שרון 25.02.22

תלמידי כיתה ד' ביחדיו. הראשונים | בתוכנית צילום: אלי דסה

אורית מופז

מניעה של נידוי חברתי

הקורונה פגעה מאוד בתקשורת החברתית. איך יוכלו התלמידים בכל זאת להפוך את הכיתה לבסיס בטוח? פרויקט 'באים בטוב' מפתח מיומנויות חשובות של התבו ־ ננות ומודעות עצמית בקרב תלמידים ומורים תוך פיתוח רגישות להתנהלות חברתית של יתר חברי הכיתה. תקופת הקורונה על אתגריה השונים (בידודים, סגרים, ריחוק חברתי, למידה'מקוונת ומרו ־ חקת), הביאה לפגיעה משמ ־ עותית בתחושת ההשתייכות הבסיסית שיש לתלמידים לבית הספר ובמיוחד לכיתה ולחב ־ ריהם לכיתה. מצב זה, של העדר תקשורת חברתית רציפה מקשה בכל פעם מחדש על ילדים למ ־ צוא את מקומם החברתי ולחוש שייכים לקבוצת התייחסות חב ־ רתית קבועה. למורים ולמחנכים תפקיד חשוב ביצירת אווירה חברתית מקבלת ופתוחה בכיתה, שתאפשר לכל תלמידה ותלמיד ביטחון להביא את עצמם לידי ביטוי באופן מלא ואותנטי, תוך התחשבות ביתר חברי וחברות הכיתה. בצד פיתוח מודעות עצמית בכל תלמיד, הפרויקט מבקש לפתח את יכולת התלמיד להתבונן על הקבוצה אליה הוא משתייך, לזהות את תרומת חברים אח ־ רים לקבוצה ולאווירה בקבוצה. פעילות פרו-חברתית שכזו אף מהווה אמצעי למניעה וצמצום תהליכי דחייה ונידוי חברתי של פרטים בקבוצה. הדגש בפרויקט על איתור והתבוננות פרואקטיבית על התנהגויות חברתיות מקדמות וחיוביות, מקדם הבנה של כל תלמיד לגבי תפקידו האפשרי לקידום החברה אליה הוא הוא משתייך, מעורר תקוה, ומעצים את ההזדמנות להפיכת הקבוצה החברתית הכיתתית ל"בסיס בטוח" וקרקע פורייה לצמיחה והתפתחות עבור תלמידי הכי ־ תה כפרטים וכקבוצה. אורית מופז היא מנהלת ‰ השירות הפסיכולוגי חינוכי ברעננה

רעננה ׀ פרויקט ראשוני בבתי ספר בעיר

פרויקטחדשברעננה: ילדים יבחרו מדי שבועאתהתלמידיםשהתנהגו למופתמבחינה התלמידיםהטובים ביותר ידליקו משואה בטקסשיתקיים 12 חברתית וביוםהעצמאות בעיר בנוכחותשרתהחינוך ‰ הקריטריונים לבחירה: ילדיםשעוזרים לזולת, לא נוהגים בביריונות ולאמשתתפים בחרמות ‰ ביתהספר "יחדיו" יהיההראשון שיוצא לדרך לומדיםלהיותטובים יותר

דרוש אומץ בטקס הדלקת המשואות לילדים ברע ־ ננה, ילדים יקריאו על מדליקי המשואה דברים טובים שנכתבו עליהם ושבגינם הם נבחרו לטקס: "הדלקת המשואות לילדים ברעננה והתוכנית הם למעשה, במהותם, האומץ לעמוד לצד ילד או ילדה מוחרמים בכיתה או בקבוצת ווטס אפ והוא שווה ערך לאומץ לב בעולם המבוגרים שנבחרים להדליק משואה", אומרת פוגל לבנשטיין, "צריך להבין שהמצב בבתי הספר מבחינת אקלים הוא לא משביע רצון. יש לחץ חברתי, ויש גורמים שונים והתנהגויות שונות, אפילו מינוריות, שיש להם השלכות מרחיקות לכת". כמו? "יכול להיות שאני ילדה שלא נמצאת באף קליקה ואז אכנס לכיתה וארגיש כמו אוויר. עוד דוגמה היא כשילד רוצה לה ־ תיישב ואז השני זז במן דחייה קטנה כזו. זה נשאר לכל החיים. אותו דבר ברשת. מדברים על פורנוגרפיה ועל פדופיליה, אבל מה שגורם לכאב הגדול זה למשל אם אני, כילדה, אשאל שאלה כמו אם היו שיעורי הבית, ולא יענו לי, ופתאום ילד במעמד חברתי גבוה יותר ישאל את אותה שאלה ויענו לו. אתה מתרגל לזה כילד אבל זה נשאר בך כל הזמן". בית הספר הראשון שבו תיושם התוכ ־ נית כבר בשבוע הקרוב הוא בית הספר יחדיו, בית ספר קהילתי לאומנויות. "מדובר בתוכנית מעולה שתביא למה ־ פך בעיקר בשיח בכיתה ובכלל בבתי הספר ברעננה", אומרת אורית לנט, סגנית מנהלת בית הספר, "המורים והצוות החינוכי כבר תדרכו את התל ־ מידים, ויש תכונה רבה לקראתה. כבר תלינו שלטים בכיתות, ורואים את הת ־ למידים הצעירים מיישמים את התוכ ־ נית". ¿

