שרון 20.05.22

סוף עצוב | הרצליה

, בכיכר דהשליט והפך אותה למקומו הקבוע ‰ אזרחים 50 במשך למעלהמעשרשניםהסתובב מישה להויץ, אזרח רומני כבן קנו לו אוכל ונתנו לו בגדים, אבל הואעצמו מיעט לדבר ‰ בשבועשעבר הוא נמצא ללא רוחחיים בחורשהשבקצההכיכר מותו של חסרהבית

שים", מספר בעל הקיוסק מומי זהבי, "הוא לא היה מקבץ נדבות, אבל אנשים תרמו לו ולרוב הוא סירב לקבל. מדי פעם קיבל גם בגדים. ריחמתי עליו והסכמתי להמשיך למכור לו, רק ביקשתי שימתין בחוץ ואני אביא לו את המצרכים, כי חששתי שיב ־ ריח את הלקוחות שלי. לפעמים אנשים קנו אצלי עבורו והביאו אליו למקום שבו הוא ישב באותו רגע". הבעלים והמנהל של מסעדת "בוא נאכל", אילן טל, דאג להעביר למישה בכל צהריים פיתה עם שווארמה, שניצל או פלאפל. "ללא תשלום", הוא מדגיש ומציין: "לפע ־ מים אנשים קנו פה ונתנו לו". מישה לא הירבה לדבר. בשל העברית העילגת שלו ואוצר המילים הקטן, הוא הע ־ דיף לדבר באנגלית. "שאלתי אותו מה שלו ־ מו", מספר טל, "אם הוא צריך משהו, איך אפשר לעזור לו. הוא מיעט לדבר על עצמו, רק סיפר שהיה לו כסף בבנק והבנק גנב לו את כל הכסף". הוא נהג להתקלח בברזייה שבחוף הים, וסירב להצעות של תושבי האזור להתקלח בבתיהם או שיסדירו עבורו תנאי מגורים סבירים יותר בבית הנטוש שנמצא בתוך החורשה. "כולם ניסו לעזור לו, אבל הוא סירב. באחד הימים, כששיערו כבר היה ארוך מאוד, בעל המספרה שבכיכר הציע לספר אותו בהתנדבות והוא אכן חזר למ ־

קום מושבו בכיכר בשיער קצר יותר", מספר טל. הוא סירב גם לכל הצעות העזרה שקיבל מהעירייה. "האיש טופל על ידי שירותי הרווחה", אומרים בעירייה, "ניסינו להעבי ־ רו לדיור והוא סירב. מפאת חיסיון וצנעת הפרט לא נוכל להתייחס למלוא הפרטים". לפני כשנה הוא מנע גניבת ספרי התורה מבית הכנסת הסמוך למקום מושבו. "כמה צעירים פרצו לבית הכנסת במטרה לגנוב את ספרי התורה", מספר זהבי, "מישה הת ־ עורר, צעק ובכך הבריח את הגנבים והזעיק עוברים ושבים". בערב שקדם למותו, הוא ביקש מזהבי לה ־ כין לו קפה. "בדרך כלל הוא לוקח את הקפה והולך, הפעם הוא התיישב לידי, וראיתי שמשהו מציק לו. הוא התחיל לדבר לעצמו ולצרוח, כאילו משהו כאב לו, כאילו הוא אותת לעזרה". בחמש בבוקר הבחין עובד הלילה של הקיוסק במישה כשהוא בתנוחת ישיבה ליד העגלה שלו. מאוחר יותר הוא צילם אותו וכתב בקבוצת הווטסאפ של עובדי הקיוסק שמישה לא זז מאז חמש בבוקר. זמן מה לאחר מכן כמה אנשים שעשו ריצת בוקר הבחינו בו. בשש וחצי הגיע אמבולנס ומותו נקבע במקום. "הוא יחסר בנוף", אמר עו"ד דוד חן, שהיה עובר לידו יום יום. "ברוך דיין אמת". ¿

בני קימרון

במשך למעלה מעשור הוא היה חלק מהנוף בכיכר דה שליט בה ־ רצליה הפיתוח. בשבוע שעבר הוא

מומי זהבי, הבעלים של הקיוסק

צילום: פרטי

נמצא ללא רוח חיים בחורשה הקטנה שב ־ קצה הכיכר, במקום שבו נהג לישון מכוסה בשמיכה ולצדו עגלת סופר עמוסה בבגדים ובעיתונים ישנים. , 50 מישה להויץ, אזרח רומני לא יהודי כבן הגיע לארץ ערירי, עבד כסו־שף במלון תד ־ מור ומאז שעזב את עבודתו קבע את מקום מגוריו בכניסה לחורשה, בפינת הרחובות וינגייט ובזל. שם הוא בילה את רוב לילו ־ תיו – בגשם ובקור, בשמש ובשרב. לפע ־ מים לן בתוך הבית הנטוש שבתוך החורשה, לפעמים במרתף שבמרכז המסחרי, לפעמים בחניון הפתוח. תמיד ובכל מזג אוויר היה לבוש במעיל כבד. בחורף היה דוחף לתוכו גזרי עיתונים כדי להגביר את אפקט החי ־ מום. במשך היום נהג להסתובב בכיכר, בין בתי הקפה, המסעדות, הקיוסקים, הגלי ־ דרייה, הסופרמרקט, חנות היין, המספרה, בית כנסת ובית המלון. בכל בוקר היה מישה נכנס לקיוסק "ג'וניור בכיכר" וקונה חלב וקפה. במהלך היום היה נכנס עוד כמה פעמים לשתות קפה, לקנות בייגלע, פיתה או כיכר לחם. "הוא תמיד היה משלם מכספו, כנראה מתרומות של אנ ־

"ג'וניור בכיכר": "הוא לא

היה מקבץ נדבות, אבל אנשים תרמו לו ולרוב הוא סירב לקבל.

מדי פעם קיבל גם בגדים. לפעמים

אנשים קנו אצלי עבורו והביאו אליו למקום שבו הוא ישב"

זרי פרחים במקום בו נהג לשבת

יריד יזמות וחדשנות בחינוך ד נ ד ש דרום השרון

יוזמות בקהילה

האולם - מרכז ליזמות וחדשנות

החווה החקלאית

יוזמות של בתי הספר וגני הילדים

בואו לפגוש עשרות יוזמות, למידה חדשנית ועשייה של קהילת החינוך דוברים מרכזיים: מתחם המועצה האזורית דרום השרון, נווה ירק 16:00-20:00 • 23.5 • יום שני הכניסה חופשית אך מותנית ברישום מראש

להרשמה:

נועם אמיר יוטיובר ומייסד אקדמיית Bluedrop

נועה הייזנלרט מחברת הספר "השיעורים שלא תלמדו בבית הספר" ומנהלת Startup for Startup קהילת

פיונה דרמון שותפה כללית, JVP קרן הון סיכון

דב מורן שותף מנהל Grove Ventures

20.5.2022 ˆ ידיעות השרון 12