אשקלון דרום 8.12.23

קפטן מ.כ שדרות, אלון יופה, שוהה כבר חודשיים במלון אריאה באילת יחד עם אשתו תהל ובתו עלמא בת השנתיים, ומנסה להתאושש מאירועי השבעה באוקטובר מהם ניי צלה המשפחה בנס. י � ) ורעייתו התגוררו ב 31 יופה ) חידת דיור בבית משפחתה של תהל במושב מבטחים שאיבד עשרה מחבי ריו, ביניהם הרבש"צ דן אסולין וחבר כיתת הכוננות טל ממן שהגנו בגופם על התושבים. בערב שמחת תורה היו אמורים בני הזוג יופה להתארח אצל משפחתו של אלון באשקלון, אבל ברגע האחרון החליטו להישאר במוי שב שבעוטף עזה וכך הם נקלעו לאותו בוקר מזוויע. הסיוט התחיל עם מטח כבד של טיי לים וחדירת מחבלים למושב. יופה, כמו רבים מתושבי העוטף, היה אחי ראי על החזקת דלת הממ"ד. במשך שעות שהו שמונה מבני המשפחה 30 בממ"ד וזה כולל את אמו וגיסתו עם בעלה ושני ילדיהם. "קיבלנו הודעות שיש חדירה למושב ועל פי הדיווחים ב � מח 30 ל- 20 אני מעריך שהיו פה בין לים", הוא מספר. "חלקם חוסלו והשאר חזרו לרצועת עזה, וזה בעצם מה שהציל אותנו". למחרת, בצהרי היום, אזרו בני המשי פחה אומץ והחלו לנוס על נפשם דרך השדות עד שהגיעו סמוך לבסיס צאלים. משם הם עלו על הכביש ראשי בדרך לבאר שבע. סיפורו של המושב שלכם פחות מוכר. "בקיבוצים ניר עוז, בארי וכפר עזה היה טבח המוני. הטרגדיה אצלנו במוי שב הסתכמה בעשרה אנשים, שבכל זמן אחר היו תופסים את הכותרות הראשיות. אלמלא הגבורה של כיתת הכוננות ייתכן שגם לנו היה קורה אסון נוראי. הגיבורים שלנו מנעו אסון גדול יותר". היו רגעים שחששתם לחייכם? שעות שהיינו 30 "ניצלנו בנס. כל אותן בממ"ד הרגשנו שהחיים שלנו בסכנה. שמענו כל הזמן את הירי. מהשכנים שלנו הבנו שנכנסו אליהם מחבלים. בבית אחד המחבלים לא הצליחו להיכנס לממ"ד, ובבית אחר הניסו או הרגו אותם. היו קרבות רחוב במושב אבל חברי כיתת כוננות הקריבו את עצמם, הרגו מחבלים והניסו את חלקם. אני מעריך שהתוכנית של המחבלים היתה לבצע טבח גם במוי שב שלנו. מצאו אצלם על הגופות מפות של הבתים במושב, הם תכננו להגיע לכל י � אחד מאיתנו. המושב שלנו נמצא בסמ , עליו נסעו 232 כות לצומת מרכזי בכביש מאות מחבלים בדרך למסיבה ברעים ולי שאר היישובים. בימים האחרונים הופיע סרטון שמראה מחבלים שחדרו לתחנת דלק והעובדים התחבאו במקררים. המי קום הזה נמצא שתי דקות מהבית שלנו, ואני הייתי עובר שם מדי יום". שעות בממ"ד? 30 איך שרדתם "אלה היו השעות הכי ארוכות בחיים שלי ושל יתר בני המשפחה. יצאתי אולי לכמה שניות כדי להביא דברים לילדים הקטנים כי לא היה ברור מתי מחבלים ייכנסו גם אלינו. בקושי אכלנו ועשינו צרכים בממ"ד. ישבנו שעות בחושך בלי מחבלים 30 " חדרו למושב"

