שרון 26.08.22

תסכול וחוסר אונים לפני תחילת השנה

האםטוענתשהעירייה לאמצאה לו עדיין מסגרתמתאימה :“במחלקתהחינוך אמרו לי שעד יוני אין מה לעשות, אבל בכל זאתהקדמתי והגשתי אתהבקשה" ‰ העירייה: “לצערנו, עדיין איננו יכולים לתתמענהמלא ושלם" אמאלילדאוטיסטמרמתהשרון: "השנהתיפתח והבן שלי יישאר בבית”

חוזרים ללימודים

צילום: פרטי

שנה חדשה, תקווה חדשה, הלוואי וזו באמת תהיה התחלה חדשה. לצערי, מערכת החינוך נמצאת בתקופה קשה, ואם לא יהיו פריצת דרך או שינוי כיוון - המערכת תקרוס. לילדים שלנו ולא ־ זרחי ישראל מגיע מערכת חינוך טובה ואיכותית יותר בכל פרמטר שתבחרו. הבינוניות השתלטה על כל פינה במע ־ רכת. הבעיות במערכת לא נוצרו בשנה האחרונה אלא בעקבות רצף אומלל של נסיבות במשך למעלה מעשור, עם חוסר יציבות שלטונית ותחלופת שרים, ומגפת הקורונה אשר העמיקה את הפערים הלי ־ מודיים והחברתיים. הצפיפות בכיתות העל-יסודי, שכר נמוך למורים שהוביל למחסור במורים, וגם יועצות, גננות, סייעות ומטפלים פרא רפואיים. איפה שלא חופרים ונוגעים - המערכת סובלת. בראש ובראשונה, יש לפתור את המ ־ חלוקת והסכסוך בנושא השכר. מורים וצוותי ההוראה ראויים לשכר גבוה. עבור חינוך איכותי צריך לשלם והרבה, אבל צריך גם לדרוש תוצאות בהתאם. השכר חייב להיות מתגמל כך שימשוך כוח אדם איכותי למערכת; יחד עם זאת, אנו נמצאים בחלון הזדמנויות לשנות את . לא רק 21 המערכת ולהתאימה למאה ה במובן הפדגוגי אלא גם בדרך העסקת מורים ומנהלים, תגמול דיפרנציאלי על פי מצוינות, התאמת ימי החופשה, ועוד. אין לנו ברירה: אי אפשר להמשיך לה ־ פעיל את המערכת כאילו אנחנו בשנות ולצפות לתוצאות ויכולות של 70 ה- . 21 המאה ה חובה עלינו לתת יד לשינוי מבני בת ־ . 21 עודת הבגרות ולהתאימה למאה ה צריך לתפור לכל ילד את החליפה החי ־ נוכית שלו ואסור לאפשר נשירה. ומעל הכול, אני מבקשתמכלמקבלי ההחלטות: תנו לנו שנה אחת של שקט ורוגע - בלי רפורמות, בלי אגו, בלי איומי שביתות. שנה שתכבד את צוותי ההוראה, את ההורים ואת ילדינו. ¿ הביא לדפוס: בני קימרון אודליהשיינדורף, יו"ר הנהגתההורים ברעננה וסגנית יו"ר הנהגת ההוריםהארצית "אםלאתהיה פריצתדרך, המערכתתקרוס"

צילום: פרטי | " הנער. "העירייה מחויבת למצוא מסגרת לבני ואין שום סיכוי בעולםשאוותר

המסגרת המתאימה". אלא שלתדהמתה של האם, במחלקת החי ־ נוך הציעו לה לשבץ את בנה בכיתה קטנה בתיכון "אלון" בעיר, שהוא תיכון רגיל. “המסגרת הזו לא מתאימה לבן שלי, שלא לדבר על זה שבפועל הוא בכלל לא משו ־ בץ שם ולא בטוח שתיפתח שם בכלל כיתה קטנה”. לטענת האם, לא נראה לה כי מחלקת החי ־ נוך טיפלה בבקשת השיבוץ של בנה בזמן. “עד יוני־יולי לא נעשה דבר ואז, כשכ ־ בר נשלחו הבקשות, כל המקומות כבר היו תפוסים ומלאים עד אפס מקום. לצערי, עי ־ ריית רמת השרון משאירה את העבודה הזו להורים, שמחפשים מסגרות מתאימות ליל ־ דים שלהם. העירייה מחויבת למצוא מסגרת לבן שלי ואין שום סיכוי בעולם שאוותר על כך". מעיריית רמת השרון נמסר כי "במשך חודשים, הרשות יחד עם הפיקוח, פועלים לאיתור מסגרת מתאימה, ולצערנו הדבר לא עלה עדיין בידינו. הצענו במקרה הנ"ל מסג ־ רת מיוחדת כאן ברמת השרון, אבל המשפחה אינה מעוניינת בכך. במקביל, אנו ממשיכים לנסות לאתר מסגרת מתאימה בכל מוסד חינוך אפשרי". בעירייה ציינו כי ככלל, רמת השרון עשתה בשנים האחרונות מהפכה של ממש בכל הק ־ שור במענים לילדים עם צרכים מיוחדים ונפתחו מסגרות חנוך מיוחד בכלל הגילאים. “לצערנו, למרות כל מסגרות החינוך המיוחד בעיר, ובגלל מנעד המענים הנדרשים בחי ־ נוך המיוחד, עדיין איננו יכולים לתת מענה מלא ושלם. במקרים כאלה אנחנו מסייעים למשפחה ולתלמיד למצוא מסגרת מותאמת מחוץ ליישוב". ¿

