שרון 19.11.21

תרבות

/ דנ יאל סלגנ יק /

אורית קלופשטוק. "המקרים שהכי נחקקו לי בזיכרון נמצאים צילום: אלבום פרטי | " בספר

שירה סוציאלית את חוויותיה כעובדת סוציאלית באגף הרווחה של עיריית נתניה הפכה אורית קלופשטוק לספר שירים מרגש ‰ "הספר הוא גלריה של דמויות חבולות, שאני אחת מהן", היא מספרת

אורית קלופשטוק שנה 25 במשך עבדה כעובדת סוציאלית באגף הרווחה של עיריית נתניה, והתמודדה עם מקרים קשים מנשוא של אלימות והזנחה. את ההשפעות מחוויותיה, עיבדה בפתקים וברשומות, בא ש מצעות שירים. לפני כשלוש שנים, חוותה קריסה גופנית ונפשית שגרמה לה לעזוב קרסתי, 2018 את עבודתה באגף. "בקיץ ש � שנה בעבודה", אומרת קלופ 25 אחרי , "אבחנו לי פריצת דיסק משולשת, 50 טוק, הייתי באשפוז של חודש על מורפיום. אחרי זה שכבתי במשך שנה וחצי בהתאוששות והחלמה בבית. באיזשהו מקום אני חושבת שזה היה קריסה של גוף ונפש. ומאז לא יכו ש לתי לשוב לעבודתי בעירייה". במהלך מגפת הקורונה, החליטה להוציא לאור את אותה אסופת שירים שלה שמס ש פרים על עבודתה, בספר שירה תחת השם 'לא יכולתי לרשום את זה בתיק' (הוצאת "פרדס"), שכבר הספיק להפוך לרב מכר ולהימכר באלפי עותקים ברשתות הספרים. "המקרים שהכי נחקקו לי בזיכרון נמצאים בספר, כמובן בעילום שם מוחלט", היא מס ש פרת, "הספר הוא גלריה של דמויות חבו ש לות, שאני אחת מהן. בספר כל שיר נושא שם של מטופל, כמובן בשם בדוי". איזה סיפורים הכי נגעו בך? "קשה לבחור, אבל היה סיפור של תי ש נוק שאמא שלו לא הייתה מסוגלת לטפל בו כי היא הייתה מכורה לסמים. הסיפור שלה נגע לי בלב והיה שובר לב, והמסך הזה של הסמים לא אפשר לה לראות את התי ש נוק שלה. התינוק האומלל הזה אפילו לא בכה, הרגשתי שאני בוכה בשבילו. זה היה אחד הסיפורים המטלטלים. התינוק הוצא מהבית. אני מחכה ליום שאותו התינוק

אלו דברים שאין להם שיעור / אורית קלופשטוק בְּכָל בֹּקֶר אֲנִי מַחְתִּימָה כַּרְטִיס לְתַקֵּן עוֹלָם. רְאֵה אֱלֹהִים, בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ חֲסֵרִים וַאֲנִי רַק עוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית אַחַת וְאֵין לִי שִׁעוּר קוֹמָה לְתַקֵּן כָּל זֶה. אֲנִי הוֹלֶכֶת בִּשְׂדוֹתֶיךָ, מַנִּיחָה לֶקֶט, פֵּאָה וְשִׁכְחָה וְאֵין לִי קֶרֶן וְאֵין לִי פֵּרוֹת, רַק תּוֹרָה שֶׁנָּתְנוּ לִי הוֹרַי, מַפַּת דְּרָכִים כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

בקניון השרון", אומרת, "אני ממש ראיתי את הגופות. הייתי חצי שנה במצב קשה, ואגף הרווחה שהיה בעצם הצוות שלי ברא ש שות טובה כץ, ממש הציל את נפשי. אחרי שהתאוששתי, חזרתי לעבוד במלוא המרץ. זה משהו שהוא חלק מכרטיס הזהות שלי. זה פיגוע שאחריו אני מרגישה שאספתי כוחות ויצאתי חזקה יותר. וגם הכתיבה שלי הפכה לחזקה יותר אחרי זה. גם אנחנו המטפלים, היינו או נהיה מטופלים. אין מטפל ומטופל, יש בני אדם". ויש כבר תכנון לספר נוסף? "בטח. הספר הבא הוא ספר שירה שכמובן מבצבצת ממנו העובדת הסוציאלית, אבל לפני העובדת מבצבצת ממנו גם אורית האישית, הפרטית. חשוב לי להוסיף שאני מאוד שמחה על מה שקורה בנתניה, מב ש חינת התרבות. יש פה קבוצת כותבים ומשוררים בעיר, יש פה קהילת תרבות מדהימה בראשות יפתח ביבר, יש פה תר ש בות מקומית שצומחת כאן. אני מאוד גאה ומאוד שמחה לגור ולהיות חלק מהעיר הזאת". ¿

, ואולי הוא יגיע אליי וישאל 18 יהיה בן אותי מה היה שם. היה לנו גם מקרה של אמא שהייתה ישנה ושותה בחוף הים, היל ש דה שאלה אותי אם אני רוצה להיות אמא שלה. זה שבר אותי. צריך להבין שלהיות עובדת סוציאלית זה יום יום, בשעות הבו ש קר, לראות את הילדים הלא עטופים האלה, את המקרים האלה. זו הרגשה קשה". קלופשטוק אף מספרת שאחת החוויות שעיצבו אותה כמשוררת במרוצת השנים, הייתה הפיגוע בקניון השרון לו הייתה עדה, משבר שתוצאותיו באות לידי ביטוי בכתי ש בה שלה. "נפצעתי בפגיעת הלם בפיגוע

"הספר הבא הוא ספר שירה שכמובן מבצבצת ממנו העובדת הסוציאלית, אבל לפני העובדת מבצבצת ממנו גם אורית האישית, הפרטית"

34

19.11.2021 ˆ ידיעות השרון