אשקלון דרום 22.12.23

על פי הערכות מודיעיניות שנמסרו למשפחה, מנגיסטו שחצה את הגבול עם מצוי בחיים ‰ אחיו אילן דורש להחזיר אותו הביתה בעסקה או 2014- עזה ב בפעילות צבאית: "הוא נמק שם יותר מדי זמן" "כל יום שעובר הסכנה לחייו גוברת" המאבק לשחרור אברה מנגיסטו:

משפחת מנגיסטו מאשקלון מייחלת לנס חנוכה: שלא ישכחו את אברה בעזה במשך תשע שנים נדחק סיפורו של אברה מנגיסטו שנפל כעת כשנפתח ● בשבי החמאס לשולי התודעה הציבורית חלון הזדמנויות לשחרורו מספר אחיו ילאו על השתיקה הממושכת של המשפחה ("אזלו הכוחות להילחם"), הדאגה לשלומו ("הוא מקרה הומניטרי דחוף"), והחיבוק המאוחר מהעם: "רק עכשיו מבינים באיזה חושך אנחנו"

אברה מנגיסטו. "לא יום, לא שבוע, לא חודש או שנה"

שמוליק חדד // צילומים: פרטי

הבודדים. גם חנוכה הזה עבר כשאברה אי שם בעזה וההורים רחוקים מהדירה באשקלון ממנה התפנו בעקבות הלחימה. את נרות חנוכה הם הדליקו השבוע ת בביתה של קרובת משפחה במעלה אדו מים, אך משנה לשנה נחלש האור בעיניה של אגרנש. האמונה התמימה שמדינת ישראל תחזיר אליה את אברה, שחגג , התת 37 באוגוסט האחרון יום הולדת ת חלפה באכזבה ובכעס שהפכו עם הש נים לייאוש משתק. "ההורים שלי כבר ת עייפים ושבורים", אומר ילאו. "מה שנו תר להם זה להתפלל לבורא עולם". אתם לא מאוכזבים? "בטח שמאוכזבים. אחרי המקרה הוציאו ת צו איסור פרסום וצייתנו לו בצורה מוח לטת. לא דיברנו ולא צעקנו כי האמנו ת כשאמרו לנו שזה עלול לפגוע במא מצים לשחרורו. אבל היינו נאיבים כי שום דבר לא גרם למדינה ולצבא לעשות ת מאמץ אמיתי למענו. גם כשיצאנו לה פגנות, הקמנו אוהל מחאה מל בית ראש ת הממשלה ונפגשנו עם דיפלומטים מה

ס � של אברה מנגי בני משפחת ו � טו, הצעיר מאשקלון שנמצא בשבי החמא , עוקבים בשתיקה אך בדריכות 2014 משנת קאות לשחרור חטופי השבעה � אחר הע באוקטובר. הם לא נוטלים חלק פעיל במטה ס של משפחות החטופים, וביום שלישי הש בוע הגיעו לראשונה האב איילין והאח אילן ס לכיכר בתל אביב ונשאו שלטים שם תמונ ים כי זה לא יום, � תו. "אנחנו מאוכזבים וכוע לא שבוע, לא חודש ולא שנה", אומר ילאו י), אחיו של אברה. "יש בנו ניצוץ של � (יו וף המלחמה, � תקווה שהוא יהיה בבית עד ור לנו להתייאש עכשיו". � א ס את מקומה של המשפחה השבורה והח ים הפעילים שפוקדים את � בוטה תופ הכיכר בקביעות, משוחחים עם אזרחים ים לה � ולידריות ומנ � שמגיעים להביע ס ס שאיר את אברה בתודעה הציבורית. "בני גוד לשנים קודמות, אנשים רוצים לשמוע � יפור של אברה", אומר גילי אליא � את ה השכן לשעבר שהקים עמדה בכיכר. "חלקם אפילו מביעים צער על כך שלא תמכו קודם במאבק לשחרורו".

