שרון הרצליה 30.12.22

תרבות

/ / אשר אטדג י / /

| שעות ללא שינה צילומים: פרטי

נבט גולן במהלך לימודי הרפואה

יד ראשונה, מרופא כשד"ר לירן נבט גולן מרעננה היה ילד, הוא ידע שיכתוב ספר, וכשהחל לעבוד כמתמחה בבית החולים יוספטל באילת – הוא ידע גם על מה הוא יהיה: מאחורי הקלעים של הרפואה בישראל ‰ עכשיו הוא יוצא בקמפיין גיוס המונים להוצאת ספרו, "טראבלמייקר", ובטוח: "זה ספר חובה לכל ישראלי שאיכפת לו ממערכת הבריאות"

מרעננה סיים ד"ר לירן נבט גולן לפני מספר שבועות את תקופת ההתמחות של בבית החולים יוספטל באילת כשהוא, לדבריו, מצולק לעד. השבוע הוא יוצא בק ־ מפיין גיוס המונים להוצאת ספרו, "טראב ־ למייקר", ואומר: "הספר חושף את מאחורי הקלעים של הרפואה בישראל וחשוב לי מאוד שהוא ייצא. רק כך ניתן יהיה לש ־ נות, והאמינו לי - צריך לשנות הרבה. ספר חובה לכל ישראלי שאכפת לו ממערכת הבריאות". שעות רצוף 26 "בתום תקופה של שנתיים וחצי באילת, גם הזמן שלי הגיע לעזוב. במהלך התקופה הזו נתתי את כולי למען הבריאות של התו ־ ), "פספסתי חגים 34 שבים", אומר ד"ר נבט ( וסופי שבוע עם משפחתי, לעתים ויתרתי על אוכל ושתייה כדי לראות עוד חולה או לכתוב מכתב שחרור. חוץ מהעבודה השוטפת של שמונה עד ארבע, בכל חודש נשארתי כשמונה פעמים בממוצע למשך שעות רצופות, בהן ישנתי בממוצע 26 שעה או שעתיים בלילה, אם בכלל. טיפ ־ לתי בשברים, בהתקפי לב, בגופים זרים, בכאב, בהקאות, דימומים והפרשות - אך מעל הכל השתדלתי לטפל באנשים. לא תמיד הצלחתי, אך תמיד ניסיתי לראות את האדם, בין אם שוכב על ערש דווי ומשפחתו בוכה לצדו, או זה המרגיש מצוין לאחר טי ־ פול וממהר לעזוב את בית החולים לקראת השבת ומבקש מכתב שחרור מהיר. "התקופה בבית החולים צילקה אותי לעד. איני אותו אדם שנכנס בשעריו במארס "טיפלתי בשברים, בהתקפי לב, בגופים זרים, בכאב, בהקאות, דימומים והפרשות - אך מעל הכל השתדלתי לטפל באנשים. לא תמיד הצלחתי, אך תמיד ניסיתי לראות את האדם"

