שרון 18.03.22

לפני חצי שנה התהפכו חייהם של יעל ברזילי, סגנית וממלאת מקום ראש עיריית הוד השרון ובעלה שחר עבוד, לאחר שהתגלה כי הוא חלה בסרטן המעי הגס ‰ בראיון ל"ידיעות השרון" השבוע הם מדברים על ההתמודדותשלהם, הקלותשבה ניתן היה למנוע את המחלה ועל הפחד שמשתק אותם ‰ "האהבה של יעל והחרדה למשפחתי, שלא להשאיר אותם חלילה בלעדיי, הם אלו שמביאים לי את הכוח", אומר שחר

יעל ושחר השבוע. "אנחנו מוקפים אהבה מכל הכיוונים"

אשר אטדג י / / צילום: אלי דסה

פתאום באמצע החיים

זה הדבר המינימלי והחובה שלי כאם וכרעיה, שבטח כשרואה את אהוב לבה במצב הזה היא מתגייסת. כל הכאב שלי, ואני לא אומרת שהוא לא כבד, הוא כלום לעומת הכאבים שלו, הפיזיים וגם הנפ ־ שיים. בואו לא נהפוך את היוצרות". קולה של יעל שקט, נועם הליכותיה ידוע ומפורסם והם אלו שהביאו לה פו ־ פולריות רבה בקרב תושבי העיר, אך דומה שמאז המקרה, קולה כמעט בלתי נשמע, חלוש מאוד: "גילוי המחלה של שחר הביא לקריסת עולמנו. אנחנו זוג צעיר מאוד עם ילד בן שנה שהוא הממתק של העולם והמון תוכניות לעתיד, שפ ־ תאום הכול מהתהפך לו בלי שום התראה מוקדמת". איך התגלתה המחלה? שחר: "אני סובל מאבנים בכליות שנים ארוכות. לפני כשנתיים עברתי פרוצדו ־ רה רפואית שריסקה אותם דרך גלי קול, אך הסתבר שזה לא כל כך הועיל. בינואר הכאבים תקפו אותי שוב, וזה כאבי 2021 תופת, התאשפזתי במיון, והרופאים עשו צילומי סי.טי. בצילומים הם גילו ממצא מחשיד ולא ברור במעי, הם נתנו לי את הטיפול, וביקשו שאני אבדוק את הממצא הזה בקהילה. אבל אני די הזנחתי את זה ואמרתי לעצמי שיש זמן. המשכתי במי ־ רוץ החיים, בקריירה, וכמובן עם המש ־ פחה. אחרי חצי שנה לערך קבעתי תור לקולונסקופיה, באוגוסט מצאו את הגי ־ דול הסרטני ואז התחיל הסיוט. "הבעיה הגדולה לצערי הייתה שיכו ־ לתי למנוע לגמרי את הסרטן אם הרו ־ פאים היו שולחים אותי לביצוע הבדיקה מיידית, אבל במדינת ישראל משרד הב ־ ריאות ממליץ את הבדיקה הזו רק לבני שנה ומעלה, וזה חבל, אנחנו בחודש 50 המודעות לסרטן המעי הגס, מודעות מתחילה קודם כל במניעה, לכן חברתי לעמותת 'צו מניעה' (ראו מסגרת) כדי להגביר את המודעות. זו הסיבה שהסכ ־ מתי גם להתראיין ולחשוף את הרגעים הקשים שאנחנו עוברים כמשפחה. כל זה יכול היה להימנע כליל". אהבה ממבט ראשון יעל ושחר הכירו לפני שבע שנים די במקרה במהלך קמפיין בחירות ארציות של מרצ: שחר התגורר אז בכפר סבא ("אני בת ימי במקור") כסטודנט לחי ־ נוך והוראה בבית ברל שכיהן גם כיו"ר