באוקטובר? "אני מרגיש שהמדינה מכרה אותנו. היו כל כך הרבה מחדלים, כל כך הרבה אנשים איבדו את יקיריהם ויש המון חטופים. זו הרגשה שאני לא מאחל לאף אחד. נהרגו לי הרבה מכרים וחברים, וזה בכלל אסון גדול על כל עם ישי ראל. לדעתי אפשר היה למנוע את הטבח ההמוני שעשו בנו". הטראומה של שדרות לפני שפרצה המלחמה היתה מ.כ שדי רות על הסוס. היא הובילה את טבלת ליגה ב' דרום ב' עם שלושה ניצחונות בשלושה משחקים ועלתה על הדרך הבי טוחה לליגה א'. בשבוע שעבר החליטה ההתאחדות לכדורגל להחזיר את ליגה ב' לפעילות בסוף החודש, כאשר לשדרות ניתן חודש נוסף להתארגנות. "בחודש הראי שון לא היה לי ראש לכדורגל, והיינו עסוקים בעיקר בהישרדות", אומר יופה. "אשתי הצטרפה לצוות מתנדבים סח"י ואני בעיקר שמרתי על התינוקת. התאמנתי באופן אישי בחדר כושר, פה ושם ריצות וגם שיחקתי כדורגל עם החבר'ה". זה צעד נכון לחזור לשחק? "יש לשדרות קושי עצום לחזור לשי גרת אימונים ומשחקים כי השחקנים ובני משפחותיהם נמצאים בבתי מלון בכל רחבי הארץ. בכלל, העיר שדי רות עברה טלטלה וטראומה ויהיה קשה לאנשים להתאושש מזה. חברים , כמו 8 לקבוצה גויסו למילואים בצו למשל חברי למרכז ההגנה כרמל יונה שנלחם עכשיו בעזה. מצד שני, יש חשיבות לחזרה לשגרה ולמשחקים. אני לא יודע איך זה יכול לקרות ועכי שיו מנסים להניע את זה". מה שבטוח, המלחמה עצרה לכם את המומנטום. זה יכול להרוס לכם את חלום העלייה? "באמת היתה לנו פתיחת עונה מצוינת עם שלושה ניצחונות בליגה ועוד שניים בגביע. גם נראינו מצוין, עמדנו טוב על המגרש והכיוון היה חיובי. אבל אז הגיעה המלחמה, והכל אצלנו בסימן שאלה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות להנהלה שהמשיכה לשלם לנו משכורות למרות שאנחנו לא מתאמנים, בניגוד לרוב הקבוצות שהוציאו את השחקנים שלהן לחל"ת". יש סרט כזה שבסוף תעלו ליגה? "גדלתי בהפועל אשקלון, אני בשדי רות כבר שבע שנים והחלום שלי הוא לעלות ליגה. בשנים האלה היינו שבעי אכזבות שלא עלינו, איך שהתקרבנו לעלייה פספסנו אותה". אתה אישית תחזור למושב מבט־ חים? "אומרים שתושבי שדרות יחזרו לעיר בסוף החודש אבל אני לא בטוח שאחזור למבטחים. עדיין אין לי ולאשתי ביטי חון לחזור, אנחנו נמצאים בחוסר ודאות מוחלט לגבי מתי נחזור ואם בכלל". לא חששת בזמנו לעבור למושב סמוך גדר? "לא. החיים בחמש השנים האחרונות היו די פסטורליים, פה ושם קסאמים אבל לא יותר מזה. בחלומות הכי שחורים לא חשבנו שיהיה תסריט כזה שבו אלפי מחבלים ייכנסו לשטח ישראל, כולל גם למושב שלנו". ¿

יופה בממ"ד. "היו קרבות | " רחוב במושב צילום: פרטי

ספורט

"למרות הטראומה חשוב לחזור למשחק" השעות 30 אלון יופה, קפטן מ.כ שדרות, מספר על הקשות בממ"ד במושב מבטחים, המנוסה מהמחבלים דרך שדות העוטף והתחושות הקשות: "אני מרגיש שהמדינה מכרה אותנו" • עכשיו הוא ממתין מביתו הזמני במלון באילת לחידוש המשחקים בליגה ב' • והוא עדיין לא איבד תקווה: "החלום שלי הוא לעלות ליגה"

/ אלי לוי

מדינה במלחמה חזרה למגרש

"היתה לנו פתיחת עונה מצוינת עם שלושה ניצחונות בליגה ועוד שניים בגביע. גם נראינו מצוין, עמדנו טוב על המגרש והכיוון היה חיובי"

חשמל ובלי אינטרנט. אלו חוויות שקשה להעביר למי שלא עבר את התופת הזו". איך עבר הלילה? "נורא, לא ישנו בכלל. אני עמדתי סחוט ליד הדלת וכולנו היינו מפוחדים ומבוהלים ממה שעלול לקרות. כל דקה בלילה הזה נראתה כמו נצח". מתי החלטתם לעזוב את הבית? "כשעלה הבוקר ולא הגיע סיוע מהצבא החלטנו על דעת עצמנו לברוח. אמנם לקחנו סיכון אבל לא יכולנו להישאר שם יותר. עלינו על הרכבים ונסענו דרך השדות בדרכים לא דרכים לכיוון מזרח. הדרך היתה מסוכנת והבנו שבאותו תוואי עברו מחבלים, מתברר שחצי שעה לאחר מכן היתה שם תקרית. רק כשהגענו לבאר שבע יכולנו לנשום לרווחה ולי מחרת המשכנו למלון באילת". איזה תובנות יש לך מהשבעה

עם המשפחה במלון באילת

18

8.12.2023 ˆ ידיעות אשדוד, אשקלון, הדרום