שרון 11.3.22

הבריחה משדה הקרב רמת השרון ׀

ויקטוריהברחהמאוקראינה לחברתהברמתהשרון שנים באוקראינה, שם גם נולד בנהאנדריי ‰ אחרי שפרצההמלחמה ברחו 16 ויקטוריה רנזיקובסקי חיה כבר השנייםמביתם באודסה, וביוםחמישי נחתו בארץ בטיסתחילוץשל 'איחוד הצלה' ‰ מי שחיכתה להם כאן הייתה חברת נעוריםשל ויקטוריה, רוניתמרקוביץ מרמתהשרון, שסייעה להםעד הרגעשנחתו

רונית גייסה את חברתה סוזי קלומיטי, מנהלת קשרי לקוחות של ג'יימס ריצ'רדסון, שהצליחה ליצור קשר עם גורמים ישראלים בחו"ל וכך הגיעו ויקטוריה ואנדריי לטיסה המיוחדת של "איחוד הצלה". "חמישה ימים ניסיתי לארגן להם טיסה לישראל", מספרת השבוע רונית. "יום לפני דולר עם 700 הטיסה כמעט סגרנו טיסה ב- קונקשן באיטליה, ואז מצאנו את הטיסה הזו מהעיר יאשי. "היינו חברות בפתח תקווה, שם היא גרה לפני שהכירה את בעלה ועזבה את הארץ. נוצרה בינינו חברות מאוד טובה ואמיצה והקשר נמשך גם כשהיא עברה לאוקראינה. אני חושבת שכרגע הם בשלב של לצאת מההלם. הם ברחו ממלחמה. ויקטוריה תמצא את עצמה, אבל לאנדריי לא יהיה פשוט. ייקח לו זמן להתאושש מהניתוק שנכפה עליו. המשימה העיקרית של ויקטוריה ושל כל המשפחה זה לנסות ולטפל באנדריי שלא מבין מה קורה איתו. זה אומר לחפש מקום מגורים, למצוא לו קבוצת כדורגל שבה הוא יוכל להמשיך את הפעילות שלו". ויקטוריה מביעה תקווה גדולה: "דיברתי עם חברים טובים ואני מקווה שיצליחו לסדר לו להתאמן במכבי פתח תקוה". משלחת של 'איחוד הצלה' נחתה ביום חמישי שעבר ברומניה כדי להביא לישראל פליטים. בטיסה הועברו 160 בטיסת חילוץ טון מזון. כמו כן 15 טון ציוד רפואי ו־ 9 גם אנשי רפואה, שיסייע 30 הצטרף צוות של לכוח החלוץ שפועל בגבול אוקראינה־מו ־ לדובה. ¿

אלי לוי, רומניה

קולות הירי, הפיצוצים, האזעקות, הלילות ללא שינה והדרמה שאליה נקלעו ויקטוריה רזניקובסקי תו ־ 14 שבת ישראל לשעבר ובנה אנדריי בן ה- בעיר מגוריהם אודסה, אילצו אותם בסוף השבוע שעבר לעזוב הכול בהחלטה של רגע ולברוח לישראל בטיסת חילוץ מיוחדת של 'איחוד הצלה' שיצאה מהעיר יאשי שבצפון רומניה.

ויקטוריה גדלה בי ־ שראל כעולה חדשה. היא הגיעה לכאן עם הוריה שמתגו ־ ררים היום באריאל. שנים היא 16 לפני הכירה בן זוג ועברה בעקבותיו לאוקראינה. שם

מלחמה באוקראינה הדאגה למשפחה

צילומים: אלי לוי | המפגש בנתב"ג. חברות אמיצה

שלי שגרים באריאל, יש לי אחות נוספת שגרה ברמת השרון. אני מרגישה בדיוק כמו איך שההורים שלי הרגישו כשהם עלו לארץ בשנות התשעים. המזל שלי שיש לי פה משפחה וחברות, כך שהאפשרות הזו להגיע לישראל ולא למקום אחר באירופה הייתה ריאלית יותר". בשדה התעופה בן גוריון קיבלו את ויקטו ־ ריה ואנדריי החברה הטובה רונית מרקוביץ מרמת השרון וחברתה סוזי קלומיטי שסייעו להם למצוא טיסה לישראל. "מהרגע הרא ־ שון במלחמה הרמתי טלפון לרונית שעזרה לי בכל", סיפרה ויקטוריה. את הלילה הרא ־ שון העבירו ויקטוריה ואנדריי בביתה של רונית ולמחרת הם המשיכו לאריאל.

