stylelist מגזין

Big איך מגדירים את המטרות שלנו? מאיפה מתחילים? וכיצד מגשימים את טיפים 10 נותן אלון גל מה שחלמנו? המאמן יעילים ומצוינים שיכולים לעזור גם לכם עמליה יעקובי מאת:

S T Y L E L I S T

צילום: אילן בשור

שלבים מדידים “אחרי שהבנו מהי המדרגה הראשונה צריך להגדיר טוב יותר את המטרה הסופית. אסף, למשל, החליט שמדובר בבית ספר שבו לומדים תלמידים בשלוש מגמות לפחות. הוא 100 לפחות קבע לעצמו תאריך יעד. מכאן אפשר לפרק את התהליך לאחור וליצור שורה של שלבים מדידים המגיעים מהמטרה עד למדרגה הראשונה שכבר ביצענו. ברגע שיוצרים את הרשימה הזאת, הפרויקט מקבל ממשות, אנרגיה ואינרציה משלו. הכל הופך לאפשרי”.

אל תקראו לזה חלום “המילה חלומות בעייתית בעיניי, כי חלום זה גדול ורחוק ולא מושג. חלום זה משהו שקורה בלילה והוא לא אמיתי. השימוש במילה הזאת מראש הופך את הרצון שלנו לכזה שאנחנו לא אמורים להגשים. אז הטיפ הראשון הוא לשנות את הטרמינולוגיה. מעכשיו נדבר על הגשמת מאוויים ורצונות. על הגשמה אישית. פשוט על הגשמה”. סוד מיקוד “כשאני שואל אנשים מה המטרות והרצונותשלהם אני תמיד מקבל תשובות מבולבלות ואמורפיות. ‘אני רוצה להצליח’, ‘אני רוצה להרשות לעצמי הכל’. אלה משפטים לא מובנים. אז הטיפ השני שלי הוא מיקוד. הסיפור של אסף מימון, אח של שירי, הוא דוגמה מצוינת. אסף חלם להקים בית ספר להתפתחות של אומנים. עבדתי יחד איתו על מיקוד הרצון, וכך הוא הבין שההגשמה שלו תגיע דרך הקמה של מקום שבו אומנים יוכלו להביא לידי ביטוי את האומנות שלהם, לקחת את הכישרון שלהם וללמוד איך לבטא אותו במציאות. המיקוד הזה הביא אותו לכך שהיום אנחנו פותחים יחד מחזור שמיני של אומנים שלומדים בכיתה להגשמת מטרות ומוציאים את האומנות שלהם בפועל. כאן ראיתי איך המיקוד הוביל הלכה למעשה לאחד הפרויקטים המרגשים שראיתי בשנים האחרונות”. תמונת חזון

זיהוי שותפים “זיהוי שותפים הוא שלב קריטי שבלעדיו לפחות מהפרויקטים בעולם לא היו יוצאים לפועל. 95% כאן נגדיר מי האנשים שאנחנו רוצים לפנות אליהם ואיפה יש שותפויות אסטרטגיות חכמות. אם נחזור לדוגמה של בית הספר לאומנים של אסף מימון, איתרנו בית ספר לסאונד שכבר עובד, ועובד לא רע, אבל צריך את המדרגה הבאה, ופנינו אליהם

בהצעה לשיתוף פעולה. בכלל יש בפרויקט הזה המון שיתופי פעולה חכמים עם אקו”ם, עם גופי הפצה של מוזיקה ועוד. השותפויות שנוצרו שם קירבו את המטרה ויצרו בסיס רחב שהפך הכל ליותר זמין”. זיהוי המשמידים העצמיים

“בכל פעם שאנחנו רוצים לעשות משהו שבשבילנו הוא גדול, מיד נוצרות אצלנו מחשבות שאני מכנה אותן ‘משמידים’. למשל, ‘מי אני בכלל שאנשים יבואו לעשות אצלי כזה קורס?’ או ‘למה שזה יצליח?’. אני מציע לרשום את כולן, כל מחשבה שמופיעה. להשאיר הכל אצלנו בתוך הראש זה דבר נורא. אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם הבלגן בראש. המחשבות שלנו אינסופיות והן מייצרות אינסוף רעש שפשוט לא

“מיד אחרי שמיקדנו את הפרויקט שלנו כדאי לתת לו ממשות על ידי יצירה של לוח חזון. הכוונה היא ממש לציור גדול של הפרויקט שאנחנו רוצים להקים. למשל, אם אנחנו חושבים על מרכז כלשהו, נשרטט אותו ואת חדריו. ניתן לו את מלוא הממשות הפיזית האפשרית. זה מייצר הפנמה מאוד גדולה של הפרויקט והמטרה ונותן אנרגיות פנימיות אדירות”.

ניתן לנהל. אז כדאי לכתוב אותן וגם להגיד אותן: לחפש מישהו ששותף בפרויקט שלנו ולשתף אותו. ברגע שמשתפים מחשבה שלילית, כבר מחלישים אותה. זה לא מקרי שלהדפסה של ספר קוראים ‘הוצאה לאור’ ולהכרה של אדם במיניות שלו קוראים ‘יציאה מהארון’. האור הורג את המשמידים”. זיהוי מבנים פיזיים

המדרגה הראשונה “לרוב אנשים נוטים לחשוב במונחים של הכל או כלום, בפרט כשמדובר בחלומות שלהם. זו דרך חשיבה גרועה, מפני שלרוב אם צריך לבחור בין הכל לכלום מגיעים בסוף לכלום. המשמעות של המדרגה הראשונה היא להגדיר וליצור שלב ראשון פשוט וזמין בסולם, שמוביל למקום שאליו אתה רוצה להגיע. למשל, במקרה של אסף מימון המדרגה הראשונה בדרך אומנים שעדיין לא 100 להקמת בית הספר הייתה איסוף שמות של פרצו. ברגע שהוא הקים את הקבוצה הראשונה הזאת, ידעתי שהעסק שלו קרה, כי פתאום היה עם מי לדבר”.

“השלב הבא הוא זיהוי המבנים הפיזיים שאנחנו 21 זקוקים להם וחיפוש פתרונות. למשל, לפני שנים, כשהחלטתי להקים את ‘תות’, לא היה לי כסף למשרדים. באותה תקופה נהגתי לשכור אולם להרצאות במלון מול הים בתל אביב. אז ביקשתי פגישה עם מנהל המלון וסיפרתי לו שאני רוצה לשכור אולמות אבל אין לי משרדים. הוא שאל, ‘מה אתה רוצה ממני? אני מלון’. עניתי לו:

LIST STYLE