לכתוב. תחילה העליתי את הרעיונות שלי על הכתב, לאחר מכן תיארתי את החוויות שלי מהלימודים, ובהמשך את הקשיים והרגשות שלי. מצאתי שהכתיבה נותנת מזור למצוקות שחוויתי, ושלפעמים נדמה היה לי שאיש לא מבין חוץ ממני וחבריי לספסל הלימודים. היה זה אך טבעי שכא ־ שר אהפוך לרופא אמשיך לכתוב, אך לא תיארתי לעצמי שאכתוב מתוך מצוקה. "חוסר הניסיון, קשיי הרפואה בפריפריה, היחסים עם רופאים אחרים - בסוף כל תו ־ שעות חזרתי לביתי וכתבתי 26 רנות של על נושאים אלו. לא רבים יודעים אך לאחר שעות ערות בהן שותים שש כוסות קפה 26 ונדרשים לבצע פעולות מצילות חיים בבני אדם - מעט קשה להירדם. ניצלתי את הזמן לכתיבה שהיוותה עבורי תרפיה. הסיפו ־ רים הלכו והצטברו ובסופו של דבר החל ־ טתי לחבר אותם לכדי ספר. חלק מכתביי כסטודנט נכנסו גם הם, וכך יצא שלמעשה עבדתי על הספר הזה כשלוש שנים ואולי מעט יותר". למה חשוב לך שהספר יצא לאור? "אם אתם רוצים לראות מערכת בריאות טובה יותר, אני חדור אמונה שהספר יהווה עוד גורם תומך לשינוי מערכת הבריאות לטובה. אם אתם רוצים לדעת איך זה מר ־ גיש להיות רופא צעיר. אולי אתם מוע ־ מדים ללימודי רפואה, או שתמיד רציתם ללמוד רפואה. האנטומיה של גריי וסדרות הטלוויזיה האחרות לא מייצגות את החיים האמיתיים, בוודאי לא בישראל. אם אתם רוצים להתרגש, לצחוק, לבכות ולהיות נדהמים בעת ובעונה אחת. את הסיפור הזה גם רבים במערכת הבריאות אינם מכירים". "התקופה בבית החולים צילקה אותי לעד. איני אותו אדם 2020 שנכנס בשעריו במארס בתחילת מגפת הקורונה. אני למוד החייאות ומקרי טראומה, שיחות בהן נאלצתי לבשר לאנשים שיש להם סרטן"

התקופה המשמעותית ביותר בחיי הבוגרים ובחיי המקצועיים. התפתחתי כאן, התחתנ ־ תי כאן, והפכתי אב לילדה לראשונה. אבל אני חייב לציין שלמדתי ממנה המון". כתיבה מתוך מצוקה התקופה הזו היא למעשה מה שהביא אותך להוציא את הספר? "כן, זה לא תמיד היה החלום שלי להיות רופא. כילד, לא ידעתי מה אהיה כשאגדל, אבל ידעתי שאכתוב ספר. פשוט לא ידעתי על מה. במהלך לימודי הרפואה התחלתי

בתחילת מגפת הקורונה. אני למוד 2020 החייאות ומקרי טראומה, שיחות בהן נא ־ לצתי לבשר לאנשים שיש להם סרטן או שבני המשפחה שלהם נפטרו. יש לילות שאיני תורן, ובהם אני נזכר בבכי שלהם ובתחושת חוסר האונים, באותו חדר צדדי. כפי שאני גאה באנשים שהצלנו, אני שמח על אותם אנשים אשר הצלחנו למנוע מהם סבל מיותר בסוף חייהם. כמו כל רופא צעיר ביוספטל, גם אני הייתי רק עובר אורח. נקודה בזמן. כעת אני ממשיך הלאה אל הלא־נודע, נוצר בליבי את הזיכרונות. זו לא הייתה רק תקופה עבורי. זו הייתה

סיפורים מהחצר האחורית הספר מספר על מה קורה כשהסטאז' נגמר ולאחריו לירן, רופא צעיר וחסר ניסיון, נותר מחוסר עבודה. המחלקה אליה רצה להתקבל להתמחות קיבלה מועמד אחר, ונ ־ ראה שהקריירה שלו נגמרה עוד טרם התחילה. עוד מהימים בבית הספר לרפואה, זכר סיפור על תוכנית כמעט־סודית שהועברה מפה לאוזן ובאמצעותה ניתן להגשים גם את החלום הגדול ביותר של רופא צעיר: תקן להתמחות בכל מחלקה שתבחר. למרות הפרס הנוצץ בקצה, המחיר הוא עבודה במשך שנתיים וחצי במיון באילת. עיר התיירות הנושקת לים האדום אמנם מחזיקה חופים נהדרים, אתרי צלילה מרהיבים וחיי לילה תוססים, אך גם את אחד המיונים הקשים בישראל. הימים ימי תחילת מגפת הקורונה, כאשר לירן מחליט לעבור לאילת כדי להגשים את חלומו. הוא התמודד עם פעולות רפואיות שאיש לא לימד אותו לבצע, עם אנשים קשי יום, עם מחלות קשות ומוות, וכל זאת בתוך מערכת רפואית חסרה. https :// headstart . co . il לינק לתרומות להוצאת הספר באתר "הדסטארט" - / project /70154

26

30.12.2022 ˆ ידיעות השרון