שרון הרצליה 07.10.22

ענקרי ליד היצירות שלה. "יש לי עוד הרבה מה לעשות"

ענקרי: “יש חשיבות מאוד גדולה שהציבור יראה ציורים וצבעים על ארונות הציבורי. זה נותן שקט נפשי ורוגע" החשמל במרחב

ציור הקיר הגדול שיזם הצייר רמי מאירי המשתרע לאורכה של מנהרה באחד מצירי ההליכה בעיר המכונה “מנהרת התעתועים”. לדבריה, יש לה תוכנית לצייר בחדרי טיפול בבתי הספר בעיר כדי שיהיה כיף ושמח לילדים”. לדברי ענקרי, יש חשיבות רבה לצייר על הקירות ופינות במקומות שהיו מונז י חים. “בעיר שותלים צמחים, מנקים רחו י בות ומדרכות, אבל צריך גם ציורים שי י עניקו תחושה של נועם לחיי התושבים". ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי: "תפקיד הציירת העירונית הוא שילוב מחוץ לקופסא בין צורך לכישרון. הצורך והרצון ליפות את המרחב העירוני שפו י גש את הכישרון החבוי בעובדי העירייה ובמקרה הזה בעפרה שהיא אמנית נה י דרת. "ההשפעה בשטח על כל מי שרואה את ציוריה, מיידית וחיובית, והמרחב הצי י בורי נעים יותר גם בזכות זה". ¿

צבע ושמחה לעיר. ענקרי מספרת כי בהוד השרון יש אלפי ארונות של בזק הפזורים ברחבי העיר שהיא מתכוונת להפוך כל ארון ליצירה אומנתית. "אני מציירת באופן חופשי ובוחרת את הציור לפי המקום בו נמצא הארון וגם לפי מו י עדים. למשל בחודש הגאווה אז מציירת ציורים המדברים על הגאווה. מסתכלת על הסביבה איך היא נראית, מרגישה את המקום ומתאימה את הציור לכך. הכל נעשה לפי התחושה שלי. אני גם בקשר עם אדריכל העיר ומתייעצת איתו". ענקרי מספרת כי הציבור מגיב בצו י רה חיובית על העבודה שלה. "אני מק י בלת תגובות רבות וטובות מהתושבים ששמחים לראות את השינוי שאומנות יכולה להביא עימה". לאחרונה ענקרי השתתפה בפרויקט

ניקה סיוע לחולי סרטן. ענקרי גילתה מחדש בחדר היצירה בבית את אהבתה לציור. “היה לי מספיק זמן לחזור לצייר ובשבילי זה סוג של ריפוי. באותו זמן חז י רתי לעשות מה שאהבתי בעבר". י � , חזרה ענקרי לעבודה בע 2018 ב - רייה, הפעם כמזכירה ברשות החנייה ואחרי כשנתיים החליטה להציע את כי י שורי הציור לאגף שיפור פני העיר. “בה י תחלה הצעתי לצייר על ספסלים בגנים ציבוריים ולחדש אותם. זו הייתה תקופת הקרונה ואף אחד לא היה פנוי לזה. בשנה שעברה חזרתי והצעתי שוב ואז הבינו על מה אני מדברת ועברתי לתפקיד הציירת העירונית”. מאז ענקרי היא הציירת העירונית הראשונה בישראל. תפקידה הוא לצייר על ארונות בזק בהוד השרון ולהוסיף הראשי והתיכונסטים יחד עם התלמידים הקטנים ציירו ומאוד נהנו. דרך ציור הג י רפטי בני הנוער מהווים שגרירים בעיר שלהם. כל אחד יכול להשתתף בציור על קיר ולא בהכרח צריך להיות אומן". לייבמן מעדיף לשתף בפרויקטים שלו בני נוער המוגדרים כבני נוער במצוקה מכל הגוון החברתי בארץ. “המרחב פתוח לכל האנשים והוא מייצר דיאלוג בתוך הקהילה ונותן צבע ונוף ליישוב, וגם מאפיין את המקום ומעורר מחשבות אצל התושבים". ¿

פת את הארון ומכינה אותו לציור בצורה ראויה". הקשר של ענקרי עם האומנות התחיל , כאשר למדה 5 עוד בהיותה ילדה בת ב"גן רותי" בהוד השרון. “תמיד אהבתי לצייר וכל הזמן חשבתי להיות אומנית ולעסוק בעבודה הזו”, אומרת ענקרי שהפסיקה לצייר כאשר התחתנה והביאה ילדים לעולם. “הפסקתי לצייר כי התפ י נתי לבית ולילדים", היא מסבירה. התחילה ענקרי לעבוד 2009 בשנת כפקחית בעיריית הוד השרון עד שנת , אז אובחנה כחולה בסרטן השד 2016 ויצאה לחופשת מחלה בת שנתיים לצו י רך טיפולים. במהלך אותה תקופה, היא התוודעה מחדש לאהבת הנעורים שלה – האומנות. זה קרה ב"בית אורנית" של עמותת עזר מציון בפתח תקווה שמע י האומנתית, מה שהוביל אותו לעסוק בפרויקטיים של צביעת קירות בעיר הרצליה. “עניין אותי מאוד לעבוד עם אנשים, אני פוגש קבוצות ועושה איתם גרפיטי במרחב הציבורי". בהרצליה הפעיל לייבמן פרויקטים של עבודות גרפיטי בהשתתפות בני נוער שציירו על קירות בעיר. לפני כשנתיים נצבע קיר בהשתתפות תלמידי תיכון "היובל" בהרצליה שיחד עם תלמידים צעירים צייר לייבמן על קיר במרחב הציבורי. “אני הייתי האומן

לייבמן: "המרחב פתוח לכל האנשים והוא מייצר דיאלוג בתוך הקהילה ונותן צבע ונוף"

לייבמן והציור שצייר צילום: פרטי | עם תלמידים

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: סיגל רגב עורכת ראשית: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: 03-6898430 / ראשון לציון 1 / מערכת: נח מוזס "ידיעות השרון"

9

ידיעות השרון ˆ 7.10.2022