שרון 04.05.22

ציור של דנה ואלעזר מתוך התערוכה | " "המבט הבוחן צילום: פרטי

הארוחה הוא למעשה הקי ־ נוח האולטימטיבי שלנו, אבל אני עשיתי לזה אפגרייד, הוא נקרא פאי א-בונה שוקו ־ לד, זה קרם פופ ־ קורן, קפה ושו ־ קולד, שמבוסס על הטקס הזה. זו מנה שהשף מושיק רוט אימץ אותו למסעדת המיש ־ לן שלו, בהשראתי, והוא הקינוח האתיופי הראשון שלדעתי יש

מבין, היו לה גם שם ילדים ואפילו נכדים. היא רצתה גם להיות איתם, נקר ־

עת בין שני עולמות. אמא של הייתה נו ־

צריה לפני שהכירה את אבא שלי, היא התגיירה לאחר שהתאהבה בו. הם הכירו באדיס אבבה במסגרת פעילותו, אבא היה פעיל עליה וגם אסיר ציון. הוא כבר לא היה בקו הב ־ ריאות, ואנחנו התגוררנו לבד בשכונת גבעת אשכול במזרח כפר סבא. האחים שלי כבר התחתנו, נוצר מצב שאני צריך

כנפיים בצ'וו (חריפות מתוקות חמוצות) מרכיבים: (לבקש מהקצב) 2 ק"ג קילו כנפיים חצויות ל 2 כפות מחית צ'וו (תערובת תבלינים אתיופית, 2 ניתן להשיג בחנויות אתיופית או שתבקשו חבר/ שכן)

בעולם". אפרופו רוט, איך הייתה ההשתתפות בתוכנית, היית כוכב. "כן, אמרו לי, פתאום התחילו אנשים להכיר אותי יותר, זה היה כיף. כל ההתנהלות שם הייתה ממש בסבבה. אנשים פרגנו, עדיין מפרגנים, התו ־ כנית הזו באה לי בטוב". התאכזבת שהודחת בגמר? "ממש לא, זו לא הייתה המטרה. לי יש דגל שאני נושא, ואיתו באתי לתוכנית, והמשימה הז הושל ־ מה במלואה. כל הזמן פנו אליי מתוכניות בישול, ואני תמיד סירבתי. לא אהבתי את הקונספט של דקות בנושא פסטה, זוז'. תנו לי להביא את מה 10 ' שאני יודע, אומנות, צילחות, מזון אוכלים בעיקר עם העיניים, ואני לא רק שמשתלב עם זה יופי, זו ממש הזהות שלי. זה הקונספט שלי, לבשל לאנשים בבית ולצייר או לפסל להם תוך כדי. לפתוח תע ־ רוכה שיסתובבו בה כשאני חושב לבשל מאכלים חדשים או להכין יצירות חדשות, אני לוקח השראה קודם כל מהתרבות האתיופית. אני גם לא מתכונן לפתוח מסעדה, אלא פשוט לפתוח סטודיו המש ־ לב אומנות ואוכל. כרגע, אני מבשל בבתים ועושה אומנות במקביל. אורחים על אינג'רה עם טוויסט ובירה אתיופית. זה החלום שלי, למען האמת: אומ ־ נות שהולכת יד ביד עם אוכל". תערוכה זוגית השילוב "הקטלני" לדבריו של תמנו בין אוכל לאומנות הוא גם מה שהביא לזגויות שלו עם דנה חי, תושבת כפר סבא "ממוצא מרוקאי ומשפחה אוהבת". כבר שבע שנים שהם זוג, ובשנים האח ־ רונות מתגוררים יחד. הם נולדו בכפר סבא והכירו במקום העבודה שלהם במוזס. אלעזר תפקד כטבח ודנה הייתה המלצרית, אבל מה שחיבר ביניהם באמת הוא אהבתם המשותפת לאמנות. בקרוב דנה תסיים תואר ראשון באמנות וחינוך בסמינר הקיבו ־ צים, ואלעזר לומד בבית הספר לאומנות "מנשר". השניים גם השיקו תעורוכה משותפת לפני כשנה הנקראת "המבט הבוחן" שהתמקדה בהשפעת המבט מהצד. כדי להמחיש זאת ציירה דנה סדרה של פרו ־ טרטים עצמיים שלה ושל אלעזר, כשהם מתבוננים החוצה מהציור, כדי להמחיש איך זה מרגיש כשהם אלה שמחזירים את המבט: "זה מתחיל בחוויה של דנה כמזרחית ובחוויה שלי כאתיופי, וממשיך עם המבט שבוחן אותנו כזוג. יש בי תמיד פחד מהמבט הזה מהצד, שמא הוא יגדיר אותי וישים אותי במקום שלא מגיע לי להיות בו". עם זוגיות מופלאה, עתיד מבטיח, ועצמאות שאין שניה לה, החליט תמנו, כתיקון לחוויות הילדות ובעיקר לעברו ולאפליה אותה חווה, להתנדב ולת ־ רום לבני נוער יוצאי אתיופיה המתגוררים בשכונת ילדותו. "רציתי לקדם את השכונה מבפנים, ולעזור לבני נוער בתור מי שחווה את הקשיים שלהם. ביחד עם חברים שהצטרפו אליי, קידמנו את מועדון הנו ־ ער. אני פתחתי כיתת ציור ובישול, חבר אחר מקדם פעילות ספורטיבית, יש מי שעוזר בשיעורי בית וכן הלאה. עבורי זה לא תיקון חוויה, אלא הוויה, זה מה שאני רוצה לעשות בחיים: לשלב גם דגל כחול לבן של ישראל וגם את הדגל של התרבות האתיופית".¿

