שרון 15.04.22

כשמרסדס דוד חלתה בקורונה ושהתה בבידוד בחדר, היא לא האמינה שהדרמה האמיתית תהיה בחדר הסמוך ‰ באותו לילה לפני כחודש, העירה אותה בתם בבכי ‰ בעוד שלאו בעלה מנסה להרגיע אותה כשמרסדס עומדת מרחוק, הוא חש ברע והתמוטט ‰ בליווי של מד"א בטלפון היא ביצעה בו החייאה והצילה את חייו ‰ "הייתה לנו גאולה פרטית, סיפור הצלתו והניסים שקרו לנו, הם הגדה בפני עצמה" ניצל מדום לב בזכות אשתו והתינוקת הנס של לאו דוד מכפר סבא:

"זו יציאת מצרים שלנו, האביב שלנו, זה לקום ממוות לתחיה מחודשת ואנחנו

לאו: "התחלתי להרגיש כאבים עזים בצד שמאל. מרסדס נלחצה והתקשרה למד"א, אני ניגשתי לאמבטיה לשטוף את עצמי מזיעה קרה כזו, לא הבנתי מה יש לי. ומאז אני לא זוכר הרבה"

מאוד מאושרים". לאו ומרסדס דוד מכפר סבא לא תיארו לעצמם שהחודש האחרון יהיה כל כך דרמטי עבורם, שרק היום, בחלוף כל תלאות השבועות שחלפו ורגע לפני חג הפסח, הם מסוגלים להסתכל לאחור בנחת, לשבת ליד שולחן החג ברוגע ולומר: "הייתה לנו גאולה פרטית, לאו עבר דום לב בבית וסיפור הצלתו, והניסים שקרו לאחר מכן, הם הגדה בפני עצמה". היריון וקורונה ) נישאו לפני 41 ) ומרסדס ( 44 לאו ( שלוש שנים לאחר שנפגשו באק ־ ראי בכפר סבא. לאו עלה לישראל מאורוגוואי לפני כעשור ולפני ארבע וחצי שנים עלתה לארץ מוונצואלה גם מי שלימים הפכה לאשתו - מרסדס. ההיכרות של הזוג מדרום אמריקה בעיר השרונית היווה להם אות וסימן, מה גם שהאהבה ביניהם ניצתה מיד. הם החלו לעבוד בשוק הפרטי, והעתיד נצבע ורוד במיוחד לאחר לידת בתם הבכורה לפני כשנה וחצי: "זה היה אושר שאי אפשר להסביר במילים", מתארת מרסדס. "את תחילת ההיריון שלי חוויתי ממש בתחילת מגיפת הקורונה, עם תחילת הסגרים. במקום ללמוד איך להשתלב כמו שנהוג לעולים חדשים לעשות, היינו סגורים בבתים וגם באופן טבעי מפוחדים מהלא נודע של המגיפה הזו. כשבתנו נו ־ לדה זה היה באמת רגע שחיכינו לו כל החיים שהביא איתו אושר ושמחה שאי אפשר להסביר במילים. במשך כל אותה התקופה נשמרנו מאוד והקפדנו על ההנ ־ חיות ועל שגרת בדיקות". לפני כחודש, באמצע חודש מרץ, חשה מרסדס צינון קל, מדאגה להוריה המבוגרים המתגו ־ ררים עימה, היא מיד נבדקה וביום שבת בבוקר גילתה בבדיקת אנטיגן ביתית שהיא חיובית לנגיף. "המתנתי למוצאי שבת והלכתי לעשות בדיקה יותר טובה, זה עם המעבדה, ואז הבנתי שאני באמת נדבקתי. מהרגע שגיליתי שאני חיובית, הסתגרתי בחדר והתבודדתי מלאו ומה ־ תינוקת שלנו מחשש שידבקו. "הבנו שהנגיף הפעם הוא לא משהו מסוכן והיינו בטוחים שנצליח כולנו, כל המשפחה, להינצל ממנו אבל לא תיארנו

