שרון 5.11.21

להציל את לצאתלמחאות, לגדללבדמזון ולבנותבידייםבמקוםלקנות: חניכי הנוער העובד והלומד מובילים בכל רחבי הארץ מיזמיםשמטרתם לקדםקיימות,שימושחוזר, צדקסביבתי ודאגהלעתידםשלאזרחי ישראלוהעולםכולו "אםלאנתעורר,אנחנו נקריבלארקאתהעתיד של הילדיםשלנו, אלא גםאתההווהשל כולם" העתיד

בשיתוף הנוער העובד והלומד

כ מו גרטה טונברג הצעירה בשוודיה, גם בישראל בני הנוער מובילים את המאבק לשינוי חברתי-סביבתי. אלפי בני נוער מכל הארץ השתתפו בשבוע שעבר במצעדהאקליםהגדולביותרשנערךבישראל. בין הצועדים היו מאות חניכי הנוער העובד והלומד, המובילים בכל רחבי הארץ פרויקטים חינוכיים שמטרתם לקדם רעיונות של קיימות, שימוש חוזר, צדק סביבתי ודאגה לעתיד העולם בו יגדלו. מכיסא ועד מתקן נינג'ה

מהתנועה וגם עם מי שאני לא מכירה. סיפרתי להם על האפשרויות של הסעות למצעד כדי שידעו שזה אפשרי וכדי שיגיעו כמה שיותר בני נוער". ביום המצעד הנהיגה את הצועדים והצועדות עם מגפון בי .ד "הייתי אחראית על הסיסמאות, אני צועקת משהו וכולם חוזרים אחריי". "אני מאוד מרוצה, היה מדהים", היא מסכמת את המצע .ד "הגיעו המון אנשים והנאומיםהיו מצוינים. אחתהמטרותשל הנציגים של ישראל בוועידת 140 המצעד היתה להגיד לכל גלזגו, שעשרת אלפים איש הגיעו למצעד ומסתכלים עליהם, שאכפת לנו מה יגידו ויעשו. שיבינו שהם לא טסו לשם יחסי ציבור בלבד, אלא שהם חייבים לפעול באמת". בעתיד, היא מספרת, מתכננת הנהגת האקלים של התנועה לבנות תכניות חינוכיות וסמינרים בנושא "כדי שכל המדריכים בתנועה יוכלו להעביר את התוכן הזה לחניכים שלהם. וכמובן להגיע לעוד הפגנות ופעולות בתחום".

הכוללים גינות ירק עשירות, "שאנשים ובעיקר הילדים יוכלו לשבת בהן וליהנות, ואולי על הדרך ללמוד את הערך של גידול מזון באופן עצמאי". אהרונוביץ', גדלבמושב יבול במועצה האזורית אשכול, המייצרת מהתוצרת 70% לדבריו החקלאית בארץ, ונושא החקלאות יקר לליבו. "גדלתי בסביבת והערכים חקלאים שגדלתי עליהם הם

) מראשון לציון, מדריכה בנגריה 17( פז טוויטו חינוכית בתנועה ומלמדת את חניכיה הצעירים "לעבוד עםעץ בכלים כמו מסור וכליבה. בנגריה החינוכית, כל אחד בונה מה שהוא רוצה", היא מסבירה. "אני בניתי תיבת דואר לבית שלי, אחד הילדים בנה כיסא, אחר בנה שולחן ויש כאלה שבנו חרב או מכונית". מבחינת טוויטו, מאבק האקלים הוא מעבר למחאה, הוא שינוי באורח החיים. לדבריה, ההתנסות של הילדים בבניית חפצים שימושיים בעצמם במקום לקנות אותם בחנות, גורמת להם להעריך יותר את החפצים שברשותם. "הם מעריכים את החומר,

ערכים חקלאיים. אני רואה איך הייבוא של תוצרת חקלאית מחו"ל, שכביכול יותר זולה, פוגע בחקלאות הישראלית, ובסוף יפגע בעצמאות של מדינת ישראל, כמו שראינו בתקופת הקורונה. אנחנו חייבים שיהיה לנו איך לייצר את הירקות והפירות שלנו בעצמנו". "שנעצור דקה ונבין" "הצטרפתי למחאה כי כבר לא יכולתי לשבת בצד ולהתעלם מהעובדה שמשבר האקלים לא משפיע רק על הקרחונים שנמסים ועל כך שיהיה לנו טיפה חם", אומרת תמר צברי ) מתל אביב, מובילת הנהגת האקלים של הנוער העובד 15( והלומד ופעילה במטה מחאת הנוער למען האקלים. "משבר האקלים הולך להשפיע על כמות האוכל בעולם, על עוני, הוא יגדיל את הפערים, יהיו עוד המון פליטים בעולם. המשברהזההולךלהשפיעבעיקרעלמישחלש, עלמישאין לו כסף. מדברים על השלכות חברתיות מטורפות, מעבר להשלכות סביבתיות. זאת בעיה קריטית. גם אם זה דורש לעשותעכשיו צעדים לא נוחים, אם לא נתעורר אנחנו נקריב צברי מאמינה במושג של צדק סביבתי. "אני רוצה שיטילו מגבלות על כמה אפשר להרוס את כדור הארץ וכמה אפשר לנצל אותו. שנעצור דקה ונבין שאנחנו לא יכולים להמשיך ככה. הולכים להיגמר לנו המשאבים, אנחנו פוגעים בבריאות של הרבה אנשים, בעיקר של המוחלשים ושל מי שאין לו כסף לשמור על עצמו", היא מסבירה. במצעד האקלים, היתה צברי חלק מהצוות שתכנן את הפעילות של הנוע .ר היא ניסחה פניות לתנועות נוער, ניהלה רישום ומעקב, ועסקה גם בהפצה בדיגיטל של תכנים בנושא. "דיברתי עם המון אנשים, עם כל מי שאני מכירה י י לא רק את העתיד של הילדים שלנו, אלא גם את ההווהשל כולם".

י

את העץ. למשל, בפורים בנינו בנגריה מתקן נינג'ה. הלכנו לחפש עצים שאפשר למחזר ולהשתמש בהם. אם יש פרויקטים שלא מסתיימים, ניקח את העץ ונמחזר אותו". לדבריה, הערך החינוכי של ההתנסות בסדנה משמעותי גם עבור מי שלא העמיק בנתונים על משבר האקלים. "זה מאפשר ללמוד דרך הידיים לכבד יותר את החפצים שיש לנו ולהשתמש בהם בצורה טובה יותר במקום לקנות עוד". לעבודה בסדנה, לדבריה, יש יתרון משמעותי נוסף – התמודדות עם אתגרים. "העבודה עם העץ קשה לפעמים ולפעמים נשברים", היא אומרת. "אבל בסוף מתגברים ורואים שהעבודה הקשה השתלמה, שיש סיפוק שיצא לי משהו טוב". טוויטו מספרת שהפעילות בסדנה מושכת חניכים רבים. "בכל פעם מגיעים עוד ועוד חניכים, לפעמים אנחנו צריכים חניכים לעבוד 40- לפתוח שולחנות בחוץ כדי לאפשר גם ל במקביל". לגדל מזון באופן עצמאי ), מתנדב בשנת השירות "גרעין עודד" 18( ' ניצן אהרונוביץ במעלה יוסף, בחטיבת בני המושבים בנוער העובד והלומד, החליט בעקבות הקורונה, לשלב בין קיימות לאהבה שלו לעבודה עם הידיים. "בבית הייתי בונה גינות ירק ממשטחים ממוחזרים שיצאו משימוש וגם יצאתי להתנדב הרבה אצל חקלאים במסגרת התנועה. היום, בעקבות המודעות למשבר האקלים, אני רואה בזה חשיבות עוד יותר גדולה. התחלתי לא מזמן שנת שירות וכבר התחלתי לארגן פרויקטים, דיברתי עם אבא שלי, שעוסק במוצרי השקיה לחקלאים, על תרומה של ציוד למושבים שאני פועל בהם". בעזרת הציוד שיתרום אביו, הוא מתכנן להקים יחד עם החניכים שלו ועם הקהילה מתחמי ישיבה אקולוגיים

•בקבוקליטרוחציריק ס"מ 25 •רצועתבדכ- •אדמה •ראשחסה/ראשסלרי/שורשיבצלירוק •מספרים •לקישוטים:טושיםלאמחיקים,נירדבקצבעוני . הסירו אתתווית הבקבוק וחתכו אותו לשני חצאים. 1 . קשטו עם טושים ונייר דבק צבעוני. 2 . הפכו את החצי העליון והניחו אותו בתוך החצי 3 התחתון. . קשרו קשר באמצע רצועת הבד, וחזרו על הפעולה 4 מספר פעמים עדשהקשר לא עובר בפתח הבקבוק. . השחילו את הבד מלמעלה דרך פתח הבקבוק, 5 ככהשהקשר נשאר בחצי העליון של הבקבוק והבד משתלשל למטה לחלק התחתון. מהחצי העליון של הבקבוק. 1/3 . מלאו באדמה בערך 6 . הניחו את ראשהחסה/הסלרי או את השורש ומלאו 7 עוד אדמה סביבו. . מלאו מים בחצי התחתון של הבקבוק, ככהשהבד 8 המשתלשל יהיה טבול בתוך המים.

י י

23 ידיעות השרון ˆ 5.11.2021 19

19

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 5.11.2021

5.11.2021 ˆ ידיעות ראשון, רחובות

י