אשקלון דרום 22.12.23

הטיפול בחזית – למען בריאות הגוף והנפש כללית בעת שגרה ולחימה

7- הרופאים שחוו את אירועי ה לסייע: מפסיקים באוקטובר ולרגע לא "ככה אנחנו מתמודדים"

דבר לא הכין את הזוג שווידל . גם הם, 7/10- לבוקר שבת ה כמו כולנו התעוררו לסיוט שממנו הם טרם הקיצו. שני ד”ר נטלי, רופאי המשפחה מקיבוץ מפלסים. רופאת משפחה ביישובי העוטף, וד”ר יבגני , אירחו רופא משפחה מוכר ואהוב בשדרות את בתם, אחת מתוך שלושה ילדים ונכד, לסוף שבוע חמים וחגיגי של שמחת תורה. הכול השתנה. 06:28 בשעה “התעוררנו כמו כולם לקול של אזעקות וטילים לכל עבר”, הם משחזרים, “כמובן שלא הבנו מה קורה, וחשבנו כמו כולם, שמדובר בעוד מתקפת טילים מוכרת, לא העלנו על דעתנו שאנחנו ממש בעיצומו ובתוך אירוע נורא ואיום”. “ההודעה הראשונה בטלפון, ד”ר נטלי: לפני שהוא קרס יחד עם כל התקשורת, שממנה התחלנו להבין שיש כאן משהו אחר הייתה הודעה מגיסתי שמתגוררת לידנו גם במפלסים. היא כתבה שיש חדירה של מחבלים, שהיא רואה גם ג’יפים וגופות. נעלנו את כל הבית, וחיכינו. זו החלטה שלא הייתה פשוטה באותם רגעים, כי האינסטינקט אמר שאנחנו צריכים לצאת מהקיבוץ כמה שיותר מהר. במבט לאחור, ההחלטה הזו הצילה את חיינו, כי אלו שיצאו וניסו לברוח עם הרכב, נורו ונפצעו. “לפתע התחלנו לשמוע מחוץ לבית, בשבילים, צעקות בערבית, שמענו גם קולות ירי, לא ידענו מה קורה. אלו היו שעות ארוכות של חוסר אונים”, אומר ד”ר יבגני, “החרדה מהלא נודע, ובעיקר שהסכנה לא חולפת, ואתה לא יודע מה קורה, זה לא דבר קל בכלל. לא הייתה גם אפשרות ד"ר נטלי וד"ר יבגני שווידל, זוג רופאי משפחה של כללית מקיבוץ מפלסים הסתגרו 30 בממ"ד בביתם במשך שעות ללא חשמל ותקשורת כשמחוץ לביתם הסתובבו מחבלים. כעת, הם מספרים על הרגעים הנוראיים ההם, הדאגה לבני המשפחה, החיים על מזוודות ובעיקר על המטרה שמאז הם מקדישים לה את חייהם: סיוע מסביב לשעון עבור המטופלים שלהם בכל מקום אליו פונו - בשיתוף כללית -

כדי לתת מענה למאות מטופלים, מהם חלק ממטופליו. "כללית נתנה הנחייה", אומר יבגני, "לקבל כל מטופל לא משנה מהיכן הוא ולא משנה אצל איזה רופא הוא מטופל. המקרים שנחשפנו אליהם, גם ברמת הפציעות הפיזיולוגיות וגם בפגיעות הנפשיות, היו נוראים ואיומים". "לצערי הרב נחשפנו לזוועות ד"ר נטלי: ממקור ראשון, וזה לא היה פשוט בכלל. אלו מקרים שקשה להאמין שהתרחשו, אבל זה המצב. גם אנחנו עברנו דברים קשים אבל זה מחוויר לעומת מה שנחשפנו אליו. למען האמת, עדיין לא הפנמנו את מה שעברנו ומה ששמענו, אנחנו בעבודה נון סטופ, שהיא עבורנו גם סוג של תרפיה. בלי קשר לכך, יבגני ואני אמרנו שגם אנחנו צריכים לקבוע תור לטיפול פסיכולוגי". "אנחנו עובדים עד שעות אחה"צ ד"ר יבגני: במרפאות, וכשמגיעים כל אחד להיכן שהוא מתגורר, אנחנו מקיימים גם שיחות וידאו עם מטופלים, הכללית מאפשרת זאת וזה טוב, כי יש לנו הרבה מטופלים בשגרה שצריכים לקבל מענה. אנחנו הרי רופאי משפחה, במקרים מסוימים, בעיקר אצל המטופלים בשדרות שלא רצו או יכלו להתפנות, אני גם עורך ביקורי בית. ורואה בזה שליחות. אנחנו ממוקדים במטרה לסייע, למעשה זו כל שגרת היום והלילה אצלנו". "אנחנו די נעים ונדים. חיים על ד"ר נטלי: מזוודות. כל יומיים אנחנו עוזבים, אחר כך חוזרים לים המלח, אחר כך למשפחה, וחוזר חלילה. קשה להיות בלי בית קבוע, גם לנו גם למטופלים. אני מקווה מאוד שנחזור למרפאות שלנו ולשגרה עד כמה שאפשר. נתחיל ללקק את הפצעים, שלנו ושל המטופלים שלנו, ואולי סוף סוף תהיה אפשרות החלמה ויקיצה מהסיוט הזה".

