שרון 12.11.21

פסיכולוגית חינוכית: "אנחנו בלי אוויר, העומסים עצומים" דנה גולדשמיט-גוטיה, פסיכולוגית חינוכית מרעננה מתריעה: "אנחנו נמצאים במצב של אסון נפשי בעקבות הקורונה ואין מענה שוויוני וחינם לכל מי שצריך" "המצב במסגרות החינוכיות מאוד נפיץ. הכל עומד על חוט השערה. ילדים, בכל הגילאים, לעיתים אינם מווס ־ תים, ומתקשים מאוד לחזור ל"שגרה". יש, ללא ספק, עלייה ברמות המצוקה. מדברים הרבה על הכלה ודיבור רגשי, אבל הפגיעה כל כך עמוקה שזה לא מספיק. במשך שנתיים בערך הילדים האלה לא למדו בצורה תקינה וכמו הרבה אנשים חוו וחווים קטיעות ברצף. עכשיו הם צריכים לשבת בכיתה, להקשיב למורה, לעשות עבודות ומבחנים, לחזור למשהו שדורש הפניות לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, פניות לשירו ־ תי הרווחה וחוויה של התפרקות כללית גם אצל המורים וההורים, שגם הם עברו ועדיין עוברים טלטלות. כפסיכולוגית חינוכית, אני חווה עליה משמעותית בהיקף העבודה, בחומרת המקרים שמגיעים אליי ובה ־ רבה מאוד חוסר אונים של הצוותים החינוכיים ושל ההורים. אנחנו כבר בלי אוויר והעומסים עצומים. תלמידים, 1,500- כיום יש פסיכולוגית אחת על כ מצב שבו לא ניתן לתת מענה. ראינו עזיבה מאסי ־ בית של פסיכולוגים חינוכיים את השירות הציבורי וכך עומס העבודה עלה יותר מול תגמול מבזה. היום שקלים לשעה בממוצע. 40- פסיכולוגית מרוויחה כ אנחנו נמצאים במצב של אסון נפשי בעקבות הקורו ־ נה ואין מענה שוויוני וחינם לכל מי שצריך. אנשים שיכולים לשלם פונים לקליניקות פרטיות. מערך הפסיכולוגיה הציבורית גם הוא, כמו הילדים בבית הספר, מתפרק. שנים של הזנחה שבאה לידי ביטוי בתת תקינה ושכר זעום, הובילו למצב עגום של המ ־ תנה של חודשים ארוכים וקושי לתת מענים דחופים ובכלל. בתחילת המגיפה, הביאו מכונות הנשמה וציוד, הש ־ קיעו מיליוני שקלים, ואני שואלת, איפה מכונות ההנשמה למגיפה הנפשית? התסכול גדול על כך שאני לא יכולה לתת מענה לכולם, וברור לי שייקח עוד זמן רב עד שנחזור ונבנה מחדש חווית רצף מול הפירוק הנפשי בעקבות מגפת הקורונה". ¿ "מערך הפסיכולוגיה הציבורית גם הוא, כמו הילדים, מתפרק. שנים של הזנחה, תת תקנים ושכר זעום, הובילו למצב עגום של המתנה של חודשים לטיפול" משאבים שכנראה אין להם אחרי כמעט שנתיים של ישיבה מול מסך וריחוק חברתי. עכשיו, כשיש שיפור במצב הקו ־ רונה, יש הרגשה שאנשים מרשים לעצמם להוריד טיפה את ההגנות ולאפשר לכל הקושי של השנתיים האחרונות לצאת. אני רואה הרבה יותר אירועי אלימות, חרדה, די ־ כאון, אמירות אובדניות, קשיים חברתיים ורגשיים. יש הרבה יותר

"תלמיד אמר למורה: 'אני יודע איזה אוטו יש לך ואני אפנצ'ר צילום: | "' אותו shutterstock

פעוטים. אחרי תקופה כל כך ארוכה בבית, נשחקה ההיררכיה בבית הספר והתערער מעמד המורים. בתי הספר הם בבואה של החברה, וכמו שיש אלימות בחברה, כך יש אלימות בבתי הספר גם כלפי הצוותים החינוכיים. מורות חוט ־ פות מכות מילדים שנכנסים להתקפי זעם. ויש עלייה בדיכאון ובשינויי מצב הרוח, ודיווחים על איומי אובדנות. "מנהלות מדווחות על חשש מאסון, "תלמידים עופר אילות: במסדרון דופקים על דלת הכיתה ובועטים בה תוך כדי שהם מצלמים, ואז בורחים. ובתוך הכיתה - תלמידים מפריעים למורה, מדברים אליו בחוצפה ואחרים מצלמים אותם"

שמספריים ידקרו ילד, שכיסא יעוף על ראש של ילד, ויש חשש מנטישה של מורות, וכבר הייתה נטישה כזו אחרי הקורונה. ויש מחסור במחנכות, ויש יותר מנהלים שלא עברו הכשרה בתוכנית להכשרת מנהלים, ואין בשטח מספיק אנשים מיומנים להתמודד עם המצב שנוצר אחרי הקורונה, המורים הצעי ־ רים מתקשים ללמד והמורות הוותיקות נשחקות וקורסות. ככל שהגיל עולה המורות חסרות אונים. בוודאי בחטיבות ובתיכונים, שם יש גם אלימות ברשת, שיימינג, הפצת עלילות, ביוש ילדות, שיח מיני והטרדות מיניות".

היה טוב כל כך", מדגיש מנהל תיכון היובל עופר אילות. "יש הרבה יותר אירועים שקשה להתמודד איתם - אלימות, ונדליזם, אי קבלת סמכות, אי עמידה בלוחות זמנים. זה קורה בכל בתי הספר, במיוחד בשכבות הצ ־ עירות בחטיבות ובתיכונים. העולם הווירטואלי ניצח את העולם הפיזי. אם בעבר אירוע אלימות היה קורה באופן ספונטני, כתגובה על עלבון או פגי ־ עה, או בעת סיטואציה מאיימת, כיום יש אירועי אלימות יזומים, מתוכננים ואפילו מבוימים. תלמידים מחפשים אינטראקציה אלימה, ונדליזם, למשל, מצלמים אותה תוך כדי הפעילות ומיד מעלים לרשת. תלמידים במסדרון, מחוץ לכיתה, דופקים על דלת הכיתה ובועטים בה תוך כדי שהם מצ ־ למים, ואז בורחים. זו הפרעה

מנהל תיכון היובל: "תלמידים מעשנים בכיתות" "האמת היא שבתי הספר חזרו לפעול במצב הרבה פחות טוב ממה שהיו לפני הקורונה, וכבר אז המצב לא

לשם הפרעה. ובתוך הכיתה - תלמידים מפריעים למורה, מדברים אליו בחוצפה, ללא כל בושה, ואחרים מצלמים אותם; אחד מעמיתיי סיפר לי

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: סיגל רגב עורכת ראשית: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: 03-6898430 / ראשון לציון 1 / מערכת: נח מוזס "ידיעות השרון"

ידיעות השרון ˆ 12.11.2021 11