מביאים את 100- עצמם ב אחוז

השאלות הנכונות שיוציאו מהם את הסיפור"

"השחקנים מתעקשים להתמודד עם הקשיים והסטיגמות החברתיות, בעיניי הם מנצחים"

דבח: "זו הזדמנות לשנות את האופן שבו אנו מתייחסים לאנשים עם צרכים מיוחדים בחברה שלנו" חבא: "אני רוצה שהאולם של המתנ"ס יתפוצץ ושכל התושבים של קרית מלאכי והסביבה יכירו אותנו"

"קריאה לשינוי חברתי"

השאלות הנכונות שיוציאו מהם את הסיפור". מה שונה בתהליך הבימוי לעו־ מת העבודה עם שחקנים בלי צרכים מיוחדים? "גודל האחריות שיש עליי הרבה יותר משמעותי. כאדם שמוביל אותם בכל שלבי הפרויקט נדרשת ממני רגי־ שות עצומה ויכולת להבחין בדקויות באישיות של כל שחקן. אני מסתכל עליהם ומנסה להבין מה הם משדרים גם בלי מילים כדי למצוא את הדרך הטובה ביותר להגיע לכל אחד ולמצות את היכולות שלו. זו התגלמותו של הפתגם 'חנוך את הנער על פי דרכו'". הם מקבלים את הוראות הבימוי שלך בלי קושי? "יש להם מוטיבציה גבוהה ורצון לה־ צליח אבל הם מתקשים יותר עם שינון טקסטים. כדי למנוע מצבים של שכחה על הבמה אני משלב בהצגה מספר שחקנים רגילים שיספקו להם רשת ביטחון במקרה של טעויות. זאת בנוסף לטכניקות שלקוחות מהפסיכודרמה ומתיאטרון פלייבק". בין "המושתלים" במחזה הנוכ־ חי נמצא משה דבח, מנהל התרבות במתנ"ס שהתגלה כשחקן מוכשר וקי־ בל את התפקיד הראשי של הקוסם. "זו לא רק הצגה אלא קריאה לפעולה

סיידוף התאהב בחמימות של תושבי קרית מלאכי והפך לחלק ממשפחת התיאטרון. "יש שחקנים שהולכים ", הוא אומר. "לצערי 13 איתי מגיל נפרדנו מחמישה משתתפים שהלכו לעולמם, ביניהם חיים פלפל ומלכי שמעיה שהיו שחקנים בולטים וחסרים לנו מאוד". ההצגה החדשה מתארת את המסע של דורית, נערה צעירה מקרית מלא־ כי, שמתקשה להשתלב בחברה. היא מגיעה לעולם דמיוני בשם "ארץ המוצמוצים" ופוגשת חברים חדשים כמו לירן הדחליל, שמוליק איש הפח ואריק האריה. יחד הם מחפשים את הקוסם שאמור להג־ שים את כל חלומותיהם וחושפים את ההתמודדות עם דעות קדומות, הדרה חברתית וחוסר אמונה ביכו־ לותיהם. במהלך המסע מגלים דורית וחבריה כי כל מה שהם מחפשים נמצא כבר בתוכם. "בהצגה אנחנו מדגישים את ההצ־ לחות שהגיעו אחרי התגברות על קשיים", אומר סיידוף. "באמצעות הדמויות מבקשים השחקנים להראות כי הם מסוגלים להצליח למרות המו־ גבלויות".

ביות שונות. מטרת המיזם להעניק למשתתפים כלים לביטוי עצמי בא־ מצעות משחק ולהעצים את החוזקות שלהם על מנת שיוכלו להשתלב בחברה. "הם בעצם מתרגלים כישו־ רי חיים באמצעות התיאטרון", אומר סיידוף שמתמחה בדרמה טיפולית בנוסף לרזומה העשיר שלו כשחקן ובמאי בתיאטרון, בטלוויזיה ובקו־ לנוע. "הם עושים על הבמה חזרות לחיים האמיתיים בחוץ". סיידוף הגיע לקרית מלאכי בשנת ועושה מאז את הדרך דרומה 1997 מתל אביב לפחות פעם בשבוע. "מנהל המתנ"ס לשעבר שלומי זנזורי הציע לי להקים תיאטרון לאנשים עם צרכים מיוחדים", הוא נזכר בנוסטלגיה. "בז־ מנו קרית מלאכי היתה עבורי 'המקום ליד צומת קסטינה'. אני זוכר שעמד־ נו על המדרכה ושלומי התחיל לקרוא לאנשים שפגש והציע להם להצטרף לתיאטרון. ככה למדתי ממנו איך לגייס אנשים". ההצגה הראשונה שהעלה התיאטרון התבססה על מונולוגים של השחקנים ונקראה "אני רוצה לדבר". מאז עלו הפקות נוספות שכתב וביים סיידוף בהשראת מחזות וספרים מוכרים כמו "מעלה הקרחות", "בגדי המלך הח־ דשים" ו"השפה המיוחדת של אורי".

ההשראה למחזה הגיעה בעקבות הס־ גרים בקורונה שאילצו אנשים רבים לבחון את מקומם בעולם שהשת־ נה בפתאומיות. "ההסתגרות בבתים והבידוד החברתי גרמו לנו לפגוש את עצמנו והציפה שאלות כמו מה המט־ רות שלי בחיים, לאן אני שואף ואיזה חלומות אני יכול להפוך למציאות", אומר סיידוף. "במהלך ההנחיה

של הקבוצה גילה כל חבר את המאוויים הכמוסים שלו והחלטתי לכתוב מחזה שיהיה התגשמות כל הח־ לומות שלהם. אני לוקח כל הזמן רעיונות והש־ ראה ממה שקורה בשטח ונותן להם ביטוי אומנותי". סיידוף בחר בספר הפנטזיה

"הקוסם מארץ עוץ" ושילב בעלילה את סיפוריהם האישיים של השחקנים. המשימה היתה מאתגרת משלב הכתי־ בה ועד החזרה הגנרלית האחרונה. "זה שונה לכתוב מחזה שמבוסס על שיחות עם אנשים עם צרכים מיוחדים", הוא מסביר. "הם מצליחים יותר להשיב לשאלות מנחות ופחות לספר בחופ־ שיות. צריך לעודד אותם ולשאול את

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 20.9.2024 37