שרון 04.02.22

פרויקט חייה מיזם מוזיקלי ייחודי שהקימה רייצ'ל אטיאס הפועל למען טיפוחו ופיתוחו של דור העתיד: במסגרתו ) 5 עובדת רייצ'ל עם ילדים (מגיל על כניסתם לעולם המוזיקה ובניית האמן שבהם (בתהליך: כתיבה, הל ב חנה, עיבוד, איסוף חומרים והקמת להקה, הופעות והקלטות). ביוצר נולד פעילות להקות הרוק הצעי ב י � . המ 6-8 רות ביותר בישראל בני זם פעיל במשך עשור שנים בתל אביב ובשרון: "אם יש משהו שעליו גאוותי זו ההדרכה והנחיה של יל ב דים ובני נוער בעולם המוזיקלי של תחילת דרכם. לי לא הייתה הדרכה, ואני אהיה שם בשבילם". ¿

הקריירה המוזיקלית

"עזבתי את בית הספר בכיתה י', אחרי שהשאירו אותי פעמיים כיתה, כל הכלא הזה לא התאים לי. אני פוסט טראומטית ממנו, ובגללו הקמתי את המיזם 'יוצר נולד' לנוער יוצר שלא מוצא את עצמו בכיתות"

רייצ'ל אטיאס כבר יוצרת שלושה עשורים. בעבר הנהיגה את להקת "רייצ'ל ושתיקת התוף", עבדה על אלבום עם עופר אקרלינג והייתה מקימת צמד הרוק הנשי "פלסטר". היא הרבתה להופיע עם הרכביה על במות שונות ברחבי הארץ ורשמה גם הופעות טל ב וויזיה. היא נכנסה לתודעה בשנים האחרונות בעקבות הסינגלים עם רועי זוארץ ("הגשם לא הפסיק לאהוב", "המנגינה שלנו"). את האלבום הנוכחי כתבה והלחינה רייצ'ל על אותם חוויות אישיות אשר חוותה בחייה, אם זה מקשיי הפרידות ואם זה מהדרך בה החלימה מהם. האלבום הוא הפקה מוזיקלית של אטיאס ושל יהודה כחלון בעיבודים שלה ושל הלהקה שאיתה: מוטי אטיאס (אחיה) וערן זילברברג. מתוך האלבום יצאו עד סינגלים שזכו לביקורות אוהדות ומפרגנות מצד 3 כה אנשי המדיה, התקשורת והקהל : "עושה לי טוב", "שא ב ¿ ." hello hello ריות של אהבה" , "תמיד אותו דבר

שלי", מספרת אטיאס, "בכיתי, צעקתי לה הכי חזק שאני יכולה, ויצאו ממני קולות שלא הכרתי ואני לא רוצה להכיר – קו ב לות של אובדן. כשנכנסתי להפרד ממנה, הסדין כיסה אותה. לא יכולתי להרשות לעצמי לצאת מהחדר בלי לראות את אמא, אבל פחדתי ממה שאני עומדת לראות או שפחדתי מעצמי. לאט לאט הרמתי את הסדין. הגוף שלה היה קר, העיניים שלה היו סגורות, הפה היה פתוח והלשון זקורה. ליטפתי אותה, בכיתי, התחננתי וצעקתי לה הכי חזק 'אמא בואי, קומי בבקשה, אל תעשי לי את זה. למה אמא? אני צריכה אותך, בואי אמא'. אבל אין קול ואין עונה. אני לא מכירה את ההרגשה לקרוא אמא ולא לקבל מענה". הריון בהפתעה שבורה וכואבתממות אימה נודע לרייצ'ל שהיא נקלטה להריון באופן טבעי, אבל היא לא התנחמה בזה, רק המוזיקה הוציאה אותה אט אט מהשכול הכבד: "כל ההריון בכיתי, ההורמונים השתללו והאובדן היה גדול. לא עיכלתי שאני בהריון, זה היה כאילו חיצוני לי. רק לפני חודש כשהגעתי לחדר הלידה קלטתי ש-יו, יש לי תינוקת. זו היתה לידה לא שגרתית, הכנסתי את כל הלהקה שלי לחדר הלידה. הרופאים והאחיות זרמו עם זה. צילמנו שם קליפ אדיר בחדר הלידה, לא מתביישת מכלום. ומאז החיים התחילו להאיר לי, אמא שלי שלחה לי את הבת שלי, זו ההשגחה הפר ב טית שלי, ועכשיו אני מתחילה להשלים את הייעוד שאמא שלי כל כך רצתה שי ב תגשם". איך קראת לתינוקת? "רומי, כי היא, הקטנה הזו, המלאך ששלחה לי אימא, רוממה אותי לגבהים ולחיים אחרים". ¿

