שרון 05.08.22

הצעירה מנירית שעברה תקיפה מינית בעקבות סם אונס, עשתה על זה סרט

היא יצאה 19 כששחר קצנשטיין היתה בת ‰ למסיבה עם חברות באחד מיישובי השרון אחד הבליינים הכניס למשקה שלה סם אונס והיא נמצאה זרוקה על רצפת השירותים היא הוציאה 28 בגיל ‰ עם בגדים קרועים סרט קצר על הטראומה שזכה בפרסים "כשצפיתי ‰ ומיועד להקרנה מול בני נוער בו זה היכה בי בכל העוצמה", היא אומרת הכאב והייסורים עלו שוב, אבל סגרתי מעגל

צילום: אלכסיי סולודוב | סצנה מתוך הסרט

"לפני תשע שנים הייתי במסיבה שבה הכניסו לי סם אונס למשקה. עד היום אני לא זוכרת מה שקרה שם. הייתי מעורפלת, לא באמת ידעתי מה קורה. הערב נגמר כשחברות מצאו אותי מעולפת על הרצפה עם הבגדים קרועים". שחר קצנשטיין, בת מהישוב נירית בדרום השרון חוותה 28 ומאז 19 אלימות מינית כשהייתה בת חיה ברגשות אשמה, עד שהוציאה סרט קצר, שנוצר בהשפעת הטראומה ומיועד להקרנה בתיכונים ובחטיבות הביניים, שאיתו היא סוגרת מעגל: "כשצפיתי בסרט שאותו ביימתי כל הכאב והייסו ־ רים עלו שוב, והבעיטה בבטן היא אולי מה שהייתי צריכה". לתוך התהום סיפורה המטלטל של קצנשטיין ראוי להדהד בכל בית של נערים ונערות מתבגרים. הגבול הדק מאוד שבו בי ־ לוי מהנה של בני נוער בפאב, מועדון או מסיבה, יכול להדררד ולהגיע לתהום קודר ואפל, נחצה לפני תשע שנים ומצא את קצנשטיין, שהייתה בשחר חייה, מעברו השני והחשוך. שם, ברגע קטן, בליל חורף קר, במועדון עם חברות היא עברה תקיפה מינית שהשביתה את חיוכה לשנים ארוכות: "הרבה פעמים שאלתי את עצמי מה עשיתי לא בסדר ומה יכולתי לעשות אחרת. מרוב אשמה שחשתי הרחקתי את עצמי מאנשים. היום אני מבינה שזה לא קרה באשמתי, אבל עדיין יש פעמים שהתחושה הזאת צפה". ילדותה של קצנשטיין עברה בינות עצי החורש ובעלי החיים בחצר המ ־ שפחה בישוב נירית. היא בת הזקונים במשפחה עם ארבע בנות, וככזו פונקה ונעטפה בעבותות אהבה. היא סיימה



תיכון במגמת אומנות בבית ספר ירקון, התגייסה לצה"ל והפכה לקצינה בפי ־ קוד מרכז. באחת מחופשות סוף השבוע וחצי, 18 כשהיא בת 2011 בצה"ל בחורף השתנו חייה באחת. היא לא זוכרת הרבה מאותו סוף השבוע והחודשים שלאחריו, הם עולים לה בפלאשבקים מסויטים מדי פעם ("לעיתים אני לא יודעת האם זו הייתה המציאות, או שהשלמתי אותה דרך הדימיון שלי") וכעת היא משחזרת לראשונה, בהיצמדות לעובדות ובניסיון למגר את הנלוות להן, את שאירע: "החלטנו חברותיי ואני לצאת לבילוי במועדון, ולנקות קצת את הראש. זו הייתה מסיבה באחד מהיישובים בשרון, מסוג המסיבות ההמוניות שכל הקיבו ־ צניקים והמושבניקים מגיעים אליהן. ככל הנראה זה היה ביום שישי, אני לא זוכרת במדויק את היום. במועדון היו הרבה אנשים, ועולים לי פלאשבקים של בחורה צוחקת ונהנית באותם רגעים עם חברותיה. אני זוכרת ששתיתי והפ ־ עם האחרונה שעולה לי איזה פלאשבק מאז זה אותי שכובה ברצפת השירותים, מעורפלת, עם בגדים קרועים, בשעות בוקר מוקדמות מאוד, כשחברותיי מנ ־ סות להרים ואתי. הבנתי לאחר מכן שהן חיפשו אותי במשך שעות בסביבה, עד שמצאו אותי בסיטואציה הזו". קצנשטיין לא זוכרת כלום: "האם אני זוכרת מישהו שהתחיל איתי שם, הטריד אולי? האם אני זוכרת את התוקף, האם אני זוכרת אם בכלל זה היה אחד או יותר? אני לא זוכרת כלום. הדבר היחיד שאני זוכ ־ רת זה את חברותיי אוספות אותי למושב

/ אשר אטדגי // צילום: אביגיל עוזי /

הרצליה כפר–סבא הוד השרון רעננה

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: יעל קדר / עורכת: קרן חי אטיאס מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: ספיר שוקרון רכזת מערכת: שלומית נח / רכזת מנהלה ומודעות: אדי טורג'מן מנהל תפעול וייצור: שלום חכמון / מנהל הפקה:

אביגיל עוזי. מחנה צילום: | שחר קצנשטיין בשער: יאיר שגיא. צילום: פרטי . טיפול בכלבים: צילום: | צופים

6

5.8.2022 ˆ ידיעות השרון