stylelist מגזין

, ראשל”צ) 14 יעל: עמנואל; גיא: זארה; תכשיטים: סה קלייר (משה בקר

עליו. היום אני יכול להגיד בוודאות שכשמשלבים לצדו פריט אמנותי וצבעוני, יש משהו במיזוג ובשילוב של חומר הגלם עם זריקת הצבע שיוצר משהו מדהים. אבל באופן כללי, גם בבית שלנו וגם בבית שגדלתי בו, אני חושב שהמטבח הוא המקום הכי חשוב. משפחה יכולה להתפזר למיליון עיסוקים ודברים, אבל בסוף הכל מתנקז לרגע הזה שבו אתה נותן אוכל לילד במטבח. זה המקום של המשפחה שכולם נפגשים בו הכי הרבה”. “הוא מתכוון כמובן לסירים שאני מעמידה. איזו חוויה גסטרונומית בר זוהר: זו. שפים עולים אלי לרגל”. “מכירה את הריח של האש ששורפת את ידיות הפלסטיק של זוארץ: הסיר? זה הריח”. העבודה במתחם עיצוב עשתה לכם חשק לעשות שופינג לבית? “כן! זה כמו מוכרת בחנות ממש שווה שהמשכורת שלה נגמרת בר זוהר: כי היא קונה את כל הסחורה. בזמן שצילמנו את הפרסומת המקום כבר היה בהרצה לקראת הפתיחה הגדולה, ואני נתקעתי מול חלונות הראווה והיה צריך לקרוא לי המון פעמים. בגלל ששיפצנו את הבית שלנו נכנסנו מאוד לעולם העיצוב, וכשאת נכנסת לשם את מבינה עד כמה הוא מכיל אפשרויות אינסופיות של יופי ושל אמנות”. “אנחנו אוהבים עיצוב, ואין ספק שכשאתה משתתף בפרויקט כמו זוארץ: סיטי ואתה רואה את טובי המעצבים ואת כל האפשרויות, זה מפתה”. D איך מתחלקות עבודות הבית במשפחה שלכם? “רגע! לא התכוננו לשאלה הזאת! תשאלי שוב, אני מנסה להרוויח זמן”. בר זוהר: “האמת היא שאני חושב שיש מנכ”ל לבית וזאת יעל. כל העניין של זוארץ: התיאומים, הילדים, לוח הזמנים, החוגים – אני מודה שזה עליה. אני חושב שאם זה היה עלי, הייתי מקבל טלפונים באמצע הלילה מהקונסרבטוריון ששואלים למה לא באתי לאסוף את הילד שתקוע שם משש בערב. אני יותר אחראי על המטבח, האוכל והבישולים”. “האמת היא שאנחנו זוג לא מאורגן, ושאלת שאלה של גדולים בר זוהר: שישר מכניסה אותי לכאוס פנימי. אני בעצמי לא בטוחה מה באמת חלוקת העבודה. אבל אני חושבת שאנחנו די משלימים אחד את השני. אנחנו צוות. אין ספק שאני המבוגר האחראי סביב חוגים והסעות וכאלה. התפקיד שלו זה יותר אוכל. הוא מהסבתות האלה, בכל חג הוא נכנס לחרדה שלא יהיה מספיק. תמיד יש יותר מדי אוכל, אבל זה לא משנה כלום”. “יש לי פלאשבק לסבתא שלי, כשכולנו יושבים סביב שולחן חג זוארץ:

סיטי, החדש ליד ירושלים D צולם במתחם העיצוב

LIST STYLE