אשקלון דרום 26.07.24

ירי על שדרות. שכבות של צילום: | טראומה שאול גולן

להתחזק מהטראומה 7- ב שלבים . למצוא גיוס משאבים את המשאבים החיוניים כמו חברים, תחביבים, משפחה, התפתחות מקצועית ולחזק ולהרחיב אותם ככל שניתן. . טראומה קוטעת רצפים את רצף התנועה והתפקוד ולכן חשוב לחזור לסדר היום השגרתי. . לנסות לייצר חשיבה מחשבה חיובית שבולמת את המחשבות הרעות והמפחיצ דות. ניתן להמיר כל היגד שלילי בהיגד חיובי. . חשוב להיות פעילות פעיל מבחינה גופנית, חבצ רתית, משפחתית ואישית. פעילות אקטיבית יזומה מסייעת להפשיר את הקיצ פאון שמייצרת החרדה. . להציב הרחבת העצמי מטרות עתידיות שיסמנו מעין מסלול צעידה למקום משמעותי. זה הזמן להכין רשימת חלומות ומשאלות או "לוח חזון". ק � . במ עיבוד הטראומה � ביל לציר החוסן חשוב לעבד את החוויה הטראומתית. לארגן ציר זמן של האירוע הקשה ולנסח היגדים שליצ ליים המבטאים חוסר אונים במשמעות של אקטיביות וחיוניות. העיבוד יכול להיעשות מול קרובים שמצ רגישים כמקום בטוח או בכצ תיבה שנותנת תיקוף משמצ עותי נוסף בתהליך. . במידה פנייה לטיפול ולא מצליחים לחזור לאיזון נפשי ותפקודי חשוב לפנות לקבלת טיפול רגשי מקצוצ עי. הטיפול יסייע לחיזוק התפקודים של האדם ולחזרה לשיווי משקל ולשגרה. ההמלצות באדיבות מיכל ‰ גל, פסיכותרפיסטית ועוצ בדת סוציאלית קלינית, מנהלת שלוחת אשדוד של עמותת "עמך בנפשנו"

ניצולי השואה: "מערכת ההגנה

המנטלית שסיפקה להם המדינה קרסה. הם בחרדות ובדיכאון"

הילדים: "הם לא התאוששו מהקורונה ואז באה המלחמה שבעקבותיה גם ההורים של חלקם גויסו למילואים ונעדרו מהבית" המטפלים: "אנחנו גם הורים, בני הזוג שלנו במילואים, אנחנו באותה סירה עם המטופלים"

הקבוצות השונות חידד את ההבנה על חשיבותה של הקהילתיות ביצירת חוסן אישי וחברתי. בקצה אחד רואה גל את שורדי השואה שאיבדו בעקבות האסון את המקום הבטוח שהיתה עבורם מדינת ישראל - ובקצה השני נמצאים מתנדבי זק"א שמפגינים תעצומות נפש למרות המראות הקשים אליהם נחשפו ביישובי העוטף המדממים. "עשינו לאנשי זק"א טיפול קבוצתי מרתוני", מספרת גל. "מדובר במספר מצומצם של מפגשים אבל מאוד ארוצ כים ואינטנסיביים. אנשי זק"א הם זן מיוחד, לחברה החרדית יש חוסן גבוה יותר בגלל אורח החיים הקהילתי. יש להם פונקציות שמחזיקות כמו הרב, בית הכנסת, הכולל, השכנים. אנשי זק"א הם דוגמה לנפגעי פוסט טראומה שבאצ מצעות טיפול ממוקד יכולים לחזור לתפקוד בזכות העוצמות שהם שואבים מהקהילה. המדינה צריכה להעתיק את המודל הקהילתי מהשכונות החרדיות לפריסה ארצית". לעומתם מצויים שורדי השואה, שרבים מהם מחוסרי עורף משפחתי, במצב קשה מאוד. "הם חווים מבחינתם טראומה על טראומה", מסבירה גל. "מדינת ישראל שימשה עבורם מעטפת הגנה פיזית חלופית להגנה הנפשית שקרסה אצלם בשואה. עכשיו הפונקציה המצ נטלית שהיתה להם התפרקה". איך זה בא לידי ביטוי? "בעיקר בחרדות ודיכאון. תסמיני

הקיימות החרדות נשארות כגוף זר. בין צ � אחוז מהנפגעים לא מ 15 חמישה ל - ליחים להשתקם באופן טבעי והופכים למטופלים כרונים, מדובר במספרים עצומים של אנשים שזקוקים לעזרה". "להעתיק את המודל הקהילתי החרדי" לאחרונה הודיע שר האוצר על הכוונה לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה כשהראשונים להיפגע הם בדרך כלל משרדי החינוך, הרווחה והבריאות. השאלה המרכזית שמטרידה את גל היא לאן הולכים מכאן: "שירותי בריאות הנפש במדינה לא מונגשים ואנשים רבים שחווים מצוקה לא יודעים לאן לפנות. אם כולם היו מבקשים סיוע נפשי שירותי הבריאות היו קורסים מכצ מות הפניות". להערכתה מאות אלפי תושבים יזדקקו לטיפול נפשי בשנים הקרובות: "יש פה כשל מערכתי. היה ברור שמדובר באסון במימדים עצומים והמדינה היתה צריכה להקים מרכזי שיקום ארציים שיקלטו את כולם". הארגון מאגד בתוכו שתי עמוצ תות: "עמך" למען ניצולי שואה ו"נפשנו" שמטפלת בשאר חלקי האוכלוסייה ביניהם חיילי סדיר ומילואים, משפצ חות שכולות, שורדי נובה, ילדים, סטודנטים ואנשי זק"א. המפגש עם

"במקום לסיים טיפול הם התפרקו מחדש", היא אומרת. "העוצמה של הפגיעה לא ירדה, הזמן לא עושה את שלו במובן הזה". תושבי הדרום סוחבים איתם פציעות נפשיות ממלחמות קודצ מות, מסבבים של ירי שלא קיבלו תואר של "מלחמה" וממשבר הקורונה שנמשך למעלה משנתיים. "כל המשברים האלה השאירו חותם במבנה של המערכות 7 הנפשיות שלנו", אומרת גל. אסון ה באוקטובר הנחית על האזרחים מהלומה נוספת ממנה יהיה להם קשה להתרומם: "המערכות הנפשיות של הציבור כבר היו מוחלשות ופגועות ולכן הן פחות יעילות". איך מתבטאת הפגיעה? "בהקצנה של חרדה, חוסר אונים, קושי לתת אמון בזולת, אי שקט, מתח גובר, תגובות קיצוניות, קושי להכיל מצבים שונים, קושי בוויסות רגשות, מחשבות שליליות, ייאוש וריקנות. אצל חלק מהאנשים ישנה פגיעה ברציפות התצ פקודית, הסתגרות והימנעות ממצבים חברתיים. אצל מטופלים עם רקע של טראומה ישנה התעוררות של רגשות שליוו את האירוע הטראומטי הקודם". החרדה שנגרמת כתוצאה מאירוע טראומתי מתנהלת לדבריה בצורה של גלים. "בקרב חלק מהאוכלוסייה הטצ ראומה תיספג ספונטנית אחרי תקופה מסוימת", היא מסבירה. "אבל יש אנצ שים שהחוויה לא מעובדת אצלם והרצ עלים נספגים בנפש. אם החוויות הקצ שות לא עוברות עיבוד וניקוי במערכות

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 26.7.2024 25