מדינה במלחמה השבויים

אליאס: "היום כולם רואים את הקלות שבה ניתן לעבור את הגדר, והמחדל שהתרענו עליו נחשף בשבעה באוקטובר"

ילאו: "הכאב גדול מדי, בעיקר עבור ההורים. הסיפורים של החטופים

עולם - דבר לא השתנה. עם זאת, אנחנו רוצים להאמין שהמלחמה הזאת תיגמר כשאברה איתנו בבית". מרוב אכזבות הם חוששים לקוות, הייאוש נראה כמו האופציה הבטוחה ביותר. "הלב שלנו חצוי", מסביר ילאו. "מצד אחד אנחנו מתחזקים מהמחשבה שהפעם הוא יחזור, ומצד שני משתלט החשש ששוב ישכחו אותו שם". כבר לא סיפור של הפריפריה ת חודשיים מפרוץ המלחמה, ובני המש פחה רק התחילו לעשות צעדים קטנים לקראת חידוש המאבק לשחרורו של אברה. "הכאב גדול מדי, בעיקר עבור ההורים", אומר ילאו. "החטיפה של אברה היא אסון גדול, אין כאב גדול מזה. הסיפורים של החטופים מציפים כל פעם ת מחדש את הזכרונות ופותחים את הפצ עים". בשנה האחרונה מיעטו בני המשפחה ת להתבטא בתקשורת, ומי שדואגים לה שאיר את אברה בתודעה הציבורית הם ת בעיקר חברים ופעילים חברתיים שמ

"איבדנו את האמונה" כשהחל ירי הרקטות בשבת השחורה ס בשבעה באוקטובר יצאה אגרנש מנ טו, אמו של אברה, לחדר המדרגות � גי בבניין המגורים הישן ברחוב מילרוד. למה תוהים בני המשפחה � בב ה � בכל לפני תשע שנים � האם הבן הצעיר שטיפ מעל הגדר בחוף זיקים ונעלם לעזה, חושב עליהם ומבין את המצב בבית. "אנחנו כל הזמן חושבים האם כשהוא שומע את הפיצוצים הוא יודע מה קורה אצלנו", אומר ילאו. כשהחלו הדיווחים על חדירת מחבלים מו � ליישובי העוטף ולחוף זיקים ופור ס תמונות האזרחים שמובלים על ידי המח יר פעימה. � בלים לתוך הרצועה, לבם הח "זה הקפיץ לנו את הלב", נזכר ילאו. "רק ס עכשיו אנשים מתחילים להבין את החו שך שבו אנחנו שרויים כבר תשע שנים. ס זה הציף אצלנו את כל הרגשות והזכרו נות מהימים הראשונים שבהם נודע לנו שאחי נמצא בעזה. זה פחד וגעגוע שאף אחד לא הבין עד לאחרונה". גם עכשיו איש לא פנה אליהם או עדכן אותם לגבי מצבו של אברה והם מתנחמים בחודש � ם חמא � רטון הראשון שלו שפר � ב ם לרגל חילו � רטון שפור � ינואר השנה. ב ס פי הרמטכ"לים אביב כוכבי והרצי הלוי, הזדהה אברה בשמו המלא ושאל בין היתר "עד מתי אני נמצא פה?". "אנחנו נאחזים ר � ס בתקווה שמצבו נשאר יציב מאז אותו טון", אומר ילאו. "חוץ מזה אין לנו שום קצה חוט ולצערי אף אחד לא מדבר איתנו".

מציפים כל פעם מחדש את הזכרונות ופותחים את הפצעים"

ילאו: "לא דיברנו ולא צעקנו כי האמנו כשאמרו לנו שזה עלול לפגוע במאמצים לשחרורו של אברה. היינו נאיבים"

מדי ערב הם שומעים את דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, מזכיר את שמו של אברה יחד עם האזרח הישאם א-סייד והחללים אורון שאול והדר גולדין שנפלו ת במלחמת צוק איתן, ומבטיח להחזירם הבי תה. הם מקשיבים להבטחות אך גם שבעים מהצהרות שלא מגובות במעשים: "אחרי שדיברנו כל כך הרבה עם פוליטיקאים וגורמי צבא ושום דבר לא קרה, איבדנו את האמונה. בסופו של דבר אלה היו פגישות סרק". "ההורים שבורים ועייפים" ת הם חוו על בשרם את רכבת ההרים הר גשית שעוברות כעת משפחות החטופים. הם מכירים את הלילות הטרופים, הימים הארוכים, החגים העצובים וימי ההולדת