מרסדס: "אם התינוקת שלי לא הייתה

מתעוררת בבכי הסוף היה רע, זה כאילו יד אלוהים נגעה בה, להזהיר

ניגשתי לאמבטיה לשטוף את עצמי מזי ־ עה קרה כזו, לא הבנתי מה יש לי. ומאז אני לא זוכר הרבה". "ענתה לי מוקדנית מדהימה וסובלנית שביקשה ממני לתאר את הכאבים של לאו", מתארת מרסדס את דקות החרדה, "פתאום שמעתי 'בום' חזק מחדר האמ ־ בטיה, זרקתי את הטלפון ורצתי אליו, ראיתי אותו שכוב על הרצפה – בלי לה ־ בין אם הוא נושם או לא. חזרתי לטלפון, המוקדנית מיד גרמה לי להתעשת והנח ־ תה אותי למשוך אותו מהאמבטיה וכיצד לבצע בו החייאה. היא ספרה איתי בקול רם כל לחיצה על החזה ובינתיים כבר ניידת טיפול נמרץ הייתה בדרך אלינו. "אלו היו רגעים של פחד נוראי, לא הצ ־ לחתי להבין אם הוא בחיים, לא הצלחתי לראות אם הבטן עולה ויורדת וגם הפנים שלו נראו שונות פתאום. פחדתי כל כך לאבד אותו. כשהגיע הצוות של מד"א, הם טיפלו בו והרגיעו אותי, אבל כל הזמן רק שאלתי אותם אם הוא חי. אחד מהם ענה לי: 'יש לו דופק אבל עוד לא נשי ־ מה לבד, ואנחנו עוזרים לו. הם יצאו מיד לבית חולים מאיר, ואני אחריהם. הבנתי באותם רגעים שזה מירוץ נגד השעון והזמן קריטי. הייתי בטוחה שהולך להיות הגרוע מכל, אבל הגענו לבית החוילם,

אותנו. אם לא הייתי בבידוד, אני הייתי

אשר אטדג י

מטפלת בה ולא יודעת שליאו עובר דום לב מתוך שינה"

"פחדתי, כי לאו מרגיש בדרך כלל טוב, ולא מתלונן אף פעם. יצאתי מה ־ חדר, הקפדתי להתרחק מהילדה כדי לא להדביק, ולקחתי אנטיגן כדי לעשות לו בדיקה, הייתי בטאוחה שהוא גם נדבק. התוצאה היתה שלילית, לרגע שמחתי. לא תיארתי לעצמי מה יהיה כמה דקות אחרי". "שמעתי בום" "מרסדס התרחקה מעט", אומר לאו שמיעט להשתתף בשיחה, "אבל אז הת ־ חלתי להרגיש כאבים עזים בצד שמאל. מרסדס נלחצה והתקשרה למד"א, אני

שנקבל במקום זה משהו הרבה יותר מסו ־ כן ואלים. "אחרי שנודע לי שאני חיובית", ממשיכה מרסדס, "התעוררתי באמצע הלילה כי שמעתי את התינוקת בוכה מהחדר שליד. קראתי ללאו כי הייתי בבידוד בחדר אחר, ורציתי לוודא שהוא ניגש אליה. זה היה אחד הניסים הראשו ־ נים, הודות להשגחה העליונה שאנו כל כך מאמינים בה, הקטנה שלנו אף פעם לא מתעוררת בשעה הזו ודווקא באותו לילה היא החלה לבכות, בדיוק באותה שעה. לאו הרים אותה ואמר לי מרחוק שהוא לא מרגיש כל כך טוב ושהוא חש לחץ בחזה.

פרופ' עבד עסלי: "זה היה התקף לב צילום: פרטי | " חריף

הרצליה כפר–סבא הוד השרון רעננה | פרטי צילום | איתם מגיני ז"ל ומיכאל גוסיינוב | פרטי צילום | תומר מורד ז"ל וגל בנבנישתי בשער: | אלעד גרשגורן צילום: | דור כהן | עוז מועלם צילום: | להקת רוקסבא | פרטי צילום | משפחת דוד ליאו אטלמן איור: | ספורט ישראלי | אסף מלובני צילום: | פסח מלובני

אורית קוסטנטינו / עורכת גרפית ראשית: יעל קדר / עורכת: קרן חי אטיאס / מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: ספיר שוקרון / רכזת מערכת: שלומית נח / רכזת מנהלה ומודעות: אדי טורג'מן מנהל תפעול וייצור: שלום חכמון / מנהל הפקה:

15.4.2022 ˆ ידיעות השרון 14