רייצ'ל אטיאס. "אל תכניסו אותי לתבניות, אני | " מי שאני צילום: עופר אלקין, יח"צ

לאבי היא השלימה עם מה שאני. תמיד בי ב קשה ממני להשלים את ייעודי, לא מן הפה ולחוץ, אלא באמת. כל חייה היא סבלה ממחלות, טיפול נמרץ היה חלק משגרת חיי המשפחה, הייתה תקופה כשהייתי קטנה שבגלל ניתוח שהסתבך היא נותרה משותקת כשנה. ראיתי אותה איך היא זו ב חלת ולא נכנעת. איך היא נאבקת בנכות בכל דרך. זה היה הסגר הראשון עם בידו ב דים וכל החבילה. "אמא שלי עברה הכל – צנתורים, סכרת – אבל מהקורונה ממש פחדתי. ידעתי שהיא מסוכנת לאנשים מבוגרים, ולכן פחדתי. לא ידעתי מה לעשות. הכניסו לה טלפון לחדר, והסברתי לה שהיא חיובית. היא היתה בסדר גמור ואפילו צחקה על זה. אבל אני רציתי לבקר אותה. לא יכולתי בלעדיה. הייתי משוגעת שם במחלקה. התחרפנתי. במשך שעות חיכיתי מאחורי הדלת של המחלקה ולחצתי על כל כפתו ב רי החוסר סבלנות שלי כדי להיכנס ולדבר עם רופא. הנשמה יצאה לי, הבית שלי לא תפקד, המוזיקה והקריירה שלי נעצרו. אחרי כמה ימים מצבה הדרדר, היא היתה חלשה מאוד. הורידו אותה לטיפול נמרץ ונתנו לה חמצן. למחרת באתי שוב, ולא אישרו לי ביקור אבל הצלחתי להתגנב. לא עניין אותי כלום, גם אם הייתי נכנסת לבית סוהר, רק רציתי לראות אותה. אחרי יומיים הודיעו שהמצב הדרדר מאוד וטסנו לבית החולים היא בינתיים נפטרה מדום לב". "בחיים לא חשבתי שאהיה מסוגלת לע ב מוד מול גופה, לא כל שכן הגופה של אמא

בפנסיון. הייתי מבקרת את הכלב כל שבוע עם הבטחה לעתיד טוב יותר. בעל פנסיון הכלבים הוא בעלי, שם הכרנו ושם התפת ב חה האהבה הכי גדולה שיכולה להיות. הת ב חתנו בנישואים רגילים, אמרתי לך שאני לא צפויה, והבאנו ילד מקסים לעולם. הוא ידע כמובן מי אני ומה אני, אני לא מס ב תירה כלום, ואהב ועדיין אוהב אותי כפי שאני. אני המשכתי בקריירה עבדתי על אלבום שני שעסק הרבה בפרידה, ובהש ב למות, ואכזבות. הקמתי להקה חדשה, יחד עם אחי הקטן ממני בשנתיים, מוטי, שהוא המתופף והנפש התאומה שלי, ערן זילב ב רברג ומאיר ויזל. ואז הגיעה שנת הקורו ב הארורה שם חוויתי את האובדן 2021 נה, הקשה של חיי". לאבד אמא ב � נד 2021 שבועיים לפני תחילת שנת קה אימה של רייצ'ל, חנה, בקורונה. בשל מחלות רקע רבות היא נפטרה בחלוף שבועיים ורייצ'ל, פשוטו כמשמעו קרסה: "אימא שלי הייתה כל העולם שלי, בניגוד

פלורנטין: "חיינו חיים פרועים, סמים, ג'אנק, הרבה רוקנרול. לא ראינו כלום בעיניים חוץ ממוזיקה והרבה חופש. תל אביב, כתבתי באחד השירים באותה תקו ב פה היא עיר ש'לא פוחדת מדמעות'. אין לה הרבה רגש, כמו שהבנת. "הלהקה התפרקה ואני הקמתי צמד מו ב זיקלי שדי נתן בראש ברחובות תל אביב. במקביל, ובהפתעה גמורה פגשתי את מי שהייתה אז אהבת נעוריי. היא הייתה כבר נשואה עם ילדים, אבל הניצוץ נדלק, ולצ ב ערי, גרם לפיצוץ מאוד גדול. מעדיפה לא להרחיב עליו את הדיבור, כי יש משפחות וכאלו, אבל זה לא נגמר טוב. ובמבט לא ב חור מצוין שזה נגמר ככה, כי ייתכן ואם לא הייתה סגירת מעגל אולי הייתי חוש ב בת שישנה איזו החמצה, ולא הייתי מכירה את בעלי ואהבת חיי האמיתית, אייל". רגע, את ביסקוסואלית? "אל תכניס אותי לתבניות, אני מה שאני, ואני מאוד אוהבת את בעלי, ולדעתי הוא הדבר הכי מושלם בתבל, ותאמין לי שב ב גיל ארבעים יודעים מהי אהבת אמת, ומהי אהבת נעורים". איך הכרתם? "מהפרידה ההיא נשארתי עם כלב וח ב סרת כל כמעט. עברתי להרצליה והתגו ב ררתי ביחידת דיור קטנה ואת הכלב שמתי

"כשנכנסתי להפרד מאמא, הסדין כיסה אותה. ליטפתי אותה, בכיתי, התחננתי וצעקתי לה הכי חזק 'אמא בואי, קומי בבקשה, אל תעשי לי את זה. אני צריכה אותך'. אבל אין קול ואין עונה"

צילום: פרטי | " עם אמא שלה חנה ז"ל. "היא ההשגחה הפרטית שלי

ידיעות השרון ˆ 4.2.2022 25