צילום: יפה טבג'ה

לווים אותם מתחילת הדרך. "אני אסיר תודה לפעילים, מגיעות להם מיליון תודות", אומר ילאו. "אני שמח שהם לא מתייאשים ומוודאים שלא ישכחו את אברה". הדוכן שהקים אליאס בכיכר הפך לנקודת מפגש של הפעילים. "הקמתי עמדה שמספרת את הסיפור של אברה", ת הוא אומר. "הרצון הוא להנכיח בלי הפ גנות ומחאות קשות, אלא פשוט להזכיר שיש גם אותו". לדבריו הדוכן מעורר סקרנות רבה: "המון אנשים רוצים לדעת יותר על הנסיבות שהובילו את אברה לעזה. כל אזרח מבין מה זה להיות חטוף ת ולהיות בשבי חמאס, ולכן יש יותר אמפ תיה והזדהות ורצון לסייע".

ציור של אביב קוץ שהוצב .232 בכביש החטופים הראשונים בעזה

"אמרנו אז ש'היום זה אנחנו טבג'ה: ומחר זה אתם'. מה שקוטלג כמקרה של משפחות בשוליים נוגע היום בכולם"

אליאס ופעילים בכיכר. "אין מספיק סיקור תקשורתי"

15.12.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום 4

אביו ואחיו של אברה בביקור ראשון בכיכר

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 15.12.2023 5

הכתבה ב"ידיעות אשקלון/הדרום" בשבוע שעבר

למענו", אומר ילאו. "יש חשיבות לנוכש חות הפיזית של בני המשפחה, גם אם הם לא מדברים הרבה. יש אמירה חזקה מאוד בשקט שלהם. הם לא נושאים נאומים ולא אומרים דברים קשים, אבל לפעמים דווקא העמידה האילמת מחברת את הציבור לכאב שלהם. ימים ולילות שאברה נמק בשבי והמשפחה נותרה בלי גב כלכלי, בלי תמיש כה תקשורתית, בלי התגייסות ציבורית, בלי שפה". ביום חמישי הגיע לכיכר השגריר הגרמני שטפן זייברט, והפעילה יפה טבג'ה דאגה לספר לו על הצעיר מתמודד הנפש שחצה ש � ולא שב. "כל עסקה ל 2014 את הגדר ב - חרור חטופים חייבת לכלול את שמו", אמרה טבג'ה לשגריר. "זו קריאה חד משמעית לרוקמי העסקאות. אברה עומד בכל קריטש ריון אפשרי של הומניטריות". זמן שאול האח אילן מגלה כי לאחרונה התקיימה פגישה בין המשפחה לגורמים המטפלים בסוגיית החטופים. "אנחנו עוקבים בדאש גה רבה אחרי כל השיח בנושא החטופים והנעדרים", הוא אומר. "לפי הערכות של המודיעין אברה מצוי בחיים, עם זאת בכל יום שעובר אנחנו חוששים למצבו ולגורלו. אח שלי נמק בעזה כבר הרבה שנים וזה לא מתקבל על הדעת, הוא חייב להיות בבית. אנחנו מבינים את הסבל של משפחות החטוש פים ומקווים שכולנו נקבל בשורות טובות בקרוב". כשפרצה המלחמה התפנו הוריו של מנש גיסטו מהדירה הישנה והלא ממוגנת ברחוב מילרוד והתארחו בבית של קרובת משפחה במעלה אדומים. ביום חמישי שעבר ביש קרו איילין ואילן בביתו של מירו חג'ג' תושב אשקלון והדליקו עמו נר שביעי של חנוכה. "אנחנו משפחה שחיים בחוסר ודאות למעלה מתשע שנים", אמר אילן. "אברה חצה את הגבול בנסיבות טרגיות עקב משבר נפשי לאחר פטירתו של אח שלנו מיכאל. חלמנו במשך השנים האלה לפתוח את מהדורת החדשות ולשמוע את ההכרזה שהוא חוזר הביתה, אבל לצערי זה טרם קרה". בין החטופים מהשבת השחורה נמצא גם אלכס לובנוב, תושב העיר שעבד כאחראי על הבר במסיבת הטבע ברעים. אשתו מיכל, שנמצאת בהיריון מתקדם, השתתפה במעש מד הדלקת הנרות העירוני שהתקיים ברחש בת היכל התרבות. "מדינת ישראל צריכה להחזיר את כולם ללא הבחנה", אמרה מיכל. "אני יודעת שאלכס חי אבל אלה חיים על זמן שאול". ראש העירייה תומר גלאם שהדליק יחד איתה את החנוכיה, הוסיף: "במיוחד בחג החנוכה, חג הניסים והנפלאות, אנחנו מתש פללים ומקווים שישובו לביתם ושנזכה לראותם במהרה". ¿

