שרון 21.1.22

זיכרון גורלי את יפה כמו גול 97־ בדקה ה

, אבל לפני כן נחזור שנה 2019/20 של עונת 37 אנחנו במחזור האחרון ה־ אחורה. הפועל כפר־סבא הגיעה למשחק האחרון של העונה עם הלשון בחוץ, נוגעת כבר בליגה א' צפון. את סרט האימה שעברנו במגרש הרוחות בטבריה כולנו זוכרים, והנה חלפה רק שנה והפעם אנחנו מתארחים בעפו ־ לה במחזור האחרון, רק שהפעם מדובר בפלייאוף העליון וגורלה של כפר־ סבא תלוי בשפיץ של נעלי שחקניה. ניצחון ואנחנו בליגת העל, חוזרים לזירה המרכזית של הכדורגל הישראלי. כל תוצאה אחרת ואנחנו רצים לפלאפונים לשמוע מה עושה נצרת־עילית בחוץ מול בית"ר ת"א/רמלה. שבוע של הכנות קדחתניות בין החבר'ה, בשיתוף פעולה הדוק עם עמותת הלב הירוק שדאגה לכרטיסים עבור האוהדים, מסתיים לו. בעבודה אני מודיע שאני לוקח חופש ביום הגורלי הזה, וכבר משעות הצהריים המוקד ־ מות אני עושה את דרכי לכיוון "המעצמה הגרעינית", העיר עפולה שפעם 3,000־ כונתה "החור שבקצה הסרגל", אלא שהפעם היא מרכז עולמנו וכ "ירוקים" עושים את דרכם אליה. עוצרים לצהריים במסעדה המיתולוגית "הצרפתייה הקטנה" מול התחנה המרכזית, ותוך מספר דקות אנחנו כבר ביציעי איצטדיון "הבונבוניירה" בעפולה. רגע האמת הגיע. עוד לא מספיקים לחמם את המושבים ואנחנו כבר מו ־ . האוהדים בהלם, הדגלים והצעיפים מתחילים 2:0 צאים את עצמנו בפיגור להתקפל, ובמקום השירה שהייתה בתחילה מתחילים הקיטורים "איזה לוזרים אנחנו". ואז, כשאנחנו כבר עם הראש בין הידיים, מתחילה המחצית השנייה ואח ־ . 1:2 רי שבע דקות זוכים בשער עצמי הזוי של מגן עפולה ומצמקים ל־ האם עדיין יש תקווה? השוויון של בנג'מין קוקו מפיח תקוות חדשות בקרב האוהדים, שוב מוציאים את הדגלים מהאפסנאות ואז שוב הכל קורס עם הבשורה על שער היתרון של נצרת־עילית, ששוב משאיר אותנו בלאומית. . ואז, 88 כפר־סבא ממשיכה לתקוף ושער של פיטר אוניקצ'י נפסל בדקה ה־ , זה הגיע: דן עזריה מציל כדור אבוד 97 רגע לפני השריקה לסיום, בדקה ה־ על הקו, מוסר למרכז ועומר פדידה בנגיעה של אומן כובש את שערו החשוב ביותר בקריירה. שער ניצחון ענק, שלאחריו השופט עידן לייבה לא מחדש אפילו את המשחק ושורק לסיום. כל מי שהפועל כפר־סבא יקרה לו פורץ למגרש, וביציעים מתחילות חגי ־ בתולדות המועדון. אנחנו נוגעים בשמיים. רגע שלא 11 גות העלייה ה־ אשכח בחיי, זהו הזיכרון הגורלי שלי. מוקדש באהבה לכל אוהדי הפועל 52 כפר־סבא. ממני, יוסי בלאו, "ירוק בנשמה" שמלווה את הקבוצה כבר שנה ללא הפסקה. אם גם אתם אוהדי ספורט ותיקים, או צעירים, בטח יש משחק שראיתם ונצרב לכם בזיכרון, כזה שאתם לא יכולים לשכוח ומשחזרים אותו שוב שוב בראש. משחק שבו חוויתם ניצחון ענק, התרגשות שיא, הישג משמעותי – או חלילה הפסד מעצבן או כישלון מוחץ. אני מזמין אתכם לכתוב לי סיפורים קצרים על המשחקים כאלה, מכל קבוצה ובכל ענף, ואני מבטיח לפרסם אותם כאן. יוסי בלאו, אוהד הפועל כפר־סבא, כותב על משחק 2018/19 העלייה בעפולה במחזור האחרון של עונת

צילום: ראובן שוורץ | ? עומר פדידה. האקס פקטור

שנבל בקבוצה אחת יכול לפרוח באחרת, וצריך גם להיזהר מהמקרה ההפוך ולא לקחת מישהו שפרח במקום אחד אבל עלול לנבול בערוגה הלא נכונה. להחזיר את הטירוף אז מי צדק בוויכוח בין אורי גוטמן לראשי הפועל כפר־סבא? למה הקבו ־ צה נראית כל כך עלובה, בגלל שיטת המשחק של המאמן או מכיוון שסגל השחקנים לא מספיק טוב? התשובה היא גם וגם – וגם. גם בגלל השיטה, גם בגלל איכות הסגל וגם בגלל דבר נוסף: הגישה של השחקנים. מי שצפה במש ־ חקי הקבוצה העונה ראה קבוצה מתה. בלי חשק, בלי מרץ, בלי רצון. לא פלא שהאוהדים הצביעו ברגליים והיציעים בלויטה התרוקנו. בחלק מהמשחקים היה לחץ גבוה, כמו שיצחק שום דרש, אבל זה היה לחץ רופף, אנמי, בלי רצח בעיניים. בלי רצון אמיתי לחטוף את הכדור מהגנת הקבוצה היריבה ולהב ־ קיע שערים קלים. זו המשימה הגדולה של ירון הוכנ ־ בוים, להכניס לקבוצה טירוף. ראינו את ה בשני המשחקים תחתיו, אבל רק לפרקי זמן קצרים. אם הקבוצה הייתה משחקת כל העונה כמו במחצית השעה האחרונה נגד בית"ר ת"א/בת־ים וברבע השעה האחרונה מול הפועל ראשון לציון – הכל היה נראה אחרת. הסטטיסטיקה משקרת. לפי המספרים, לכפר־סבא יש את אחת ההתקפות הטובת בליגה ולפני שני המשחקים האחרונים הייתה לה גם את אחת ההגנות הטובות בליגה. אז אם הכל כל כך טוב, למה זה נראה כל כך רע? התשובה היא במילה אחת – טירוף. או יותר נכון, אין טירוף.

מעבר לתירוצים, חלון ההעברות של ינואר הוא הזדמנות למקצה שיפורים ובעיקר מקצה תיקונים. השורות האלה נכתבות בתחילת השבוע, ואני לא יודע אם קרה בינתיים משהו עם עומר פדי ־ דה, אבל ברור שזו ההזדמנות שלו לתקן את הטעות שעשה בקיץ. אני מבין את הרצון שלו להשתדרג לליגת העל, אבל זה לא חייב לקרות בכל מחיר. הוא כבר ניסה פעם להשתדרג להפועל תל אביב, אבל הבין מהר מאוד שהבית שלו הוא אצטדיון לויטה. הוא התחיל את העונה בהפועל חדרה עם פציעה כבר בגביע הטוטו, שהשביתה אותו לתקופה ארוכה. כאשר החלים הוא התקשה למצוא מקום בהרכב, וגם כשזה קרה הוא נבחן תחת זכוכית מגדלת שבחנה כל טעות שלו. לא פלא שעם פתיחת החלון הוא קיבל הודעת שחרור מחדרה, ועכשיו כפר־סבא מחזרת אחריו במרץ כדי שיחזור. אצלה הוא באמת יכול להיות האקס פקטור, שיעשה את ההבדל בין עליית ליגה לד ־ שדוש איפשהו במרכז הטבלה, בואכה פלייאוף תחתון. דוגמה נוספת לשחקן שעשה את התי ־ קון והרוויח הוא עוז פרץ. מרגע שחתם בהפועל רמת השרון התחילו את הרי ־ נונים על כך שלא מרוצים ממנו, אז מה הפלא שהיבול שלו עמד על שער אחד בלבד. וראו איזה פלא, הוא עבר להפועל פתח תקווה, שם עשה את שנותיו הטו ־ בות ביותר, וכבר במשחק הבכורה שלו אצל עופר טסלפפה הכפיל את מאזן השערים שלו העונה. הדבר החשוב ביותר בחלון ההעברות הוא כאמור ההתאמות. השחקנים לא משתנים תוך חודש ולא הופכים לכו ־ כבים בין לילה, השאלה היא אם הם מתאימים לתחנה החדשה שלהם. מי

צילום: אלבום פרטי | יוסי בלאו

31

ידיעות השרון ˆ 21.1.2022