ואולם, הנער לא הצליח להתאקלם בבית הספר עד כדי כך שסירב ללכת ללימודים. ת � “הוא למד ח' ו־ט' והיה אומלל, לא ידע ל קשר עם הילדים והצוות, והיה מכונס בתוך עצמו. כל הזמן היה שידר שהוא מתגעגע ללימודים בבית אקשטיין וגם לחבריו בבית הספר. אחרי שנה וקצת אמר שהוא לא רוצה לחזור לליידי דייויס ומיד התחלתי לחפש לו מסגרת מתאימה". האם פנתה כאמור כבר בחודש מרץ למ ־ חלקת החינוך בעיריית רמת השרון והגי ־ שה בקשה לשבץ את בנה במסגרת לילדים עם בעיות רגשית ונפשיות. “במחלקת החינוך אמרו לי שעד יוני אין מה לעשות, אבל בכל זאת הקדמתי והגשתי את הבק ־ שה כדי שיהיה להם מספיק זמן למצוא את "כבר במרץ השנה האם: הגשתי בקשה למחלקת החינוך בעירייה לשיבוץ במסגרת רגשית, אבל עד הרגע הזה לא נעשה דבר" "הצענו מסגרת העירייה: מיוחדת ברמת השרון, אבל המשפחה אינה מעוניינת. במקרים כאלו אנו מסייעים למצוא מסגרת מחוץ ליישוב"

פאוזי אבו טועמה

"ילדי רמת השרון יחגגו בשבוע הבא את פתיחת שנת הלימודים החדשה. לכולם יש ספסל לימו ־ דים, למעט הבן שלי שייאלץ לשבת בבית מאחר שהעירייה טרם מצאה לו מסגרת מתאימה". כך אומרת השבוע תושבת רמת השרון, שמבקשת למצוא שיבוץ לבנה בן , המאובחן על הרצף האוטיסטי כבעל 15 ה־ חרדות. "הבן שלי צריך מסגרת רגשית שלא קיימת ברמת השרון, ועד הרגע הזה העירייה טרם מצאה לו מסגרת כזו. אני מאוד חוששת שהשנה תיפתח והבן שלי יישאר בבית”. ריצות, טלפונים, אימיילים, פגישות, בק ־ שות ותחנונים, שנמשכו כמעט חצי שנה, לא הועילו עד לרגע הזה למצוא שיבוץ מתאים לנער שייאלץ להישאר בבית. “הקדמתי לשלוח בקשת שיבוץ, כבר במרץ השנה הגשתי בקשה למחלקת החינוך בעירייה לשיבוץ במסגרת רגשית, אבל עד הרגע הזה לא נעשה דבר והתשובה של העירייה היא שלילית", אומרת האם. הנער התחיל ללמוד בבית הספר היסודי "בית אקשטיין" לילדים עם קשיים רג ־ שיים בבית ינאי, ובכיתה ה' אובחן על הרצף האוטיסטי. “בבית הספר אמרו לי שהוא צריך להמשיך במקום המתאים לו וביקשתי שימ ־ שיך עוד שנה עד שנמצא מסגרת מתאימה", אומרת האם. לדבריה, עם סיום הלימודים בבית הספר היסודי בנה שובץ בכיתת תק ־ שורת שאינה מתאימה לו בבית הספר "ליידי דייויס" בתל אביב. “אילצו אותנו שילמד בכיתה ח' מאחר שלא נמצא לו מקום בכיתה ז'. זו האופציה היחידה שהייתה והסכמנו".

26.8.2022 ˆ ידיעות השרון 10