שמוליק חדד

משפחות החטופים שהגיעו לכיכר בתל אביב ביום שלישי שעבר התש רגשו לפגוש בפעם הראשונה את בני משפחתו של אברה מנגיסטו, הצעיר מאשקלון שנמצא בשבי חמאס בתשע השנים האחרונות. האב איילין והאח אילן השתתפו בטקס הדלקת הנר החמישי של חנוכה והסתובבו בין הנוכחים עם שלטים וחולצות של אברה. "חנוכה מסמל את היציאה מחוש שך לאור", אמר אילן. "והערב יש לנו הזדמנות גדולה להתפלל יחד איתכם שבורא עולם יעשה נס לאברה ולשאר החטופים והשבויים". ההגעה לכיכר סימנה את סיומה של שתיש קה ארוכה שגזרו על עצמם בני המשפחה אחרי שנים של מאבק ללא תוצאות. "היה מרגש מאוד לראות את אביו של אברה מנסה להביע כמעט ללא מילים את הכאב העמוק שנושאת המשפחה", אומר אבי ילאו, ממובילי המאבק לשחרורו של מנגיסטו. "הוא אמר בצורה הכי טהורה ופשוטה שיש: 'אני רוצה את הבן שלי, אני רוצה את אברה'. זה היה קורע לב ונגע בכל הנוכחים". זעקה שקטה מפרוץ מלחמת השבעה באוקטובר התש גייסו פעילים ומכרים של המשפחה להעש לאת המודעות לסיפורו של מנגיסטו ולהכש ללתו בעסקת חילופי השבויים בין הממשלה לחמאס. הם מקפידים להגיע מדי יום לכיכר החטופים ולשאת שלטים עם שמו ותמונתו כדי שלא יפקירו אותו שוב בעזה. בני המש שפחה לעומת זאת התקשו לעשות את הסש וויץ', מהייאוש אליו שקעו בשנה האחרונה למצב של מלחמה פעילה, והדירו רגליהם מהכיכר וממטה החטופים. בשבוע שעבר משהו קרה, וזיק חדש של תקווה ניצת בלבם. בראיון מיוחד לעיתוננו

מדינה במלחמה השבויים

אילן: "אברה חצה את הגבול עקב משבר נפשי לאחר פטירתו של אח שלנו מיכאל. חלמנו במשך השנים לפתוח את מהדורת החדשות ולשמוע את ההכרזה שהוא חוזר הביתה"

צילום: יפה טבג'ה | " האב איילין והאח אילן בכיכר החטופים. "הנראות שלהם חשובה

בציבור ובתקשורת. פגשנו אנשים שבכלל לא שמעו על המקרה שלו, אחרים התייחסו אליו כ'בחור הזה שחצה את הגדר'". הנוכחות של איילין ואילן בטקס הדלקת הנרות משכה לדבריו את תשומת לבם של הנוכחים שניגשו אליהם והציעו חיבוק של הזדהות. "עם כל הקושי שבדבר הנראות של ההורים מניעה את האנשים להתגייס

סיפר האח ילאו (יוסי) מנגיסטו על האכזש בה מהגורמים הממשלתיים ועל הזכרונות הקשים שעלו ממעמקי הנפש והציפו אותם מחדש בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית. "ניסינו להסביר להם שחייבים להנכיח את מה שקרה לאברה ולנקוט בפעולות אקטיש ביות", אומר ילאו. "השהייה בכיכר הוכיחה לנו שהסיפור של אברה לא מהדהד מספיק

צילום: עיריית אשקלון

מיכל לובנוב. "להחזיר את כולם"

איילין ואילן מדליקים נרות אצל חג'ג'. חוזרים לתודעה

6

22.12.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום