שרון 10.12.21

באורחאנושכשרכב על אופניו ‰ הרופאיםהיו 12 בערב יוםהכיפוריםהאחרון נפצע יואב אברביה בן פאסימייםאבל כנגד כל הסיכוייםהואהתעורר אחרי חודש ונמצא כיום בשיקום ‰ הוריו אבי ויפעת מספריםעל הרגעיםהקשים, על התמיכהשהםמקבליםמהסביבה ועל התקווהשהוא יחזור לעצמו הילדשנפצעאנושביום הכיפוריםחזר לחיים הנס של יואב ׀ הרצליה

אשר אטדגי

"אנחנו יודעים שיואב לא יחזור לעצמו במאה אחוזים, תהיה לו איזו מוגבלות, אבל אנחנו מודים שיש

לנו לפחות ילד": שלושה חודשים עברו מאז קיבלו אבי ויפעת אברביה מהרצליה את ההודעה ששינתה את חייהם על תאונת באורח 12 הדרכים בה נפגע בנם יואב בן ה- אנוש. היום, כשהוא נמצא בשיקום ובד ־ רך להחלמה הם מודים על הקיים ומקווים לימים טובים יותר: "עברנו מסע של סיוט בין חיים למוות, בזכות האמונה וגם בזכות הרבה אנשים טובים אנחנו במקום אחר לג ־ מרי היום". בין חיים למוות בערב יום הכיפורים האחרון רכב יואב אב ־ על אופניו עם חברו מבית ספר 12 רביה בן ה- בערב, 20:00 הנדיב בהרצליה. קרוב לשעה סמוך למחלף כפר שמריהו, נכנסה בו מא ־ חור במהירות גבוהה נהגת עם רכבה והעיפה אותו מספר מטרים לאספלט בשולי הכביש. יואב נפגע באורח אנוש, וכשהוא מפרפר בין חיים למוות עם חבלת ראש חמורה וחב ־ לות רב מערכתיות, הרופאים בבית החולים איכילוב לשם הובהל קיוו לנס. שלושה חו ־ דשים אחרי, וכנגד כל הסיכויים, יואב בדרך להחלמה, ובחנוכה האחרון אף הגיע להדליק נר חנוכה עם ראש עיריית הרצליה משה פדלון, שליווה, יחד עם רבים מתושבי העיר, את המשפחה ברגעיה הקשים. "יש לנו ילד וזה הכי חשוב", אומרים ) בביתם 43 ) ויפעת ( 50 השבוע הוריו אבי ( במרכז הרצליה, "עד לפני פחות משלושה חודשים זה בכלל לא היה בטוח. אם לא הק ־ סדה שהקפדנו שיחבוש, ולא האמונה שלנו, היום היינו במצב אחר לגמרי". מה היה שם בדיוק? "כבר בשעות הערב לפני כניסת הצום ויום הכיפורים", מספרת יפעת, "הזהרתי 10 את שני הגדולים שלי, יואב ועומר בן ה- ) שיחבשו 5 (יש לי עוד ילד קטן, עמית, בן קסדה. פשוט 'ישבתי' עליהם. כמובן שלא דמיינתי שיכול לקרות דבר כזה, אלא חש ־ בתי על נפילות וכאלו, דברים 'סבירים' מה שנקרא. בעלי לקח את יואב למקום המפגש ברכב והתכוון לנסוע להוריו לשהות שם בכיפור. אני כבר הייתי אצל הוריי ברע ־ ננה". אבי ממשיך מכאן: "הורדתי את יואב במ ־ קום המפגש ובדיוק שאני מתכון להיכנס לבית הוריי אני מקבל טלפון. תקשיב, יום כיפור, דממה, ופתאום טלפון. על הקו היה אבא של החבר של יואב שרכב איתו: 'יואב נפגע קשה בתאונה, אני איתו באמבולנס לכיוון איכילוב, בואו מהר המצב חמור'. זו בערך הייתה ההודעה שקיבלתי, ואתה יכול להבין מה קרה לי באותו רגע. התקשרתי ליפעת, הודעתי לה, וטסנו לבית החולים". "אני לא מאחלת לאף אחד את מה שעברנו

עו"ד דניאל צילום: | שריד פרטי

צילום: טל שחר | " יפעת ואבי השבוע. "המסע הזה רק בתחילתו

הנס והשיקום במשך השבועות הבאים, יפעת, אדריכלית במקצועה, ואבי, מנהל פרויקטים בתחום הנדל"ן, עזבו הכול והתמקדו במשימה אחת: הצלת בנם. מעבר לכל הפרצדורות הר ־ פואיות, הם התחזקו באמונתם ולדבריהם גם קיבלו מעטפת חמה ו"חיבוק ענק" מהקהילה ובפרט מראש העיר משה פדלון, "שלא עזב אותנו לרגע", ומהרב יעקב נקי שאימץ את המשפחה וליווה אותה. "צריך להבין שהיינו נוכחים נפקדים בבית, יש לנו שני ילדים קטנים בבית, שגם הם בדרכם קיבלו טראומה, פתאום ההורים עוז ־ בים אותם, ונמצאים כל הזמן בבית החולים, הם התחילו כבר לקבל טיפול פסיכולוגי, כי גם הם מתגעגעים לאח האהוב שלהם, אז היה חשוב לנו לקבל תמיכה נפשית מהסובבים אותנו, והם לא איכזבו בכלל". הנס קרה. יואב החל לגלות סימני התאוששות מדהימים, ובדרך שלא ניתן להגדירה במילים קליניות, הוא השתח ־

רר לאחר חודש מטיפול נמרץ ושוהה כעת בשיקום בבית חולים לוינשטיין: "המצב של יואב כעת, יחסית למה שהוא היה, זה פלא גדול. הוא התחיל לדבר קצת, אומנם לא ברור, כי יש לו פגיעה מסוימת בכמה אזורים במוח, שמנסים לטפל בהם, עומד, אפילו מחייך לפעמים. בחנוכה הוא אפילו הדליק נר עם ראש העיר שבכה כשראה אותו, כי גם הוא לא האמין". מה אומרים הרופאים, יואב יוכל לחזור למה שהוא היה? "הם לא יודעים, פגיעות מוחיות הם שדה לא מוכר מספיק למדע", אומרים יפעת ואבי, "הם מתקדמים איתו, והוא עושה צעדי קידום. אנחנו רוצים שיעבור לפחות לאש ־ פוז יום, שיהיה קצת בבית. יואב היה אמור להיות עכשיו בכיתה ז' בחטיבת הנגיד, אבל הוא כמובן לא לומד, ויש הרבה מה להשלים, והמסע הזה רק בתחילתו, אבל אנחנו מאוד אופטימיים, מאוד מאושרים שהוא לפחות נמצא איתנו, אנחנו יודעים שהוא יישאר עם מגבלות כלשהן, לאט לאט מפנימים את זה, אבל כל עוד אפשר לחבק אותו זה מספיק לנו". הוריו של יואב שכרו את שרותיו של עו"ד דניאל שריד על מנת לדאוג לכל ענייני תביעת הנזיקין וההליכים נגד חברת הבי ־ טוח של הרכב הפוגע, ובכל זאת הם טוענים: "מדובר בטרגדיה גדולה למשפחות רבות, גם לנהגת הפוגעת ומשפחתה, היא בוודאי לא עשתה את זה בכוונה, היא גם לא ברחה, ואנחנו משערים שגם היא חיה בסיוט, לכן אנחנו מתחננים בפני כל ההורים באשר הם, אל תוותרו לילדים שלכם, אלצו אותם לש ־ מור על כללי בטיחות, די עם תאונות הד ־ רכים האלו, הן קוטלות אותנו יום יום ללא רחם". ¿

"אנו מאוד מאושרים שהוא לפחות נמצא איתנו, אנחנו יודעים שהוא יישאר עם מגבלות כלשהן, לאט לאט מפנימים את זה, אבל כל עוד אפשר לחבק אותו זה מספיק לנו"

צילום: פרטי

יואב (משמאל) עם פדלון והרב נקי

באותן דקות נסיעה שנדמו כנצח", מתארת יפעת, "לא ידענו אם יואב בכלל בחיים. זה משהו שאי אפשר לתאר במילים, זו הרגשה חלולה של חוסר אונים ונפילה לתוך תהום אפלה". בהגיעם לאיכילוב יואב כבר היה בחדר טראומה, כשהוא מחובר למכונת הרדמה: "הרופאים לא נתנו לנו תשובות ברורות באותו זמן, הם אמרו שהוא במצב של סכנת חיים מיידית, והם יעשו את המקסימום שהם יכולים וצריך לקוות לנס. מאותו רגע ובמהלך חמשת הימים הבאים כשיואב היה מורדם ומונשם ועובר אינספור ניתוחים, צנתורים, ופעילות פולשניות, גם במוח וגם בגפיים, הפכנו להיות על אוטומט, כמו מכונות. ניטרלנו את הרגש לחלוטין, לא מאמינים שניתן היה להכיל באותו רגע את הדבר הזה. למעשה, כשאנחנו חושבים על זה עכשיו, עד לרגע זה עדיין לא הצלחנו לעכל את מה שקרה. עוד לא התפרקנו כמו שאומרים. אנחנו יודעים שזה יגיע מתי ־ שהו".

צילום: באדיבות מדא

התאונה. הרכב נכנס בו מאחור

10.12.2021 ˆ ידיעות השרון 10