אשקלון דרום 27.10.23

כנראה את היישוב שספג המכה הקשה ביותר בטבח הנוראי בשו ביעי באוקטובר היה קיבוץ בארי, שם הרוגים. הראשון 130 נספרו עד כה שיצא להילחם במחבלי החמאס היה ), רס"ר 54 הרבש"צ אריק קראוניק ( במילואים ששירת בעבר בסיירת צנו חנים. קראוניק, שנולד וגדל בקיבוץ, אימן בעבר בקבוצת הכדורסל הפועל בארי בליגה הלאומית. ביום שני האחרון התקיימה הלו ווייתו, ארבעה ימים לאחר שזוהתה גופתו. הוא השאיר אחריו את רעייתו סיגל וארבעה ילדים: חן, תמר, הגר ו � ) שיחק כדורסל בהפ 22 ונועה. חן ) על באר שבע, אליצור איתו אשקלון ובא.ס אשקלון בעונה שעברה. אריק ליווה את חן במשך השנים לכל המו מיד כי מדובר באירוע שונה. הוא התו קשר לראש צח"י (צוות חירום יישובי) וביקש להקפיץ את כיתת הכוננות ולהכניס את חברי הקיבוץ לממ"דים. לאחר מכן העיר את סיגל ובתם נועה, 16M לקח את האקדח ואת רובה ה־ שלו ויצא מהבית. "במהלך חמש השנים שלו כרבש"צ הוא היה כבר בעשרות אירועים של חשש לחדירות ושריפות, ובדרך כלל הוא יוצא בלי לומר כלום", סיפר השבוע חן. "זו היתה הפעם היחידה שהוא עמד ליד הדלת ואמר לאמא שלי 'להתראות'". מיד עם הגעתו לשער הקיבוץ נתקל אריק בשבעה מחבלים והרג את כולם. לאחר מכן התקשר להזו עיק כוחות צבא ומשטרה וכתב בקו בוצת הוואטסאפ של הקיבוץ לנעול את דלתות הממ"ד כי חדרו עשרות מחבלים. אחרי שחיסל את הקבוו צה הראשונה של המחבלים הגיעו עשרות נוספים. אריק המשיך להילחם בהם אך נהרג כחצי שעה לאחר שיצא מהבית. הוא נפל כגיבור, ובזכות התוו שייה והאומץ שלו ניצלו חברי קיבוץ רבים. "ידעתי אל אבא אבל לא סיפרתי" בנו חן, שגר בדירה באזור הצעירים, לא התעורר מרעש האזעקות והיריות. .7:50 הוא פקח את עיניו רק בשעה "ישנתי חזק, אבל כשהתעוררתי הבנו שחקים והאימונים והצו לחתו בכדורסל הייתה חשובה לו מאוד. זה התחיל באותה שבת בשעה שש וחצי בבוקר, כשירי הרקטות העיר את חברי הקיבוץ משנתם. אריק שמע בקשר קריאות "יש ירי ביישוב" והבין

