שרון 04.05.22

כשהאוכל האתיופי הופך לאומנות הוא נאלץ להיכנס למטבח כשהיה צריך לטפל באבא שלו לבדו ‰ הוא נולד בארץ וחטף הערות גזעניותשנחרתו בו ‰ הוא החליף את הבושה על הוריו בגאווה גדולה, חקר את המטבח האתיופי והתאהב בו, ואחת המנותשלו מככבת בתפריט של מסעדת מישלן ‰ השף אלעזר תמנו מכפר סבא, שריגש את המדינה במנות היצירתיותשלו בתוכנית טלוויזיה, מספר איך חיבק את העבר ויצא לעצמאות

74 לישראל

אשר אטדג י / / צילום: אלי דסה

"ילדותי וגם שנות נעוריי עברו עליי בסוג של מרד מול ההורים שלי. הייתי הילד הקטן בבית של משפ ־ חה אתיופית שנולד במרכז קליטה בכפר סבא, לא מדבר את השפה, ודי מתבייש ונבוך מההורים 'העתיקים והאתיופים' שלו". מתי זה השתנה? כשאמא שלי נסעה לבקר 16 "בגיל את ילדיה מנישואים קודמים באתיופיה למשך שנה וחצי. נשארתי עם אבא, אסיר ציון לשעבר, שסובל מלקות קשה בראייה, לבד בבית. שם התוודעתי אליו, למסורת, לעולם הערכים שלו, למדתי את השפה ולמעשה לראשונה נכנסתי למטבח, בהתחלה כדי לבשל לו, ואחר כך מתוך אהבה גדולה". נפרד מהבושה האומן, היוצר והשף אלעזר תמנו בן מכפר סבא, שריגש מדינה שלמה 31 ה-

במנות היצירתיות שלו בתוכנית "המ ־ סעדה הבאה של ישראל" במהלכה הגיע לגמר, בראיון ראשון וחגיגי ליום הע ־ צמאות, מסביר איך הכול התחיל: כיצד אבא קנה 5 הפך לאומן מבטיח ("בגיל "מגיל צעיר היה פער גדול בין העולם של הוריי לשלי. לא ידעתי את השפה בכלל, גם לא טרחתי להבין, הייתי די נבוך מהם, למען האמת, התעצבנתי מזה שהם לא כמו הישראלים, ולמה לעזאזל אחי צריך להגיע לאסיפות הורים עם אבא שלי שיתרגם לו מה אומרים עליי"

המורכבים שיש בחיים, היום אני חי עם המציאות ולא עומד נגדה". אבל המציאות בה חי אלעזר לא הייתה פשוטה כלל: "אני בן הזקונים. הפער ביני לבין האחים הגדולים ממני הוא תשע שנים. אמא שלי ילדה אותי כאן, 13 ו- בישראל. היא נוצריה במקור שיש לה גם ילדים מנישואים קודמים החיים בא ־ תיופיה. אבי, שהיה פעיל עלייה ואסיר ציון, הכיר אותה במסגרת פעילותו בא ־ דיס אבבה. היא התגיירה והם התחתנו, הביאו ילדים משותפים ועלו ארצה עם האחים שלי. מגיל צעיר היה פער גדול בין העולם שלהם לשלי. לא ידעתי את השפה בכלל, גם לא טרחתי להבין, הייתי די נבוך מהם, למען האמת, התעצבנתי מזה שהם לא כמו הישראלים, ולמה לע ־ זאזל אחי צריך להגיע לאסיפות הורים עם אבא שלי שיתרגם לו מה אומרים עליי. "התביישתי, וזה התבטא בכעס שלי כלפיהם. אני היום מצטער על זה, אבל

חבילת טושים בחמישה שקלים"), איך הוא מתמודד עם הגזענות והאפליה שנו ־ כחים כל דקה בחייו ("מבקשים ממני לה ־ ביא דברים בסופר"), הזוגיות המופלאה עם דנה ("הסביבה לא פרגנה בהתחלה"), האהבה למטבח ("זה התחיל מהישרדות והפך לאומנות") תוכנית הריאליטי בה כיכב ("האתיופי הראשון שיש לו מנה במסעדת מישלן") וגם על הדרך מנפץ סטיגמות וגאה בעדה אליה התנכר בע ־ ברו: "ביום העצמאות הזה אני נושא דגל משלי". קשה שלא לחבב את אלעזר: דיבורו רהוט, קולח, שובה לב. הוא לא מתבייש לגעת בפצעים הכי כואבים שלו, ועושה זאת בקסם נטול שיפוטיות וביקורת, גם לא כשהוא מדבר על הרגע הזה בו הושפל בכניסה למועדון בילוי כשהיה בתיכון או על ההיעדרות הממושכת של אימו בש ־ נות התבגרותו, הכעס פינה את מקומו להבנה והכלה, ובמקום שנאה הוא מפיץ אהבה: "היום אני מבין אחרת את המצבים

הרצליה כפר–סבא הוד השרון רעננה ג'וני | יניב זביב צילום: | עדי ברקוביץ | אלי דסה צילום: | אלעזר תמנו בשער: עוז מועלם צילום: | דני אבדיה | ריאן צילום: | הלהקה | פרטי צילום: | קיש

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יעל קדר / עורכת: קרן חי אטיאס / מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: ספיר שוקרון / רכזת מערכת: שלומית נח / רכזת מנהלה ומודעות: אדי טורג'מן מנהל תפעול וייצור: שלום חכמון / מנהל הפקה:

4

4.5.2022 ˆ ידיעות השרון