צילום: דוברות כללית

הזוג שווידל בעבודה

הצעקות בחוץ פסקו, והוא החליט שיהיה מה שיהיה הוא הולך לבדוק מה עם ההורים שלו. ראינו כמה שכנים שמנסים להטעין את הטלפון במכוניות, לא יותר מזה. בעלי בדק שהוריו בסדר, וחזר הביתה. בבוקר כבר התפנינו והתפצלנו, בעלי נסע עם הוריו וגיסתו למשפחה שלו בערד, ואני נסעתי לאחותי למרכז. מאז למעשה אנחנו חיים על מזוודות, כל יומיים הולכים למקום אחר”. "גם אנחנו צריכים טיפול" בימים הראשונים בני הזוג שווידל כמו כל המדינה היו עדיין בהלם: "לא יכולנו לעשות כלום ולא לחשוב על כלום, זו הייתה תגובה טבעית למצב הנורא שחווינו. אבל די מהר התעשתנו "אחרי יומיים החלטנו לחזור הביתה למפלסים כדי לקחת את המחשב שלנו. אנחנו רופאי משפחה, יש לנו מטופלים יקרים, אנחנו חייבים להיות איתם במעקב, הרבה מהם כבר פונו מיישובי העוטף ומשדרות, שם המטופלים של יבגני. הם השאירו את התרופות בבית, והיו חייבים חידוש מרשמים של תרופות הנלקחות בקביעות. זה הדבר הראשון שעשינו ולא היה אכפת לנו מהפחד שעדיין שרר באזור, זה היה הכרחי עבור המטופלים שלנו. מספר ימים לאחר מכן, בני הזוג שווידל, מי בתורו, כבר התייצבו במתחם המלונות בים המלח, שם הקימה הכללית מרפאות לטובת כל מפוני יישובי הדרום. ד"ר נטלי החלה לקבל מטופלים ולהעניק טיפול במלון בו נפתחה מרפאה לטובת תושבי קיבוץ בארי, וד"ר יבגני, התמקם במרפאה המרכזית של כללית במתחם הסולריום ובמספר בתי מלון

טכנית לברר מה קרה. היו כרזות בעברית גם, אבל לא הצלחנו להבין מה נאמר, כי הכול התערבב עם הצעקות בערבית, וצעקות של כנראה חיילים וכיתת הכוננות. היה הרבה ירי, והדאגה שלי, גם לשני הוריי, הייתה בשיאה”. שעות כשהם מנותקי קשר 30 במשך וחשמל, מפוחדים ומודאגים לגורל יקיריהם, הסתגרו להם הזוג שווידל בביתם עד למחרת בבוקר ואז התוודעו לזוועה במלוא חריפותה: “למעשה עוד בשעות הלילה, יבגני כבר לא יכול היה יותר להסתגר בבית,

היכולת להמשיך ולהעניק שירותים רפואיים במציאות משתנה ובזמן מלחמה היא עדות למחויבות והחוסן של הצוותים. שמירה על רצף טיפולי למפונים מבתיהם ומתן מענה נפשי ורגשי על רקע האירועים הקשים הם רק חלק מעשייה רחבה בימים קשים. סיפוריהם של הצוותים בכללית, המשתפים באתגרים האישיים והמקצועיים, מייצגים את סיפור עמידתו האיתנה של העורף הישראלי.

צילום: דוברות כללית

נטלי שווידל

3

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 22.12.2023