שרון 07/01/22

ההתרסקות וההתאוששות יעלה דנציגר, ספורטאית ומורה לחינוך גופני, שהתמודדה בחייהעםפציעותספורט, לאהאמינהמה יקרה לה בגלל נפילה ביתיתבמדרגות ‰ צלחתשהייתה בידה ונשברהפצעהאותה בצוואר סמוך לעורקהראשי, משםהחל מסעשכלל ניתוחמורכב ושיקוםארוךשנמשך עד היום רעננה ׀ בגלל קערת קורנפלקס: מורה מבית הספר שקד מעדה, נפצעה ונותחה

בני קימרון

יעלה דנציגר השבוע. "לא משנה כמה זמן זה ייקח, אחזיר את היד לתפקוד מלא"

היא ספורטאית ורקדנית מילדותה וכיום מורה לחינוך גופני, מדריכת אקרובטיקה ופילאטיס; אבל הפצי - עה שאשפזה אותה בשני בתי חולים, דרשה ניתוח מסובך ושיקום ממושך במרכז הרפואי לוינשטיין, והשביתה אותה מפעילות במשך חודשים רבים - לא הייתה ספורטיבית כלל וכלל. זה לא קרה לה תוך כדי קפיצת פליק- פלאק לאחור, אלא בתאונה ביתית מפתיעה. י � ) מרעננה עוסקת בפע 26 יעלה דנציגר ( לות גופנית מגיל צעיר, היא בוגרת וינגייט וכיום מורה לחינוך גופני בבית הספר שקד, שבו למדה כילדה. אחר הצהריים היא מאמנת אקרובטיקה ואקרודאנס, מדריכה פילאטיס ולומדת לתואר שני בחינוך גופני. כל הפעילויות הספורטיביות שלה נעצרו בדיוק לפני שנה וחודש. "הייתי בבית, הכנ - תי לעצמי משהו לנשנש, ועליתי לחדר שלי במדרגות כשאני נושאת בידיי קערת קורנפ - לקס וכוס תה", היא נזכרת. "פתאום פספסתי את אחת המדרגות, מעדתי, נפלתי קדימה והשתטחתי על המדרגה, תוך שאני ממשיכה לאחוז בקערה ובספל. הם התנפצו לשברים כשניסיתי לאסוף אותם, הבחנתי שהיד הש - מאלית שלי קופצת הצידה ואני לא מצליחה להרים אותה למעלה. ואז הבחנתי שכל החו - לצה שלי ספוגה בדם. השברים חדרו לצוואר שלי, במרחק סנטימטר מהעורק הראשי. מיד הבנתי שזו לא פציעה קלה. צעקתי, הוריי הגיעו מהקומה הראשונה, ראו מה קרה והז - עיקו אמבולנס". ניתוח מסובך בבית החולים "מאיר" טיפלו בעצירת הדי - מום ובסגירת הפצע, ואחרי חמישה ימים כשהיא מחוברת לצינור ניקוז שוחרר לבי - תה. הבעיה ביד לא אובחנה ולא טופלה, והיא המשיכה לחוש בכאבים, זרמים חשמליים ועקצוצים. היא הופנתה לאיכילוב, ונוירולוג שבדק אותה אבחן פגיעה עצבית חמורה. הת -

ד"ר אמיר חיים, רופא בכיר במ - חלקה לשיקום אורתופדי, במר - כז הרפואי לשיקום לוינשטיין, מספר: "יעלה התקבלה לטיפול ביחידה לאשפוז יום במרכז הר - פואי לשיקום לוינשטיין וזכ - תה למעטפת טיפולית שכללה אבחנה קלינית וטיפול שיקו - מי רב-מקצועי מצוותי הפי - זיותרפיה, הריפוי בעיסוק והפ - סיכולוגיה. במקביל נוצר קשר עם היחידה לשחזור עצב היקפי במרכז הרפואי תל אביב. במק - רים כאלה יש חלון זמן מוגבל שבו ניתן לבצע שיחזור ניתוחי של העצב. שיתוף הפעולה בין הצוות המנתח לצוות השיקומי הוא מכפיל כוח וחיוני להצלחת הטיפול. "כיום לאחר הניתוח והליך השיקום, נרשם שיפור משמ - עותי במצבה של יעלה. העצבוב המוטורי חזר לשריר בחלקו הג - דול, ומבחינה תפקודית יעלה שבה לתפקוד כמעט מלא בגף. חשוב לציין, כי גם למטופלת היה חלק חשוב בהצלחת הטי - פול. לאורך התקופה היא עבדה בקפדנות וקידמה את ההליך הטיפולי". ¿ "חלון זמן מוגבל" ד"ר אמיר חיים:

השיקום | בלווינשטיין צילום: פרטי

"אחרי הפציעה התקשיתי לבצע פעולות בסיסיות כמו להתלבש או לחפוף את הראש. כיום היד התחזקה, אך עדיין לא חזרה לקדמותה. ההתקדמות

