שרון הרצליה 04.11.22

הרצליה

הנערההדיסלקטיתשהפכה לפרופסור באוניברסיטתרייכמן פרופ' מורן ירחי, ראשהתמחותבתודעה והשפעה באוניברסיטה, לאהאמינהשתצליח לסיים בגרות, בטח לאתואר ראשון ‰ אבל כיוםהיאחולשתעל מאותתלמידים, עשרותמחקרים והפכה למרצהמבוקשתבארץ ‰ "בתקופת לימודי הדוקטורט שלי עוד חששתי לכתוב באנגלית, אבל עםהרבהמוטיבציה ותמיכהשל הסביבההצלחתי לצלוח גםאתהאתגר הזה"

"מכיוון שלא היה שיח על הנושא, הנחתי שהקשיים נורמליים, שכולם מתמודדים עם אותם הדברים שאני מתמודדת איתם. לא הרגשתי יוצאת דופן"

אשר אטדגי

איך מתגברים על דיסלקציה? טיפים מהפסיכולוגית רות ריזל, מנהלת שירות פסיכולוגי באקדמיה תמקדו מהו הקושי שלכם ומיצאו את הערוץ שהכי נוח לכם ללמוד בו. האם זה ערוץ שמיעתי? חזותי? אם אובחנתם בעבר, תקראו את האבחון שלכם ותבינו מה הבעיה והתאימו לה את האסטרטגיה המתאימה לכם ללמידה. ו � לימוד באקדמיה שונה מהלימ � דים בתיכון - שינון לא עוזר כשאתה באוניברסיטה. צריך ללמוד לקשר חומר שלומדים עם חומר שכבר יוד ־ עים, לטובת הטמעה ושליפה יותר טובה של החומר. תרגלו שליפה מהזיכרון של המידע הנלמד - תרגלו בעל פה את החומר כשאתם סוגרים את המחברת ומנסים להיזכר במה שלמדתם. תתאמנו בפ ־ תרון בחינות משנים קודמות. י � סגלו לעצמכם שיטות עבודה: ב � דקו שיטות כמו ניהול זמן בטכניקת פומודורו (פיצול ביצוע משימות לפ ־ י � דקות, המופרדים ב 25 רקי זמן בני ניהם עם הפסקות קצרות), או לעשות שינויים קטנים בהרגלים כדי להצליח לשלב את הלמידה באופן מיטבי. מ � בחרו חברים ללימודים ש תאימים לכם: תזכרו שלימודים לתואר אינם ריצת ספרינט אלא יותר דומים לריצת מרתון. ריצה ארוכה מצריכה שותפים לדרך. ו � בקשו עזרה: תפנו במוסד הלימ � דים שלכם לגוף שמסייע לסטודנטים בלמידה יותר טובה. ¿

פרופ' מורן ירחי, ראש התמ ־ חות בתודעה והשפעה בדיגיטל בבית ספר סמי עופר לתקשורת

באוניברסיטת רייכמן, שנאבקה כל חייה בדיסלקציה ולא האמינה שתגיע כל כך רחוק בעולם האקדמי, מספרת על הקשיים שליוו אותה מגיל צעיר.היום, כשהיאחולשת על מאות תלמידים, עשרות מחקרים והפכה למרצה מבוקשת ברחבי הארץ היא מוכיחה שאפשר להתגבר גם על ליקוי למידה קשה כמו דיסלקציה. מורן אובחנה כבר בתיכון כלקויית למידה: "כשהייתי נערה מתבגרת הייתה מעט מאוד מודעות לנושא לקויות הלמידה. אובחנתי בגיל מאוחר יחסית (בכיתה י"א). עד אז, ומכיוון שלא היה שיח על הנושא, הנחתי שהקשיים נורמליים, שכולם מתמודדים עם אותם הדברים שאני מתמודדת איתם. לא הרגשתי יוצאת דופן. מעולם לקות הלמידה שלי לא הגדירה אותי. תמיד היית מוקפת במשפחה וחברים שראו אותי באמת, את הפוטנציאל שלי, והאמינו שאשיג את המט ־ רות שהצבתי לעצמי". "אני חושבת שהמציאות היום שונה מאוד, גם בני נוער וגם סטודנטים מוקפים בצ ־ וותים מקצועיים שמודעים לאתגרים ושמ ־ חים לסייע, וגם הטכנולוגיה התפתחה מאוד בשנים האחרונות ומאפשרות ללקויי למדיה לעשות דברים שעד לא מזמן ניתן היה ניתן רק לחלום עליהם". צבא ולימודים לאחר התיכון והצבא החליטה ירחי ללמוד באוניברסיטה וכבר בשבוע הראשון שלה כסטודנטית היא תכננה לעזוב את הלימו ־ דים: "באחד מקורסי המבוא נתבקשנו לק ־ רוא מאמר ארוך באנגלית, והמילים פשוט לא התחברו לי בראש. לא הצלחתי לקרוא אפילו את העמוד הראשון, וחשבתי שכל ־ קוית למידה (דיסלקטית) אולי העניין הזה

