שרון 11.02.22

ספורט

צילום: יאיר שגיא | צילום: דנה קופל מרמנטיני. בקבוצה גדולה | מהראן ראדי. קבלן אליפויות

של גוסטבו מרמנטיני ההשאלה להפועל באר־שבע, שהרגיזה את המאמן מנחם קורצקי, הזכירה לי שזו לא הפעם הראשונה שהפועל חדרה "מטפחת" שח ־ קנים ושולחת אותן אחר כך לקבוצות הגדולות. זה גורלן של הקבוצות הקטנות והבינוניות. בניגוד לעבר, שחקנים לא מבלים את כל הקריירה שלהם בקבו ־ צה אחת אלא נודדים בעקבות התהילה והכסף. מועדונים מהדרג השני ומטה לא מצליחים לשמור אצלם את הכוכבים שלהם ולפעמים הם אפילו שמחים למ ־ כור אותם תמורת כמה שקלים, או יורו, או דולר או ביטקוין, אם מדובר בבית"ר ירושלים. אבל אני לא רוצה לכתוב הפעם על שחקני בית שעוברים לקבוצות הגדו ־ לות, אלא על כאלה שעשו את הפרי ־ צה שלהם בקבוצות הקטנות, ששימשו עבורם תחנת מעבר בדרך לפסגה. זרים שהגיעו במחירי מציאה ונמכרו ביוקר, בוגרי מחלקות נוער של מועדונים גדו ־ לים שנשלחו להתחשלות ב"פריפריה" וסתם שחקנים שנדדו מקבוצה לקבוצה. אז קבלו את השחקנים שעברו כאן, בק ־ בוצות השרון, שנחשבות (מה לעשות) בינוניות או קטנות במונחי הכדורגל הישראלי. הפועל חדרה: פלומן התחלנו עם הפועל חדרה ונמשיך , רגע אחרי שחזרה 2018 איתה. בקיץ 39 לליגה הבכירה אחרי היעדרות של שנה, הקבוצה החתימה את הצרפתי פרדי פלומן, שיחד איתה הפתיע את כולם עם העפלה לפלייאוף העליון. הוא כל כך בלט, שכבר אחרי חצי שנה בית"ר ירו ־ שלים שמה עליו את היד ורכשה אותו אלף דולר. קשה להגיד 375 תמורת שהוא הותיר את חותמו בקבוצה מהבירה, והיא מכרה אותו אחרי שנה וחצי לסמסו ־ אלף יורו. 220 נספור הטורקית תמורת כ־ למרות זאת, בחדרה לא שכחו את פלומן וניסו להחזיר אותו בתחילת העונה הנו ־ כחית – אבל בלי הצלחה. בחצי השני של אותה עונה מופלאה של חדרה שיחק גם אילון אלמוג, שחנה בה בין בית"ר ת"א/ רמלה לחזרה לקבוצת האם שלו, מכבי ת"א. עונה אחר כך שיחקו בחדרה מוחמד אבו־פאני, שעשה את הפריצה הגדולה לפני שחזר למכבי חיפה, ואליאל פרץ,

יאללה, היינו פה הם היו (וחלקם עדיין) כוכבים בקבוצות הגדולות או שבנו קריירה מפוארת בחו"ל, אבל את הצעדים הראשונים עשו בקבוצות השרון ‰ קבלו את מצעד השחקנים שביקרו כאן בדרך לתהילה / משה מ ר ק ו ס דו"ח מרקוס m o s h e - m k @ y e d i o t . c o . i l

שנרכש ממכבי ת"א, נתן שתי עונות טו ־ בות ועבר לוולפסברג האוסטרית. מכבי נתניה: שכטר איתי שכטר הוא אחד השחקנים היחי ־ דים בארץ ששיחקו בכל חמש הקבוצות הגדולות, אבל לפני שהתחיל במסע הנדודים הגדול, שכלל גם שתי גיחות לחו"ל, הוא עשה את הפריצה הגדולה במכבי נתניה. הוא הספיק לשחק עונה אחת בהפועל נצרת־עילית, בפעם הקו ־ דמת שביקרה בליגת העל, ואחרי שהק ־ בוצה ירדה ללאומית הוא חתם בנתניה במסגרת מסע הרכש של הבעלים דניאל יאמר והמנג'ר (הזמני) אייל ברקוביץ'. שכטר שיחק בקבוצה שלוש עונות, כש ־ בשתי הראשונות היא סיימה כסגנית

שערים. אחר 21 האלופה, וכבש בסך הכל כך הוא זכה עם הפועל ת"א בדאבל והמ ־ שיך משם למכבי חיפה, בית"ר ירושלים, מכבי ת"א והפועל באר־שבע. זו כנראה הסיבה שהוא לא יכול לחגוג כיבוש שע ־ רים במשחקים נגד הגדולות – הן כולן האקסיות שלו. ושכטר לא היחיד, היו עוד רבים וטו ־ בים שרגעי התהילה הראשונים שלהם היו בנתניה, לפני שעברו הלאה. קבלו רשימה חלקית: עלי מוחמד, דיא סבע, שון וייסמן, דן גלזר וגבי קניקובסקי. כפר־סבא: איגביני מדובר בשם הבינלאומי הגדול ביותר ששיחק אי פעם בהפועל כפר־סבא. כמו ־ בן שאת השם הוא עשה לעצמו בהמשך,

אבל את הצעדים הראשונים כשחקן בו ־ גרים מחוץ למולדתו ניגריה הוא עשה באצטדיון לויטה. יעקובו איגביני הגיע (אבל 17 כשהוא בן 1999 למכבי חיפה ב־ , למען האמת). 27 נראה יותר כמו בן הירוקים רצו לשלוח אותו להתחשלות של עונה בקבוצה אחרת, והמועמדת הראשונה לקלוט אותו הייתה עירוני ראשון לציון, אבל המאמן שלה אלישע לוי לא התרשם ממנו משום מה, ואיגביני נחת בכפר־סבא. מימדי גופו המרשי ־ מים חיפו על הגיל הצעיר, והחלוץ כבש עד לסיום העונה שישה שערים, שלא עזרו לקבוצה לשרוד בליגה (איכשהו, כל הסיפורים על כפר־סבא מסתיימים בירידה). צחוק הגורל הוא שבשבעת המחזורים האחרונים של העונה אימן את כפר־סבא מי שלא רצה את איגביני

30

11.2.2022 ˆ ידיעות השרון