מה השאיר אותך כל השנים באוקראינה? "עליתי כילדה קטנה עם משפחתי לי ־ שראל ובשנות העשרים הכרתי את בעלי, עברנו לאוקראינה, לפני חמש שנים הוא נפטר, אבל בחרתי להישאר שם. הקמנו בית באודסה, יש לי עבודה, יש לי חברות, הת ־ רגלתי לחיים פה, וגם לאנדריי יש את הח ־ ברים שלו, כך שלא חשבתי לחזור לישראל. הניסיון לדובב את אנדריי לשוחח לא צלח. הוא עדיין בהלם, לא מבין מה קורה, והשפה העברית קשה לו. "אני לא יודעת אם אני שמחה או עצובה. מצד אחד, הבית שלי באודסה, גם החיים של אנדריי", היא אומרת. "אבל כנראה שהמקום שלי בישראל. אני חוזרת בינתיים להורים

נולד גם בנה אנדריי שגדל כנער אוק ־ ראיני לכל דבר, למד בבית הספר מקומי, שיחק בקבוצת הכדורגל העירונית וצפו לו עתיד מבטיח. אבל המלחמה שיבשה הכול. ויקטוריה יצרה קשר עם בני מש ־ פחה וחברותיה בישראל שנרתמו וסייעו להגיע לארץ. אחת מהם היתה רונית מר ־ קוביץ, תושבת רמת השרון, חברת ילדותה. ביום חמישי בצהריים בשדה התעופה ברו ־ מניה, הפנים של ויקטוריה ואנדריי לפני הטיסה אמרו הכל. "המלחמה הזו תפסה אותנו מופתעים", היא סיפרה. "הגענו למצב של פחד נוראי, פתאום החלו הפגזות על אודסה, גם הבית שלנו רעד".

צעד הומניטרי רעננה ׀

מתגייסיםלמען הפליטים תושבים, בעלי עסקים וחניכי תנועותהנוער בעיר התגייסו לאסוף ציוד לפליטים באוקראינה ‰ בין היתר נאספו שמיכות, בגדיםתרמיים ושקי שינה

בעמותה. כשסיפרה לעמוס ולקובי על המבצע הם התנדבו לרכז בחנותם את הציוד שיגיע מהתורמים. גם חניכי הצופים משבט "אופק" נרתמו לאיסוף ולאחסון. "עמוס וקובי פנו אליי וביקשו לאחסן את הציוד במבנה של הצו ־ פים, פינינו לצורך כך חדר אחד, והעברנו לשם את הציוד שנאסף בטרגט", מספר יובל עפרוני, מרכז צעיר בשבט, "עשינו כמה נאגלות וסידרנו את הציוד. כמה חברים מהשכבה הבוגרת גם הביאו בעצמם בגדים. תחושת שליחות – זו הייתה האווירה הכ ־ ללית". ממחסן הצופים הועבר הציוד למחסני העמותה בכפר סבא ובתל אביב למיון. בגדים, שמיכות ושקי שינה חדשים כבר נשלח בשבוע שעבר במטוס מיוחד של

"ההיענות של התושבים הייתה עצומה וכל המחסנים התמלאו עד אפס מקום", אומרים עמוס ואנה, ומציינים שכל הציוד מיד שנייה ייתרם לפליטים ול ־ עולים החדשים מאוקראינה עם הגיעם לארץ. ¿

בני קימרון

בגדים, שמיכות, מעילים, שקי שינה, פרטי ביגוד תרמי, חיתו ־ לים וציוד נוסף נתרמו בשבוע שעבר על ידי תושבי רעננה לפליטים באוקראינה בעקבות קריאה שפרסם עמוס גליק מבעלי חנות טרגט קמפינג וחבר הנהגת ההורים בבית הספר דקל. גליק ושותפו קובי גודל נרתמו למשימה בעק ־ בות פנייתה של בעלת המספרה הצמודה לחנותם, שמוצאה מאוקראינה, ואחיה, שעדיין מתגורר שם, גויס לצבא, ומזה זמן רב אין לה קשר איתו. בעלת המספרה, המתנדבת בעמותת "חברים ישראלים של אוקראינה", החלה לאסוף יחד עם חברו ־ תיה ציוד לפליטים במסגרת פעילותן

צילום: פרטי

"עשינו כמה נאגלות וסידרנו את הציוד. כמה חברים מהשכבה הבוגרת גם הביאו בעצמם בגדים. תחושת שליחות – זו הייתה האווירה הכללית"

צילום הציוד שנאסף במחסן

העמותה לפולין, ומשם יועברו לפליטים באוקראינה. משלוח מוטס נוסף היה צפוי השבוע.

11.3.2022 ˆ ידיעות השרון 12