משתפר בהדרגה. "אחרי הפציעה התקשיתי לבצע פעולות בסיסיות כמו להתלבש או לח - פוף את הראש. כיום היד התחזקה, אך עדיין לא חזרה לקדמותה". השיקום הממושך לדברי דנציגר, ההתקדמותאיטית: "בכל יום אני מגלה יכולות חדשות, אבל עדיין מנועה מעמידת-ידיים או פליק פלאק לאחור. הרו - פאים בולמים אותי ואומרים לי שלא אעשה דברים מסוכנים, ואני הרי באה מאקרובטיקה. אני יודעת שלפניי עוד תקופה ממושכת של התמודדות עם שיקום העצב, שצריך להשקיע עבודה רבה. בכל יום אני חשה שיפור, יש עוד דרך ארוכה לעשות. עם זאת לא בטוח שהיא תחזור למצבה שלפני הפציעה". ועדיין נותרו גם הצלקות בצוואר וברגל. "בכל פעם שאני מביטה בצלקות, הן מזכירות לי כמה תעצומות נפש צריך כדי להתמודד עם הפציעה. הפציעה והתהליך שעברתי נתנו לי להבין כמה כוחות יש לי. אמרתי לעצמי שאחזיר את היד לתפקוד מלא. לא משנה כמה זמן זה ייקח, שום דבר לא יעצור אותי". ¿

ברר שהפציעה בצוואר גרמה לשיתוק של השריר העיקרי בזרוע וליקוי במספר שרי - רים נוספים. "מדובר בפגיעה שיכולה לגרום למגבלה קשה במיוחד כאשר מדובר במטופ - לת צעירה העוסקת בתחום החינוך הגופני", מסביר ד"ר אמיר חיים, רופא בכיר במחלקה לשיקום אורתופדי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין ברעננה. במשך ארבעת החודשים הבאים היא טופלה שם במחלקת אשפוז יום - עם מומחים לפיזיותרפיה, הידרותרפיה, טיפול בצלקות, ריפוי בעיסוק וטיפול פסי - כולוגי. "צוות המטפלים היה תומך וקשוב", היא מדגישה. בין טיפול לטיפול הצליחה להגיע גם לבית הספר. חלק מהזמן השיעורים התנהלו בזום. "עמדתי מול המצלמה, שמתי מוזיקה והדגמתי לתלמידים תרגילי התעמ - לות וכושר". לאחר שלא ניכר שיפור בתפקוד היד, היא עברה באיכילוב ניתוח מורכב וממושך שעות) לשחזור העצב הפגוע. לקחו עצב 8( משוק הרגל והשתילו אותו בצוואר. ההחלמה נמשכה כחודש ואז חזרה למסגרת שיקומית בלוינשטיין למשך שלושה חודשים נוספים. שנה וחודש אחרי הפציעה, תפקוד היד

איטית, בכל יום אני מגלה יכולות חדשות"

ק"מביום ועשרותחבילות 15 אחרי כמעטשלושיםשנה, אירית דמרי, הדווריתשמכירה כל בית וכל משפחה בשכונת נווה רום, יוצאת לגמלאות ומספרת על השינוייםשעברה במהלך השנים בתפקיד, הקשיים, היתרונות ועל מכתב התודהשריגשאותה רמת השרון ׀ הדוורית פורשת

"את מקומם של המכתבים תופסות יותר ויותר חבילות שמוזמנות באינטרנט. כיף גדול למסור לאנשים חבילה שחיכו לה"

את מקום המכתבים תופסות יותר ויותר חבילות שמוזמנות מהאינטרנט, ולצד העו - בדהשהמשקלאומנם גבוה יותר, זה כיף גדול למסור לאנשים חבילה שחיכו לה מחו"ל, הרבה יותר מחשבונות ומכתבים מהעירייה". במכתב ששלחו אליה נציגי השכונה, נכתב: "כולם מבקשים לקוד קידה לכבודך... הבאת לשכונתנו מסירות, נועם ואנושיות". תוכניות לאחר הפרישה? "קודם לעשות חפיפה למחליף. אחר כך אנוח, אבלה עם המשפחה ואחשוב על החו - פשה הבאה". ¿

), תושבת העיר. "לא מדובר 67 בחיוך דמרי ( בעבודה קלה, אך מאוד מספקת. גם בימים של סערות וקור, של חמסין או סתם של עייפות, היו אלו אנשי השכונה, שפגשתי כשירדו לטייל עם הכלב, יצאו לעבודה או סתם ניגשו להגיד בוקר טוב. החיוך ומילת התודה של הקהילה המדהימה והמחבקת הזו, שנים, שווה הכל". 30 שמלווה אותי כמעט עם חיוך, בקבוק מים ו"טרולי" אדום של הדואר, השלימה דמרי יום יום סבב חלוקה ק"מ. 12-15 רגלי ובממוצע ביום צעדה בין "אין ספק שמשקל השק גבוה יותר מבעבר.

בני קימרון

אירית דמרי הייתה חלק בלתי נפרד משכונת נווה רום ברמת השנים האחרונות 27 השרון ב-

בהן שימשה כדוורית מטעם דואר ישראל. השבוע ריגשו אותה תושבי השכונה במכ - תב פרידה לרגל פרישתה לגמלאות. "זהו המכתב הראשון שאנו נמסור לידייך. כל מסירת פריט אלינו היתה הזדמנות לראות את חיוכך ואת עינייך הטובות". שנים זה דבר שלא בא ברגל", מספרת 27 "

צילום: דוברות דואר ישראל

אירית דמרי ביום העבודה האחרון בשכונה

7.1.2022 ˆ ידיעות השרון 18