שרון 09.09.22

| בני קימרון | תרבות

הצלמת עם לקות הראייה: העדשה היא העיניים שלי

) מרמת השרון החלה ללמוד צילום לפני עשר שנים אך לפני שמונה שנים לקתה במחלה ניוונית של 84( רעיה שטיינברג רשתית העין, שפגעה קשות בראייה שלה ‰ אבל שטיינברג החליטה שדבר לא יעצור אותה והיא ממשיכה לצלם תמונות מדהימות ביופיין: "כשאני מביטה דרך עינית המצלמה, העדשה הטלסקופית מאפשרת לי לראות טוב יותר"

אני לא "כשאני הולכת ברחוב מזהה פנים של אנשים, לא יכולה לקרוא של ־ טים, עמודי החשמל נראים לי גליים במקום להיראות ישרים. כשאני חוצה כביש אני לא יכולה להעריך את מרחק המכוניות ממעבר החצייה, ואני צריכה מאוד להיזהר בזמן ירי ־ דה במדרגות". )84 כך אומרת השבוע רעיה שטיינברג ( מרמת השרון, אם לשלושה וסבתא לתש ־ , מחלה AMD אובחנה כחולת 76 עה. בגיל ניוונית של הרשתית, שהיא הגורם העיקרי לעיוורון בקרב קשישים. אבל למרות זאת, היא מצליחה להמשיך בתחביבה, הצילום, ככל שזה נשמע מפתיע. את סיפורה הייחודי היא שיתפה בכנס של עמותת "לראות" שהתקיים אתמול (ראה מסגרת). צועדת ומתעמלת הפגיעה ברשתית גורמת לירידה ניכרת בחדותהראייהתוךשימור יחסישל

עמותת "לראות": מימון למחקר

צילום:??.

שלי... למשל, משהו שלא עומד ישר, משהו בולט, כובע כחול על דשא ירוק, ועצים ופר ־ חים. תמיד מחפשת את הפרח שעושה לי את זה, למשל פרח נובל, ומצלמת, כמובן, את הילדים והנכדים". למעשה, המצלמה היא העיניים שלה. "כשאני מביטה דרך עינית המצלמה, העדשה הטלסקופית שאני משתמשת בה מגדילה את האובייקטים ומאפשרת לי לראות אותם טוב יותר. למשל, כשהשתתפתי בטקס העלייה לתו ־ רה של הנכד שלי וישבתי למעלה בעזרת הנ ־ שים, רחוק מאד מהאירוע, קיבלתי אישור מיוחד להכניס לבית הכנסת מצלמה ולהשתמש בה. כך יכולתי לראות טוב יותר וגם לצלם". כשהיא מול המחשב בביתה, היא משתמשת בתוכנות מיוחדות המיועדות ללקויי ראייה שמאפשרות לה להגדיל את התצוגה ולערוך את הצילומים. "אני פריקית של עזרים טכנו ־ לוגיים", היא אומרת, "ועבורי זה כייף גדול". 60 לא מכבר חגגה המשפחה לרעיה ולבעלה שנות נישואין. "למרות שלא יכולתי לראות את המצגת ואת פני הדוברים", היא אומרת, "הצלחתי להתרגש ולשמוח". ¿ עמותת "לראות" קיימה אתמול (חמישי) כנס קהילות למתמודדים עם מחלות רשתית במטרה להעצים ולתת כלים וידע למתמודדים ולבני משפחתם. הע ־ מותה הוקמה במטרה לממן מחקר למני ־ עת עיוורון ופועלת להגברת המודעות לחשיבותם של אבחון מוקדם באמצעות בדיקות עיניים שגרתיות וטיפול מני ־ עתי. נדין הולנדר, מנכ"לית העמותה, 80 אומרת השבוע: "כיום ניתן למנוע כ־ אחוז ממקרי העיוורון באיתור מוקדם ובטיפול רפואי מתאים". ד � מתעוורים ח 1,500 בכל שנה נוספים כ - שים ואנשים הסובלים מראייה לקויה. ¿

הראייה ההיקפית. לפני שמו ־ נה שנים איבדה שטיינברג את הראייה בעינה הש ־ מאלית. כעבור שנתיים חלתה בסרטן הקיבה, וזמן קצר לאחר מכן מח ־ תקפה AMD לתה - גם את העין הימנית. רי ־ שיון הנהיגה נלקח ממנה והיא

שטיינברג. "אני מתמקדת באובייקטים דוממים"

אם זה נורא או לא נורא, וזה המוטו שלי בחיים". הפרח הנבחר הקבוצה הציגה בשתי תערוכות ופעילותה הופסקה בתקופת הקורונה. מאז היא מצלמת לבדה. "אני מתמקדת באובייקטים דוממים. לא בתנועה. אני לא יכולה לצלם צילומי רחוב, למשל, כי לוקח לי זמן להתרכז בפרטים ואם הפרטים בתנועה, הם ייעלמו עד שאכוון את המצלמה. בבית אני משתדלת לצלם, למשל, פסל קטן ולביים את הצילום כך שהפסל ייראה גדול. מחוץ לבית אני מסתובבת, מחפשת דב ־ רים חריגים, ומוצאת את מה שמשך את העין

היא קנתה את המצלמה הראשונה שלה לפני עשר שנים, אחרי שפר ־ שה מעבודתה כמנהלת המרכז לבריאות האישה, והחליטה ללמוד צילום. נרשמה לקו ־ רס קבוצתי של גמלאים ואחר כך החלה לצלם במסגרת הקבוצה בהנחיית המורה. מאז כבר החליפה את המצלמה בטובה יותר עם עדשה טלסקופית ארוכה יותר. לאחר שלקתה בראייתה החליטה להמשיך לצלם במסגרת הקבוצה. "היה לי הסכם עם הקבוצה שהם לא אומרים לי: הצילום שלך הוא לא טוב אבל בהשוואה לבעיה שלך הוא לא נורא. "אתם רק תחליטו אם זה טוב או רע... הבעיה שלי היא הבעיה שלי ואני אחליט

קיבלה תעודת עיוור-לקוי ראייה. "בעיני השמאלית אני לא רואה כלום, ובעי ־ ני הימנית נותרה לי ראייה ללא עומק שדה, ללא יכולת לראות פרטים", היא מסבירה, "למרות זאת לכל מקום אני הולכת לבד, צו ־ עדת הרבה, מתעמלת כמעט יום יום, אוהבת לבשל, מבצעת את הקניות לבד, ובסך הכול מצליחה להסתדר בלי להיעזר במקל". על עולם הצילום שכבש אותה היא מספרת: "כילדה אהבתי בעיקר לצייר, ומעולם לא הייתה לי מצלמה. גם בגיל מאוחר יותר ציל ־ מתי במצלמה של בעלי או של אחד מילדיי".

מבחר צילומים של שטיינברג

22

9.9.2022 ˆ ידיעות השרון