אחת' בערבית ואז היה בום ענק. הם חשבו שאני אבהל ואצעק, אבל נשאו רתי בשקט". בתשע וחצי בערב הגיע כוח של צה"ל וחילץ את חן, תמר והגר מבתיהן. סיגל ונועה חולצו רק חצי שעה אחר חצות. "אלה שעות של חרדה שבהן אתה נעול בממ"ד בשקט ולא חושב על כלום אלא רק איך לשרוד", אומר חן. "הייתי לבד, ללא אוכל ושתייה, עשיתי צרכים על עצמי. בכל הזמן הזה אני יודע על אבא שלי ולא מספר כלום לשאר המשפחה כדי שיישארו שפויות ויצליחו להגן על עצמן. אמא שלי סיפרה לי שהמחבלים אצלה בבית, והיה פרק זמן מסוים של ארבע שעות שבו הקשר איתה התנתק. חשבתי שזה כבר הסוף. בתשע וחצי בערב שמעתי חיילים צועקים 'גולני גולני'. יצאתי לחלון כדי לראות שזה באמת חיילים מגולני, ואז הם חילצו אותנו. סיפרתי לכל המשפחה על אבא רק כשהיינו בשער של הקיבוץ בדרך החוצה". "משכמו ומעלה" עשרות חברים ומכרים חלקו לאו ריק כבוד וליוו אותו בדרכו האחרונה. שלומי שבת שר את השיר "אבא", והדמעות בעיניהם של המשתתפים זלגו מעצמן. חן ספד לו: "הכנסת אותנו ואת כל הקיבוץ לממ"דים ויצאת לשער של בארי להבין מה מתו רחש. הותקלת בשער על ידי הנאצים האלה, הצלחת להרוג כמה אבל אחרי 90 כמה דקות הגיע מולך גדוד של מחבלים ולא היה לך מה לעשות כבר. אבא, בזכות הדיווח שלך והתושייה שלך, שהכנסת את כולם לממ"ד, הצלת את רוב הקיבוץ ואת המשפחה שלך, שזה היה הדבר הכי חשוב לך. רק אתה ואני יודעים איזה קשר היה לנו, היינו מדברים עם העיניים. מכיתה ג' עד כיתה ט' - שש פעמים בשבוע היית לוקח אותי לאימונים כדי שאו צליח להגיע רחוק. בכיתה י' עברנו לעמק יזרעאל וגם אז נסעת ארבע שעות כדי לראות אותי משחק. אבא, היינו הנפש התאומה אחד של השני, כאילו נועדתי להיות הבן שלך. לא אהבת לדבר יותר מדי, אהבת פשוט לעשות. אפילו הסטטוס שלך בוואטו סאפ הוא: 'דיבור שאינו צמוד למעשה אין לו ערך'". אחד השחקנים ששיחקו אצל אריק בהפועל בארי הוא דודו שמריז, שהחל את דרכו בבוגרים בקבוצה הצנועה בדרך לקריירה מכובדת בליגת העל ובליגה הלאומית. שמריז נזכר השו בוע: "אריק אימן אותי בשנה הראשוו נה שלי כשחקן בוגרים ותמיד קיבל אותי יפה, התייחס אליי גם בתור ילד צעיר בכבוד, לימד אותי הרבה, נתן לי הרבה, עזר לי בקיבוץ בכל דבר שהייתי צריך, תמיד פרגן לי והאמין בי. שיחקתי עם הבן שלו חן לפני שלוש שנים באליצור איתו אשקלון ואריק עשה לנו על האש ופינק אותנו בכל טוב. הוא תמיד היה חיובי, בן אדם טוב, הגיע תמיד למשחקים, שמעו תי שהוא הציל עשרות אם לא מאות של אנשים בקיבוץ בארי. הוא היה בן אדם משכמו ומעלה, כולם אהבו אותו, ובאמת הוא היה מטובי בנינו". ¿

צילום: פרטי

ספורט

אריק ובנו חן. "היינו נפשות תאומות. כאילו נועדתי להיות הבן שלך"

אריק קראוניק, רבש"צ קיבוץ בארי, היה שותף להצלחה של הפועל בארי כששיחקה בליגה הלאומית • ביום שבת הארור הוא ניהל קרב הירואי בשער הקיבוץ וחיסל שבעה מחבלים לפני שנהרג • בנו חן, ששיחק בעונה שעברה בא.ס אשקלון, סיפר כי אביו הספיק להכניס את החברים לממ"דים והציל חיים של רבים • "לא אהבת לדבר הרבה, אהבת פשוט לעשות" מות הגיבורים של מאמן הכדורסל

ליאב אחאבן

מדינה במלחמה החללים

הגודל של האירוע". אחיותיו של חן, תמר והגר, שגו רות לבד באזור הצעירים, היו נעוו לות בממ"ד. אמו סיגל והאחות נועה ננעלו בממ"ד בבית המשפחה. "משבע עד שתיים בצהריים לא הגיע אף כוח צה"ל לקיבוץ, זו פשוט הפקו רות", אומר חן. "לבית של אמא שלי נכנסו מחבלים ובגלל שהיא סגרה את כל התריסים הם חשבו שאין אף אחד בבית. הם פשוט ישבו, אכלו, שתו ובזזו דברים בזמן שאמא שלי, אחותי הקטנה והכלבה מסתגרות בממ"ד ומבועתות מפחד. לי זרקו רימון לקיר של הדירה מאחורה. שמו עתי אותם סופרים 'שלוש, שתיים,

תי מה קורה", הוא מספר. "נעלתי את דלת הממ"ד וניסיתי לקבל דיווחים הבנתי שמשהו 12:00 מבחוץ. בשעה לא טוב קורה, כי קיבלתי דיווחים מכולם אבל לא מאבא שלי. העליתי לאינסטגרם סטורי עם תמונה של אבא וכתבתי שהוא נעדר, בתקווה שאיזה חייל או מישהו שנלחם בשטח יראה את זה. בסביבות השעה שלוש בצהו ריים קיבלתי טלפון מחבר של אבא שלי. שאלתי אותו: 'חי או מת?', והוא ענה לי 'מת'. ניתקתי מיד את הטלפון. בחיים לא העליתי בדעתי שיקרה לו משהו, הוא יצא כבר לעשרות אירועים והכל היה בסדר. גם אני, כמו רבים במדינה, לא הבנתי בהתחלה את סדר

מראות הזוועה צילום: | בבארי גדי קבלו

18

27.10.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום