אשקלון דרום 29.03.24

משפחת מושיאשוילי (מימין לשמאל). נתנאל ז"ל, האב יעקב, מיכאל ז"ל, האם מרינה, צליל, יפית, אלעד ואריאל

מירוץ אשקלון בשנה שעברה

אנחנו במשפחה מתרגשים ממירוץ "בכל שנה אשקלון שמתקיים לזכרו של נתנאל, אבל הפעם כולנו מרגישים שנרוץ גם להנצחתו של אחיו מיכאל שנפל בקרב מול המחבלים בשבת השחורה", כך אומר הדוד אבי מושיאשוילי שייסד את המירוץ ומארגן אותו מדי שנה. "שני האחים ילוו את הרצים מלמעלה בשמים". יעקב מושיאשוילי, אביהם של האחים שנהרגו בהגנה שנים, אמר כי המירוץ 12 על יישובי הדרום בהפרש של באפריל יהיה עצוב במיוחד: "בכל רגע 12 שיתקיים ב ובכל יום אני כואב את מותם של בניי נתנאל ומיכאל. המירוץ יעצים את הכאב שלנו מצד אחד ומנגד יסב לנו גאווה גדולה ויעניק לי ולרעייתי מרינה קצת נחת". מציר כיסופים לציר זיקים ), חובש פלוגתי בגולני, 21 סמ"ר נתנאל מושיאשוילי ( בקרב יריות מול מחבל שפרץ את 2012 נהרג בחודש יוני הגדר עם עזה בסמוך לקיבוץ כיסופים. לפני ארבע שנים יזם דודו אבי, לשעבר סגן אלוף ישראל לנוער בריצה, את האירוע הספורטיבי להנצחת שמו. עיריית אשקלון הצטרפה ליוזמה והמירוץ ע"ש נתנאל כולל ארבעה מקת ק"מ ועובר ברחובות 15 ק"מ ו- 10 ק"מ, 5 צים: עממי, מרכזיים ובטיילת בסמוך לחוף הים. השנה יוזנק המירוץ על רקע האסון הגדול בתולדות המדינה שבו איבדו יעקב ומרינה בן נוסף למחבלים המרצחים של חמאס. בבוקר המתקפה יצא מיכאל, איש שב"כ, מביתו באשקלון לבסיס זיקים. בדרך הוא נתקל במחבלי הנוחבה ונהרג במהלך קרב יריות. מית במותו, הותיר אחריו אישה וילד בן שלוש, 27 כאל, בן זוג הורים וארבעה אחים. יעקב ומרינה גידלו משפחה פטריוטית לתפארת וחינכו את ששת ילדיהם לאהבת המולדת. הכומתה החומה של גולני הפכה לחלק בלתי נפרד מהזהות של המשפחה כשיעקב וארבעה מילדיו שירתו בחיל הרגלים. נתנאל היה הראשון שהלך בדרכו של אביו, אחריו הצטרף מיכאל שהתחיל בגולני והמשיך ) שהיתה בת 24 לשירות בשב"כ, צליל ( כשנתנאל נהרג ולא הספיקה לחגוג 12 בת מצווה שירתה כמש"קית ת"ש בגולני, ) לוחם בסדיר. גם בן הזקונים 21 ואריאל ( ת � ) שמתכונן לגיוס הצהיר כי י 18 אלעד ) נדב לשירות קרבי. יעקב, איש שב"ס לשעבר, מספר כי המשפחה עדיין לא מעכלת שחלפו חמית שה חודשים מאז מותו של מיכאל. "איך אבא יכול להרגיש אחרי אובדן של שני בנים?", הוא שואל בכאב. "כל העולם חרב עלינו. האובדן השני קשה יותר כי מרת גישים שאין עוד מקום בלב כדי להכיל את הכאב. שמעתי סיפורים על הורים שאיבדו שני ילדים כמו מרים פרץ למשל, אבל כשהמוות דופק אצלך בדלת פעמיים שום דבר לא יכול להכין אותך לזה. אני מרגיש שאני בתוך חלום בלהות". איך מתמודדים שאר בני המשפחה? "כל אחד שבור בדרך שלו. אחרי המוות של נתנאל אמרתי לעצמי

גועים מציפים אותי בכל רגע". למרות האובדן הכפול יעקב ומרינה לא מתכוונים למנוע מבן הזקונים לשרת בקרבי. "אלעד מכוון גבוה יותר מאחיו ואפילו שוקל להתגייס לשייטת", מספר יעקב. "השאלה אם הוא צריך ללכת לקת רבי צפה אצלנו בבית אבל אנחנו מאמית נים שלכל אדם יש את הגורל שנקבע לו מראש. אני לא רוצה שהפחד שלי ימנע מהבן שלי לממש את הרצון והשאיפות שלו. לאשתי מרינה מאוד קשה, היא סית רבה למשל לאשר לאריאל שלנו, שהיה בקורס מ"כים כשפרצה המלחמה, להיכנס לעזה". הצער על מותם של נתנאל ומיכאל שבר את לבו של דודם אבי שצעיר בשנה בלבד מאחיו יעקב. הם גדלו יחד וגם כשנישאו עברו להתגורר באותו בניין בשכונת נאות אשקלון. משפחתו של אבי התגוררה בקומה השנייה ויעקב ומשפחתו גרו בקות זוכרים גם את הרצים של שדרות במהלך המירוץ תתקיים מחווה לזכת רם של ארבעת חברי קבוצת הריצה "פרונט ראנר" משדרות שנרצחו בבוקר השבעה באוקטובר: קובי פריינטה ממקימי הקבוצה, אבי עמר, ליאור ויצמן ונעמי שטרית. החברים שהתאמנו יחד בארבע השנים האחת רונות יצאו בשבת בבוקר משדרות לכיוון הקיבוצים יד מרדכי וזיקים. כשהחלו האזעקות הם תפסו מחסה בצידי הדרך אך לא היה להם מושג כי המחבלים אורבים להם. לרוע מזלם, המחבלים איתרו את מקום מחבואם ורצחו אותם. רם חיון, החבר החמישי בקבוצה, היה הניצול היחיד. "נכבד את זכרם של חברי הקבוצה במהלך המירוץ", מבטיח אבי. יעקב מושיאשוילי: "איך אבא יכול להרגיש אחרי אובדן של שני בנים? כל העולם חרב עליי. הפעם השנייה קשה יותר כי מרגישים שאין עוד מקום בלב להכיל את הכאב"

מה החמישית. גם היום הם גרים בשכנות בבתים צמודי קרקע בשכונת נאות הפרת חים. "נתנאל ומיכאל גדלו בידיים שלי", מספר אבי. "הכאב של אחי הוא גם הכאב שלי. המוות של מיכאל לפני חמישה חות דשים יצר שבר עמוק במשפחה". אבי רץ למרחקים לפני ארבע שנים הגה אבי את הרעיון להנצחת שמו של נתנאל במירוץ. "פנית תי לאחי יעקב ואחרי שהוא הסכים יצאנו לדרך", הוא אומר. "בשנה הראשונה ארת גנו את האירוע לבד ובהמשך העירייה הצטרפה והפכה אותו למירוץ העירוני הרשמי. אנחנו במשפחה מוקירים את זכרו של נתנאל בדרכים שונות, כמו כולל אבת רכים שנקרא על שמו או גמ"חים לעילוי נשמתו, אבל המירוץ הוא האירוע הגדול ביותר". המירוץ יתקיים הפעם באמצע המל־ חמה. "אשקלון חוותה את המלחמה בצורה קשה עם שיגורים של יותר מאלף רקטות ומאות נפילות ישירות. קיום המירוץ הוא ניצחון של הרוח וגם הזדמנות להודות ולחזק את כוחות הביטחון והחיילים שהת גנו על תושבי האזור". ) עלה עם הוריו מגאורגיה 57 אבי ( כשהיה בן חמש והגיע לאשקלון. בתיכון התגלה כישרון הריצה שלו והמורה לסת פורט הפנה אותו לקבוצת רצים מקצועת נית. אבי רץ בריצות לחמישה ק"מ, עשרה ק"מ וחצי מרתון. הוא השתתף באליפות ישראל לנוער וסיים במקום השני ברית השתתף 1989 צה לחמישה ק"מ. במרץ אבי במירוץ תל אביב במקצה לחמישה דקות. 15:25 , ק"מ והשיג תוצאה מצוינת באותה שנה הוא השתתף גם בריצה לעת שרה ק"מ במירוץ קיבוץ גליל ים והשיג דקות. בצבא שירת אבי 31:30 זמן מצוין ביחידת הקומנדו מגלן ונחשב לספורטאי מצטיין. כשהחל לעבוד בשירות בתי הסוהר (שב"ס) הוא הפסיק לרוץ. בשנים האחרונות חזר אבי לרוץ באופן חובבני והקים קבוצת ריצה בהדרכתו. "הריצה אצלי זה בנשמה", הוא אומר. משתתפים 3,000- להערכתו יגיעו כ למירוץ לזכרו של נתנאל שיתקיים בעוד כשבועיים. "יש תכונה מיוחדת והיעת נות גדולה לקראת המירוץ הקרוב בגלל המלחמה ואובדן חייהם של אלפי חיילים ואזרחים", הוא אומר. לדבריו ההשתתפות במירוץ עולה בהתמדה מדי שנה: המיזם י � רצים, בשנה השנייה הג 400 התחיל עם מתחרים, ובשנה שעברה 1,200 עו כבר ¿ . 2,000- התקרב מספר המשתתפים ל

ששילמתי את החוב שלי למדינה, אבל הנה הגיע הזמן לתשלום נוסף". "אני כל הזמן חושב שמיכאל תיכף חוזר" יעקב מספר על השתלשלות האירועים באותה שבת שחורה. "בשעה שש וחצי בבוקר כשהתחילו האזעקות נכנסנו כות לנו לממ"דים", הוא משחזר. "באותו זמן נפל טיל בשכונה שלנו וגרם לפיצוץ אדיר. פתאום קיבלתי טלפון ממיכאל שהודיע לנו לא לצאת מהבית. מיכאל לא המתין שיקפיצו אותו ונסע ביוזמתו לבת סיס בזיקים, ובדרך נלחם לבד מול עשת רות מחבלים. הרבש"צ של קיבוץ זיקים סיפר בהמשך כי ההיתקלות של מיכאל במחבלים מנעה את חדירתם ליישוב ואולי אפילו שיבשה להם את התוכניות להגיע לאשקלון". באותן שעות ישבו ההורים בממ"ד מבלי לדעת מה עלה בגורלו של מיכאל. הוא הוגדר כנעדר במשך חמישה ימים עד שגופתו זוהתה וקציני הנפגעים דפקו על דלת ביתם בשכונת נאות הפרחים. "הכאב העצום פילח לנו את הלב", מספר יעקב. "כל פעם עולה לי המחשבה שמיכאל נמצא בשליחות ותיכף יחזור, אבל זה לא קורה". איך מעבירים את הימים ובמיוחד את הלילות? "הלילות כבר לא מה שהיו פעם. אני לא ישן שינה רגילה ומתעורר הרבה פעמים. אני רק מנסה לשרוד יום אחרי יום, הגעת

אבי מושיאשוילי: "אשקלון חוותה את המלחמה בצורה קשה עם שיגורים של יותר מאלף רקטות. קיום המירוץ דווקא עכשיו הוא הזדמנות לחזק את כוחות

הביטחון והחיילים שהגנו על תושבי הדרום"

ליאור ויצמן ונעמי שטרית. לא חזרו מריצת הבוקר

ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום ˆ 29.3.2024 33