לם בתוקפנות ברשת וכעת עם הקורונה המצב נהיה יותר גרוע". חמושה בתוכנית אותה הגתה היא הגיעה למחלקת החינוך בעירייה שם פגשה את ניצה חן, מנהלת המחלקה לחינוך יסודי ואת ענבר קציר מנהלת המחלקה לפיתוח מקצועי ופדגוגי שנדלקו מיד על הרעיון. "המטרה של התוכנית", אומרת חן, "היא לשים פוקוס על הטוב וכך הטוב יקבל יותר מקום ונצליח לייצר אווירה נעימה יותר". ענבר קציר נבחרה ליישם את התוכ ־ נית בשטח: "התחלנו בהכשרה משותפת של הצוותים החינוכיים. התוכנית תיושם בעשרה בתי ספר בעיר רעננה בכל שכבת ד' בעיר בתור התחלה, כשבמהלכה ייבחרו בבחירות שבועיות את הילדים "שבאים בטוב" בכל מיני פרמטרים כמו, ילד שיודע לעצור פגיעה בילדים אחרים אם הוא נתקל בזה, ילד שתורם לאווירה הנעימה בכיתה, ילדה שנותנת יחס שווה לכולם. בסוף כל שבוע ייערכו בחירות בכיתה, עם קלפי, בו כל הכיתה תבחר את התלמיד או התלמידה הערכיים של השבוע. הבחירות השבועיות בכיתות יימשכו כחודשיים, כשבסופם בוחרים בכל כיתה את הילד והילדה שבאים בטוב והם יקבלו תעודת הוקרה. בשלב השני בכל בית ספר תוקם ועדה שתבחר מתוך כל הילדים שנבחרו בבחירות הכיתתיות ילד וילדה שייצגו את בית הספר בטקס הדלקת משואות לילדים 1.5- שיתקיים בסמוך ליום העצמאות ב במעמד שרת החינוך". והילדים ירגלו אחרי חבריהם לכיתה? "הם לא צריכים לרגל, הם חיים בתוכם, בכיתה, בהפסקות, גם אחרי הלימודים יש חברויות. יש ימי הולדת. רואים מי ילד טוב, ומי לא מחרים, מי עוזר, ומי נמנע, מרגישים מי מעירה לקבוצה למה הם מת ־ רחקים מהילדה הלא 'מקובלת', זה דבר שהוא טרוויאלי מאז שיש מוסד שנקרא בית ספר".

אשר אטדגי

"מה יהיה בסוף? ילדי רעננה יד ־ ליקו משואה ביום העצמאות, זה מה שיהיה".

מה הכוונה? "בדיוק כמו שזה נשמע. תלמידים מש ־ כבה ד' ברחבי העיר שייבחרו על ידי בני כיתתם ידליקו משואה בטקס שייערך במעמד שרת החינוך בעיר, וכמו מדלי ־ קי המשואות בהר הרצל שהגיעו למעמד הזה בזכות פעילותם למען הקהילה, כך התלמידים שייבחרו יהיו כאלו שחברי 12 כיתתם בחרו בהם להיות התלמידים הער ־ כיים של רעננה, אלו שלא מחרימים, אלו שלא נוהגים בבריונות, אלו שבמקום כל זה מחליטים לעזור לזולת", כך אומרת דיקלה ) מרצה ומנחת סדנאות 45 פוגל לבנשטיין ( להפחתת תוקפנות בבתי הספר שתוכני ־ תה "באים בטוב" תחל לפעול בבתי הספר היסודיים ברעננה כבר בשבוע הבא. כך זה יעבוד פוגל לבנשטיין תושבת השכונה הירוקה בכפר סבא שיזמה את התוכנית מספרת איך התוכנית נוגעת בדברים שעברה בי ־ לדותה כתלמידה שהנהגיה חרם על ילדה. "למדתי בכיתה שהיה בה חוסר אכפתיות מוחלט", היא מספרת, "הייתה שם ילדה, אילנית, שהתעללנו בה במשך שנים, התעללות מילולית, פיזית בכל צורות התוקפנות שאנחנו מכירים לצערנו. כל פעם שאני מספרת את זה אני מתחילה לבכות. הייתי חלק מהסביבה, לפעמים הייתי בעצמי מארגנת את זה, לפעמים עמדתי מהצד, אבל היום, בדיעבד, אני יכולה לומר שלא קלטנו מה אנחנו עושים אז. מאז זה קינן בי, כמו עננה שמסרבת לעזוב, לא שקטתי ולא נחתי עד שהפכתי להיות מנחה בעמותת "מצמיחים". לצער ־ נו, ישראל בין המקומות הראשונים בעו ־

ענבר קציר ׀ צילום: פרטי

דיקלה פוגל לבנשטיין ׀ צילום: דריה אלקינד

פוגל לבנשטיין: "יש ימי הולדת. רואים מי ילד טוב, ומי לא מחרים, מי עוזר, ומי נמנע, מרגישים מי מעירה לקבוצה למה הם מתרחקים מהילדה הלא 'מקובלת', זה דבר שהוא טרוויאלי"

25.2.2022 ˆ ידיעות השרון 10