לטפל בו, קודם כל לדבר איתו, דבר שמעולם לא עשיתי בגלל מחסום השפה, היום אני כבר דובר אמהרית שוטפת אחרי שהוא לימד אותי בסבלנות אין קץ, שנית לדאוג לו לדברים הכי בסיסיים, כמו אוכל למשל. ההכרח הזה הוא מה שהביא אותי לעו ־ לם הקולינריה". נכנס למטבח כאמור, הנער אלעזר תמנו, שנותר עם אביו החולה והמתקשה לראות נאלץ לראשונה בחייו להכנס למ ־ טבח: "לא ידעתי מה זה בכלל. כבר נמאס לנו לקבל כל הזמן מהשכנות והקהילה שנרתמה, אוכל והחלט ־ תי לנסות גם אני. שאלתי את המבוגרות איך עושים אינג'רה כי זה האוכל הכי בסיסי שלנו, וזה לא הלך בהתחלה. ממש לא הלך. היום אני די מומחה בזה, אבל אז זה לא יצא לי כמו שצריך. התחלתי לבשל לו אורז מלא, כי אבא היה צריך תזונה בריאה, והמטבח האתיופי הוא בעיקרו בריא מאוד, כמעט ללא פח ־ מימות. כל מיני דברים. החך של אבא מאוד התקשה לקבל את זה בהתחלה אבל אחר כך התרגל. "ואז התחלתי לבשל לו הרבה ירקות, זה בעצם מה שהביא אותי לתחום. החיתוך של הירקות, הצבעו ־ ניות שלהם, ככה על קרש החיתוך, עוררה בי את האומנות, התחלתי לעשות כל מיני ניסיונות, התח ־ לתי לעבוד במקומות של אוכל, אהבתי את זה. היה לי טאץ' מיוחד. ממש טאץ' טוב, שילבתי בין המטבח האתיופי לבין זה הישראלי. "למטבח האתיופי יש יחסי ציבור מאוד גרועים, הוא לא התקבל בישראל מכמה סיבות: ראשית, בגלל שאתיופיה לא נכבשה כמעט ולכן המטבח שלה לא יצא מגבולותיה לעולם. והשני, כמובן בגלל הגז ־ ענות. יש שכונות שלמות בישראל שרוצים לסלק אתיופים בגלל הריח של ההתססה של האינג'רה, שהוא די דומיננטי. הם לא מוכנים אפילו להכיל את זה, כאילו לאתיופים קל עם ריחות של בישולים אחרים, שהם בכלל לא מכירים. בנוסף, צריך לז ־ כור שמה שבישראל מכירים, זה את המטבח היהודי האתיופי, הכשר, שהוא בדרך כלל מאזור הכפרי". למה אתה מתכוון? "באתיופיה יש מגוון אדיר של מאכלים ושל בי ־ שולים, תערובות התבלינים משתנות, משבעה באזורים אחרים 14-18 תבלינים בסיסים עד ל- אתיופים. המטבח האתיופי באזור של אגמים, בעי ־ קר ליד שפך הנילוס, מבוסס ברובו על דגים ולא צאן ובקר, מדגים נאים ועד מרקים ותבשילים מופלאים. לפני כמה שנים יצאתי לאתיופיה לכמה חודשים במיוחד רק לחקור את העולם הקולינרי שלהם, זה עולם אדיר של מגוון, כל הדגנים (בישראל מכירים רק את הטף) הלחמים והמאפים שבישראל לא מכי ־ רים, בגלל כאמור הכשרות". ואתה מבשל לא כשר? "כן, אני מבשל בשר וחלב, הכול בקיצור, בבית לא אוהבים את זה כמובן, אבל במסעדות שבהן אני עובד, מאוד מתחברים לזה". למה אין קינוחים מתוקים במטבח האתיופי? "כי הוא מדבר בריא בעיקרו, את הסוכר לוקחים מפירות. הקפה האתיופי, והטקס שנלווה אליו אחרי