"אם זה היה קורה לי לפני כמה שנים לא בטוח שהייתי יוצא מזה בכלל, האהבה

האדירה של יעל אליי, והבן שלי בן השנה, איתן, הם אלו שמשאירים אותי אופטימי, עבורם אני נלחם לחיות", שחר מהוד השרון סיים השבוע 38 עבוד בן ה- את סבב הכימו הקשה כהמשך הטיפול במחלת סרטן המעי הגס בה לקה לפני כחצי שנה באמצע החיים. אשתו, יעל , סגנית וממלאת מקום 30 ברזילי, בת ה- ראש עיריית הוד השרון, לא עוזבת אותו לרגע, חומלת, דומעת, דואגת והכי הרבה אוהבת: "אני אוהבת אותו - את כל כולו - את מה שהוא. הוא אופטימי מדי, אני נזהרת. עבורי המחשבה שחלילה הוא לא יהיה בחיי לא נתפסת. זו חרדה שמלווה אותי כבר תקופה ארוכה ואני מתקשה להשתחרר ממנה. החיים לפנינו מגיע לנו לחיות אותם מאושרים ואוהבים, מגיע לנו להביא עוד ילדים לעולם". פחד ודאגה בראיון זוגי מרגש שחודר לכל נימי הגוף, מתיישב הזוג הצעיר שזיק אהב ־ תם ניכר בכל הגה, וחושף את הרגעים הקשים של גילוי המחלה, החלומות האדירים שהם רוקמים, הבן איתן שחווה גם הוא כמוהם את התקופה הזו, וגם את הרגע המזוקק באהבה ללא גבול שמתגלה בוויכוח שניצת ביניהם באמצע השיחה, שהיה מתובל בלא מעט דמעות: "כואב לי הכי הרבה על יעל, היא מקדישה כל כך הרבה בשבילי, היא יושבת איתי בכל טיפול, מחזיקה לי את היד, נוסעת איתי לכל מקום, כל המשא הכבד של הטיפול בילד והעול המשפחתי נפל עליה ואני לא יכול לסייע. אני מטופל כל הזמן, היא לא. אם יש דבר קשה מאוד בכל המחלה הזו, זה לראות אותה דואגת כל כך ואין בכוחי לסייע לה". יעל, מקשיבה באי נוחות לדבריו של שחר, ואז גוערת, חצי זועפת: "אני לא מסכימה לזה בכלל, יש כאילו מחשבה שבני המשפחה שמטפלים באהוביהם הם אלו שסובלים יותר. זה לא נכון, זה עיוות המציאות. שחר סובל הרבה יותר, הוא נמצא בסכנת חיים לא אני, אז העובדה שאני ממלאת את המקום שלו בבית היא לא רק חובתי, אלא זה מה שעושים. זה שאני מתפקדת כאם חד הורית כביכול, וזה שאני דואגת, בוכה, ואיתו כל הזמן,

ליטו יעל ושחר להביא את ילדם הבכור: "קראנו לו איתן", הם אומרים, "כי הוא באמת עומד איתן, זקוף, צולח משברים". בגיל כזה? "כן, גם הוא חווה את המשבר של המח ־ לה. הוא מרגיש בחסרונו של אבא שהיה נוכח בכל דקה מזמנו. אז הוא מפתח תס ־ מינים של חרדת נטישה, זה כולל הרבה יקיצות של בכי היסטרי בלילות. אבל הוא איתן מאוד. אני תמיד אומר", מסביר שחר, "שיש לי מזל גדול שקיבלתי את המחלה עכשיו, ולא לפני כמה שנים, עם הכאבים העצומים והמשבר הנפשי לא בטוח שהייתי יכול לשרוד, האהבה של יעל והחרדה למשפחתי, שלא להשאיר אותם חלילה בלעדיי, הם אלו שמביאים לי את הכוח". החיבוק מהקהילה דוק של לחלוחית עולה בעיניה של יעל, בכל חמש דקות היא שואלת את שחר אם הוא בסדר ומרגיש טוב ויכול להמשיך לדבר. היא דקת גו ומלאת עוצמה. אישה שמכהנת בתפקיד סגנית וממלאת מקום ראש עיריית הוד השרון בגילה המוקדם, שכבר בהיותה נערה נבחרה להדליק

אגודת הסטודנטים במכללה, מסתבר שגם יעל למדה במקביל במכללה לימו ־ די נשים ומגדר, אך לא יצא להם להפגש בזמן הלימודים. במהלך אותו קמפיין, הוא כאיש שטח וארגון, והיא כפעילה מובילה של מרצ באזור השרון, הם נזכרו אחת בשניה: "לשנינו יש זכרון טוב, זכ ־ רתי אותו והוא אותי רק ממבטים חטופים של סטודנטים במסדרון". אבל שם, בר ־ חובות הוד השרון, האהבה ביניהם ניצתה: "זו הייתה אהבה ממבט ראשון", נזכר שחר, "ידעתי שאני רוצה אותה, והסבר שגם היא רצתה אותי. אני הייתי אז עם בת זוג, יעל הייתה בלי. בו ברגע שראיתי את יעל, באותה שנייה, ידעתי שאני נפרד מבת הזוג. שמעתי אותה מדברת על כך שהיא מחפשת דירה, עניתי לה שגם אני חושב שאני צריך דירה עכשיו כי אני ובת הזוג שלי נפרדנו, זה היה רגע הפגישה. תוך חודשים עברנו להתגורר יחד, ובתום שנתיים התחתנו". "אני לא יכול להגיד מה אני אוהבת בשחר, כי אני אוהבת את כל כולו, הוא עוצמתי, חכם, עם חוסן נפשי ופיזי. הוא אבא הכי טוב שאפשר לבקש. זו אהבה שהיא ללא פניות, ללא אינטרסים, אהבה נטו". לאחר ארבע שנות נישואים הח ־

18.3.2022 ˆ ידיעות השרון 24