שרון 12.08.22

| עומר פרץ צילום: עוז מועלם

ספורט

סתיו טוריאל צילום: אורן | אהרוני

י � (או יותר נכון, תקראו) ס תשמעוו פור. לבעל לולים אחד הייתה בעיה, הת י רנגולות שלו מתו בהמוניהן, והוא הגיע למומחה כדי לקבל עצה מה לעשות. המומחה חשב קצת ואמר: "קח מאה תרנ י גולות, שים אותן בעליית הגג ונראה מה יהיה". הלולן מילא אחר ההוראות, אבל אחרי שבוע הוא הגיע למומחה ובישר לו: "כל התרנגולות מתו. יש לך עוד עצה?" המומחה חשב עוד קצת ואמר: "עכשיו קח מאה תרנגולות ושים אותן במרתף". הלולן עשה כדבריו ואחרי שבוע חזר למומחה: "גם התרנגולות האלה מתו, יש לך עוד עצה?" המומחה גירד בפדחת וענה: "יש לי עוד המון עצות, השאלה היא אם יש לך מספיק תרנגולות בש י בילן". מוסר ההשכל: לכולם יש הרבה עצות, בעיקר אם הן על חשבונם על אח י רים. אם מישהו אחר ישלם על כך. ואיך זה נוגע לנו? הרבה עצות הש י מיעו בשבוע האחרון מומחים למיניהם וסתם אוהדים על עסקת מכירתו של עדן קארצב לדינמו מוסקבה. חלק מאוהדי מכבי נתניה אמרו שהם מרגישים מרו י מים. לדבריהם, הם האמינו להצהרות של אייל סגל שהוא לא ישחרר אף שחקן ויבנה קבוצה חזקה, והנה הבעלים ויתר על אחד משחקני המפתח שלו, אם לא החשוב שביניהם, בעבור חופן דולרים (או יורואים). אחרים טענו שעם קאר י צב בהרכב נתניה הייתה יכולה אפילו לתת פייט בצמרת הגבוהה ולהיאבק על האליפות, ואילו עכשיו היא תחזור להיות קבוצת מרכז טבלה סימפטית ולא מזיקה. והיו גם האוהדים שכעסו על קא י רצב עצמו, ששמר לטענתם על הרגליים במשחקים נגד בשאקשהיר, אחרי שידע על העסקה המסתמנת עם הרוסים. כולם חכמים כולם. דבר ראשון, סגל לא ממש ויתר על קארצב – פשוט לא הייתה לו ברירה. החלום הגדול של כל שחקן כדורגל בי י שראל הוא לא לשחק כדורגל בישראל, אלא לנסות את מזלו בחו"ל. המוכשרים ביותר מגיעים לליגות הגדולות ביותר

(אהלן, מנור סולומון), אבל הרוב מסת י פקים בבלגיה (שלום גם לך, דודו דהאן), אוסטריה וקפריסין במקרה הטוב, ואפי י לו במקומות נידחים יותר כמו אזרבייג'ן ותאילנד. העיקר להגיע לקבוצה הח י דשה אחרי ביקורת דרכונים וביקור בדיוטי פרי. אם זה מצליח – מה טוב. ואם לא, תמיד אפשר לשוב לארץ על תקן של לגיונר חוזר ולקבל חוזה משו י דרג בהתאם. אי אפשר לעצור שחקן שרוצה להגשים את החלום שלו, אחרת מקבלים פנים חמוצות בחדר ההלבשה ויכולת מרירה על הדשא – ואת זה יוד י עים גם בלי לם ואלמוג כהן. זה קיים בעיקר בקבוצות הבינוניות והקטנות – הרצון של השחקנים להתק י דם, והביקורת על הבעלים שמאפשרים להם את זה (שוב, בלית ברירה). מחאת אוהדי בני־יהודה נגד ברק אברמוב הת י עצמה אחרי שהוא מכר למכבי חיפה את ירדן שועה, דולב חזיזה ויובל אשכנזי, ועכשיו אוהדי הפועל כפר־סבא כועסים על מכירתו של יוני סטויאנוב להפועל באר־שבע. אבל ככה זה, אי אפשר לה י חזיק שחקנים בכוח, וזה קורה גם אצל הגדולים ביותר, בארץ ובעולם. אפילו מכבי ת"א לא הצליחה למנוע את עזי י בתו של ערן זהבי לחוזה הענק בסין, של אלי דסה להולנד ושל דור פרץ ויונתן כהן לאיטליה. ואפשר ללכת רחוק יותר. ברצלונה לא הצליחה למ י נוע את החתימה של לאו מסי בפ.ס.ז', וגם באיירן מינכן הבינה בקיץ האחרון שהיא לא יכולה להשאיר אצלה את רו י ברט לבנדובסקי אם הוא רוצה ללכת למקום אחר. ואחרי שניתלנו באילנות גבוהים, בואו נחזור לשיחים שלנו. הבכי של אוהדי נתניה על עזיבתו של קארצב מוגזם. הוא לא השחקן שובר השוויון שיקבע לאן מו י עדות פניה את הקבוצה בעונה הקרובה. האלמנט המרכזי שהביא בני לם לנתניה הוא הקבוצתיות, חוסר התלות בשחקן זה או אחר. הלך קארצב, יבוא שחקן אחר וימלא את מקומו. צריך ללכת רק שנה

כולם חכמים כולם וגם: ‰ הנפילה של הפועל כפר־סבא לאוהדי מכבי נתניה יש טענות לאייל סגל בעקבות עסקת עדן קארצב, אבל זו לא חכמה לתת עצות על חשבונם של אחרים, כאשר הם משלמים את המחיר / משה מ ר ק ו ס דו"ח מרקוס m o s h e - m k @ y e d i o t . c o . i l

44

12.8.2022 ˆ ידיעות השרון