צילום: עדי כהן צדק | " פרופ' ירחי. "כיום זה בא לידי ביטוי בעיקר בקריאה

של האקדמיה הוא לא בשבילי". כמה ימים לאחר מכן, בסיוע של יועצות הכוונה ללקויות למידה, מצאה מורן את שנה אחרי, 22 דרכי ההתמודדות שלה. כיום, ולאחר שפרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים בתחום התקשורת הפוליטית, מורן עומדת בראש ההתמחות בתודעה והשפעה בדיגיטל בבית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן. מתי הבנת שאת מסוגלת להתגבר על הכול? "בתקופת לימודי הדוקטורט שלי עוד חששתי לכתוב באנגלית, למרות שבעזרת טכנולוגיות הצלחתי להתגבר על עניין הקריאה וכבר השתתפתי בכנסים אקדמיים בינלאומיים. במהלך הפוסט דוקטורט התח ־ לתי להתנסות גם בכתיבה באנגלית, תהליך שלקח קצת זמן להסתגל אליו, בכל זאת כתיבה בשפה שאינה שפת האם שלי היא מאתגרת יותר. אבל עם הרבה מוטיבציה ותמיכה של הסביבה הצלחתי לצלוח גם את האתגר הזה.

"כבר תשע שנים שאני חברת סגל באוניברסיטת רייכמן, מאז שהצטרפתי לאוניברסיטה לימדתי בבית הספר הבינ ־ לאומי על שם רפאל רקאנטי, שם הסטודנטים לומדים באנגלית לתארים ראשון ושני. בדרך כלל כמרצה יש לי יותר קורסים שאני מלמדת באנגלית מאשר בעברית. תכנית המצטיינים שאני עומדת בראשה זו השנה השמינית – התוכנית לדיפלומטיה ציבורית, מכשירה סטודנטים ישראליים ובינלאומיים לפעול בעולם הדיפלומטיה הציבורית ולהשפיע על תדמית ישראל בעולם – ונלמדת באנגלית. לאחרונה חזרתי משנת שבתון באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, שם שילבתי בין הוראה ומחקר עם עמיתים אמריקאיים". ואיך הדיסלקטיות מתבטאת אצלך היום? "כיום זה בא לידי ביטוי בעיקר בקריאה (בעבר היה מאתגר יותר גם בכתיבה). רמת הפיצוי שלי תמיד הייתה גבוהה ורק כשההתעמקות הייתה בקריאה, בעיקר בש ־ פות זרות, ניתן היה לזהות את הקשיים. כיום אני כותבת ומלמדת בעיקר באנגלית". ¿

הרצליה

: עושיםכבוד לכלתפרס ישראל רותרזניק 90 גיל אירועההוקרה לרות רזניק, במעמד ראשעירייתהרצליה, משהפדלון, יתקיים ביום ראשון ‰ "מחלוצותהמאבקהפמניסטי בישראל. תמכה באלפי נשים וילדיםהפונים למקלטים, הכירהאותםאישית, סעדה ועודדה נשיםשהיו קורבנות לאלימות"

עצות ומאתיופיה ואף עובדות זרות". היתה חברת מועצת 1992-1989 בשנים העיר הרצליה וראש האופוזיציה מטעם ר � הייתה רזניק ממקימות "פ 1999 מרצ. ב־ למנט נשים", ולאחר מכן חברה בוועדה המייעצת שלו. היא כלת פרס ישראל על מפעל חיים עבור תרומה לחברה ולמדי ־ נה ומדליקת משואת יום העצמאות בשנת למדינה. ¿ 52 ה-

הקימה 1986 לתופעת האלימות בבית. ב־ העמותה קו-חירום עירוני לנשים במצוקה בעיר הרצליה ורזניק הדריכה את מתנדבות הקו. על רזניק נאמר: "במסגרת עבודתה החברתית, תמכה באלפי נשים וילדים הפו ־ נים למקלטים, הכירה אותם אישית, סעדה ועודדה נשים שהיו קרבנות לאלימות מבית: נשים יהודיות מכל עדות ישראל, נשים ער ־ ביות ודרוזיות, עולות חדשות מברית המו ־

1978 הייתה בין מקימות עמותת ל.א. ב הקימה העמותה את המקלט השני בארץ הקימה העמותה 1993 לנשים מוכות. בשנת 1996 מקלט לנשים מוכות בחדרה, ובשנת הקימה העמותה מקלט לנשים בראשון לציון. כיום העמותה מפעילה שלושה מתוך מעונות לנשים מוכות בארץ. על פי 14 דברי השופטים במתן פרס ישראל, העמותה הביאה לשינוי במודעות החברה הישראלית

אשר אטדגי

| רות רזניק צילום: יובל חן

עושים כבוד לרות רזניק, בהגיעה : רזניק, משוררת, סופרת, 90 לגיל מתרגמת מרצה ולוחמת זכויות

היתה בין מייסדות התנועה 1972 אדם. ב הפמיניסטית בישראל והקימה והפעילה הייתה 1973 פעילות באיזור השרון. ב- 1977 ממייסדי התנועה לזכויות האזרח. ב־

4.11.2022 ˆ ידיעות השרון 22