שרון 02.09.22

צילום: | קורצקי יוגב עמרני

צילום: | לוי יאיר שגיא

ספורט

/ משה מ ר ק ו ס דו"ח מרקוס m o s h e - m k @ y e d i o t . c o . i l

הניסיון להגיע להישגים פוליטיים באמצעות הספורט מניפולטיבי, פופוליסטי ובעיקר לא אפקטיבי ‰ זה נכון לגבי הפוליטיקה הארצית וגם לגבי התחום המוניציפלי, כולל באזור השרון מערבים ספורט בפוליטיקה

יעקב קורצקי, כדורגלן עבר שעד לפני שמונה שנים עוד שיחק במדי הפועל מורשה בליגה ב', התקדם בפוליטיקה המקומית עד לכס סגן ראש עיריית רמה"ש לא בגלל, אלא אולי אפילו למרות עברו הספורטיבי

פוליטיקה בספורט אסור לערב – זה כלל ידוע בארץ ובכל רחבי העולם. גופים כמו הוועד האולימפי הבינלאומי ופיפ"א אוסרים על כך מפורשות, ואפילו נוקטים לפעמים באמצעים כמו הרחקה נגד מדינות שמפרות אותו. הם רוצים שהספורט יישאר נקי, שפוליטיקאים למיניהם לא יבחשו באיגודים השונים ושלא ינסו להגיע להישגים ספורטיביים באמצעות הפוליטיקה. אבל יש גם תופ ־ עה הפוכה, לא פחות מציקה, והיא עירוב ספורט בפוליטיקה. כלומר, ניסיון להגיע להישגים פוליטיים באמצעות הספורט. זה מניפולטיבי, זה פופוליסטי וזה בעיקר לא אפקטיבי. לא מעט פוליטיקאים, ברמת הארצית וברמה המוניציפלית, ניסו לרכוב על גב הספורט כדי לקדם את עצמם – ולרוב זה לא הצליח. דוגמאות לא חסרות, והנה כמה מהן. ארקדי גאידמק השקיע מאות מיליוני שקלים בבית"ר ירושלים והפך אותה בתקופתו לקבוצה העשירה בארץ. הוא קיווה שהאליפויות והגביעים ילהיבו

יעזור לה לקושש קולות בקרב אוהדי מכבי חיפה, היא טועה בגדול. יש עוד דוגמה טרייה מהתקופה האח ־ רונה. ערב לפני הפריימריז האחרונים בליכוד הצליח ניר ברקת, הגיס של אלונה, לגייס שני מיליון שקל לטובת הצלת בית"ר ירושלים. האם זה עזר לו בבחירות המקדימות, כפי שכולם צפו? אז זהו, שלא. ברקת, אחד הטוענים לכתר בעידן שאחרי ביבי נתניהו, לא הצליח להיכנס לחמישייה הראשונה ונדחק למקום השמיני ברשימה. מה זה אומר על הבוחר הישראלי? שהוא לא פראייר, שהוא לא מסתנוור מהכסף הגדול ושהוא נכנע למניפולציות למיניהן. ובעיקר, הספורט לא נכנס למערכת השיקולים שלו כשהוא עומד מאחורי הפרגוד בק ־ לפי ומכניס את פתק ההצבעה למעטפה. מרזבוזוב עד אוסטפלד כל זה נכון גם לגבי שטח השיפוט המו ־

את האוהדים עד כדי כך שהם גם יצביעו בעדו בבחירות לראשות העיר, אבל הוא אחוזים 3.6 נחל אכזבה מרה כשקיבל רק מצביעים, 7,000 מהקולות, משהו כמו מהם מהמגזר הערבי והיתר לא 2,500 יכולים אפילו למלא יציע בטדי. , אחרי שהובילה את הפועל 2019־ ב באר־שבע לשלוש אליפויות ברציפות, הצטרפה אלונה ברקת למפלגת הימין החדש, ושובצה במקום השלישי ברשי ־ מה אחרי נפתלי בנט ואיילת שקד. הצמד הזה קיווה שברקת תסחוף אחריה את באר־שבע והנגב כולו בזכות הצלחותיה בספורט, אבל המפלגה שלהם לא עברה אפילו את אחוז החסימה. בבאר־שבע, אגב, היא קיבלה אחוזים נמוכים יותר מאשר בכלל האוכלוסיה. עוד לפני כן בנט ניסה לגייס את אלי אוחנה למפלגת הבית היהודי, אבל כוכב הכדורגל פרש מהר מאוד, אחרי שהבין מה תפקידו בכוח: המזרחי האינטליגנטי שגם יודע לבעוט בכדור. ואגב, אם שקד חושבת שהמהלך הנוכחי לתת תושבות קבע לעלי מוחמד

ניציפלי. זה לא אומר שספורטאי עבר או עסקני ספורט לא הצליחו בבחירות המ ־ קומיות, אבל זה לא קרה בגלל שהם רכבו על הגל הספורטיבי אלא מכיוון שגלשו לצידו. זה טוב שהיית ספורטאי מצליח בעבר, אבל אל תראה בזה את כרטיס הביקור היחיד שלך. צריך להכניס לתו ־ כו עוד תוכן. לא חסרות דוגמאות בא ־ זור השרון לספורטאים שניסו את כוחם בשטח המוניציפלי. חלקם הצליחו יותר, חלקם פחות וחלקם בכלל לא. המצליח ביותר הוא כנראה יואל רז ־ בוזוב, פעמיים מדליסט כסף באליפות אירופה בג'ודו, שלקראת סיום הקריירה הספורטיבית נבחר למועצת עיריית נת ־ ניה מטעם רשימתה של מרים פיירברג והחזיק במשך ארבע שנים בתיק הספורט בעירייה. לקראת סיום הקדנציה הוא צד את עינו של יאיר לפיד, שצירף אותו לר ־ שימת המייסדים של מפלגת "יד עתיד", ומאז הוא הפך לפוליטיקאי ברמה הארצית. בשנה האחרונה הוא מכהן כשר התיירות. רזבוזוב הוא דוגמה יוצאת דופן לאחד

2.9.2022 ˆ ידיעות השרון 30