כפות סוכר חום כהה 3 לימונים 2 מיץ לימון מ חצי כוס חומץ כוס שמן זית כף מלח דק הכנה:

הופך לאומנות כשהאוכל האתיופי

בכלי גדול מערבבים כל חומרי המרינדה לערבב היטב כדי שהכל יתחבר.מוסיפים את הכנפיים ומערבבים היטב כך שהכל יהיה עטוף. מעבירים שעות. כשצולים 12 שעות לפחות עד 4 למקרר ל את הכנפיים חשוב שהמנגל יהיה לוהט אבל בלי להבות. חום גבוה יבטיח צלייה עסיסית לכנפיים.¿

פרגיות חריפות קצוצות על אנג'רה (צריך להתארגן על אנג'רה מהשכנה החמודה או מחברים בעבודה. אפשר גם לקנות ממסעדות אתיופיות)

מרכיבים: ק"ג פרגיות 1 גר' שומן טלה 200 מרינדה: כף ג'ינג'ר קצוץ כפות צ'וו 2 מלח חצי כוס מיץ לימון כף רומזרין קצוץ חצי כוס שמן זית הכנה:

שעות 4 משרים את הפרגיות במרינדה למשך לפחות. צולים את הפרגיות על המנגל עד שהכל מוכן. בזמן הזה צולים גם את השו ־ מן עד שהוא שחום ויפה. כשהכול מוכן קוצצים לרצועות דקות ויפות, מניחים על האנג'רה ובוצעים חתיכה יפה מהאנג'רה עם הבשר. אני מאוד אוהב להגיש טחינה, עמבה וסחוג וקצת סלט קצוץ כדי לבנות את הביס המושלם. חשוב להבין שהאנג'רה לא מתנהגת כמו לאפה אז אי אפשר להעמיס עליה ולגלגל. כל הכייף זה לאכול יחד מצלחת אחת גדולה ושכל אחד בוצע חתיכה קטנה ומארגן לעצמו את הביס. ¿

6

4.5.2022 ˆ ידיעות השרון