טבריה 10.2.23

טחנת הקמח. משמעות צילומים: | אסטרטגית מיכאל יעקובסון

עוד מלון בטבריה יכול להיות נחמד, גם אם יהיה בו שימור חלקי זה טוב. המבנה ממוקם בכניסה לטבריה הצפונית, שמצד אחד מלווה את הכנרת ומצדו השני את הגליל שמשתפל למזרח אפשר לשמר את כל המגדל ולא רק את החזית, אפשר לעשות בתוכו מה שרוצים, הוא מספיק חזק לשאת את הדברים האלה, אבל זה עולה כנראה הרבה כסף

החלל הפנימי של המקום

שטחנת הקמח עבדה. אפשר לשמר את כל המגדל ולא רק את החזית, אפשר לע מ שות בתוכו מה שרוצים, הוא מספיק חזק לשאת את הדברים האלה, אבל זה עולה כנראה הרבה כסף. חוץ מהסילו יש שם עוד מבנה בן שתי קומות שאפשר לשמר אותו. האמת, שאין כמעט אנשים בטבריה שמכירים את הסיפור של הטחנה הזו. "יש למבנה ערך היסטורי לעיר, הוא היה המפעל התעשייתי הראשון בעיר", מוסיף חלפון, "כשבנו את טחנת הקמח הזו לא היה שום מפעל תעשייתי בטב מ ריה, אפילו לא בית חרושת לקרח. בן ציון בהלול, היזם הטברייני שהקים את הטחנה שאף אחד לא מכיר אותו כבר, כ � הוא הגיש תו 1929 ראוי לכל שבח. ב - ניות למנדט הבריטי וקיבל אישורים, זו היתה פרוצדורה לא פשוטה והכול מכי מ סו. במושגים שלנו היום זה כמו להקים מפעל מכוניות בעיר. זה היה מפעל רצי מ ני והיתה לו אפילו משמעות אסטרטגית כי הוא שלט על הקמח של כל הצפון כמעט. גם לבריטים וגם לארגון ההגנה לאחר מכן היתה עמדה של ביקורת ליד המגדל, ככה שלטו על הדרך בין טבריה לצפת". הכניס אח רית למבנה

מהמשפחות החשובות והגדולות בט מ בריה היהודית, שעד היום מאוד גאים בשורשים הטבריינים שלהם. המבנה גם מספר את סיפורם של דייגי טב מ ריה; מעבר לכביש היה את ענף הדיג ששגשג בעיר, ענף תעסוקה מרכזי מאוד בטבריה של אותם ימים, טבריה היהודית וגם הערבית, כאשר דגי טב מ ריה שווקו לכל הגליל והצפון עד סו מ ריה. הדייגים דגו את הדגים מעבר לכ מ ביש במזח הדייגים, שמו אותם בקרח בבניין הזה שהיה בחלקו מפעל קרח ומשם המשאיות העמיסו את הדגים ושיווקו אותם לכל הצפון. לדברי יעקובסון, חשוב גם לשמר את מורשתו של המהנדס יוסף אידלמן שתכנן את מגדל הסילו. "אידלמן היה המהנדס החשוב ביותר שפעל בארץ במחצית הראשונה של המאה הקוד מ מת. הוא תכנן את מרבית מגדלי הסילו בישראל ומרבית מהקיבוצים בארץ. הוא היה מורה נערץ בטכניון וגם בתו המשיכה את דרכו והיתה אף היא מורה נערצת בטכניון. היום נכדתו היא אד מ מ � ריכלית מרתקת, חדשנית וחלוצית ש תגוררת במנהטן".

81 ניית מלון דירות נופש שיכלול כ דירות במקומה של טחנת הקמח כשעל פי התכנון, רק חזיתו של מגדל הסילו תישמר והמבנה עצמו - שאינו מוגדר כמבנה לשימור - ייהרס. האדריכל מיכאל יעקובסון מברך על ההחלטה לבנות במקום מבנה הטחנה מלון דירות, על אף שהמבנה יעבור רק שימור חלקי. "עוד מלון בטבריה יכול להיות נחמד, גם אם יהיה בו שימור חלקי זה טוב", אמר יעקובסון, "המבנה ממוקם בכניסה , כביש חשוב 90 לטבריה הצפונית בכביש מאוד במדינת ישראל וגם כביש היסטורי שמצד אחד מלווה את הכנרת ומצדו השני את הגליל שמשתפל למזרח". יעקובסון, שסייר במבנה הטחנה הנ מ טוש, מציין את עיצוב הפנים המיוחד של המבנה שעשוי כולו מבטון ואת הח מ שיבות ההיסטורית שלו: "אפשר לדמיין כמה דברים מרשימים אפשר לעשות באולמות הגבוהים שיש בתוך טחנת הקמח, כמו אולם או מבואה למלון. המ מ בנה הזה הוא עדות כמעט אחרונה לת מ עשייה המשגשגת שפעלה בטבריה", אומר יעקובסון, "טחנת הקמח מספרת את סיפורה של משפחת בהלול, אחת

ערך היסטורי לעומתו, ההיסטוריון הטברייני רפי חלפון לא שבע רצון מהתוכנית שתש מ מר רק את חזית המבנה של טחנת הקמח. "ליבי נחמץ, טבריה מלאה בבתים היס מ טוריים כאלה. למה להרוס אותם? זה עצוב לי. אני זוכר עד היום את התקופה

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 10.2.2023