טבריה 12.5.23

צילום: פרטי | רותי דיקר ז"ל

צילום: פרטי | ארז דיקר ז"ל

צילום: פרטי | מירב דיקר ז"ל

מכפר ברוך איבד 78־ חיים דיקר בן ה שלושה בני משפחה – אשתו רותי שנה, בנו ארז הלך 15 נפטרה לפני לעולמו במפתיע לפני עשר שנים ולפני כחודש הלכה לעולמה בתו מירב ממחלת הסרטן ‰ עכשיו, אחרי שמבחינתו נפתחו שערי הגיהינום, הוא מסביר איך הוא בכל זאת מצליח להיאחז בחיים ומקים קול זעקה כדי שהמדינה תסייע לאנשים שעברו אסונות כמו שלו

דניאל דדון // צילום: נחום סגל

חיים דיקר מכפר ברוך חווה את הכאב העמוק ביותר כאשר איבד את שלושת יקיריו, בני משפחתו שנקטפו בדמי ימיהם: אשתו רותי הלכה כתוצאה 52 שנה בגיל 15 לעולמה לפני ממחלה בכלי הדם; חמש שנים לאחר מכן הוא איבד את בנו ארז, קצין במשטרה ; ואם לא די 37 שנפטר מדום לב בגיל בכך, לפני כחודש הוא שכל גם את בתו לאחר 44 מירב, שהלכה לעולמה בגיל שהתמודדה עם מחלת הסרטן. מעבר לכאב והסבל שהוא חווה עם פטירתם של שלושת בני משפחתו, ס � שעובד כחקלאי חש ת 78 דיקר בן הס כול עמוק, בדידות וסבל ומרגיש שהוא מופקר לגורלו מצד מוסדות הרווחה. "אני מרגיש שנפתחו שערי הגיהנום", הוא אומר בכאב, "לאבד שני ילדים ואת אשתי זה כאב שאי אפשר לתאר. אני חייב לעבוד בשביל להתפרנס כי אין

בכל פעם שהיא הייתה מתאשפזת בבית החולים. גם הקיבוץ עזר לה, חיבק אותה וסעד אותה ברגעיה הקשים. אני לא מכיר דברים כאלה". לרפא את הרפואה לתחושתו של דיקר, הרפואה בפריפס ריה צריכה שיפור באופן דחוף. "כשמירב עברה להתגורר בחבל אילות, זה היה כמו ללכת לארץ לא זרועה, אבל אף אחד לא חלם על זה שאם אתה חולה במחלה קשה זה כמו גזר דין מוות", הוא אומר. "אני לא יודע להגיד מה היה קורה אילו היא הייתה מטופלת בבית חולים אחר ואם התוצאה הייתה אחרת, אבל הסיכוי היה אחר. איך אפשר לטלטל בן אדם חולה ברמה כזו, לטוס במטוס למרכז ואחר כך עם כיסא גלגלים. לא יכולתי לנסוע אליה הרבה, אבל זה לא טיפול מה שהם קיבלו שם. אנשים צריכים לעבור מרחקים עצומים

לי אפשרות אחרת, אני מקבל רק קצבה מביטוח לאומי. אני חקלאי והחקלאות לא תמיד מצליחה ומשתלמת. אני מרס גיש שאני מופקר לגורלי, אף אחד לא שואל עלי מהמוסדות. בשבוע שעבר הייתה אצלי עובדת סוציאלית מטעם המועצה, שבועיים וחצי אחרי שמירב נפטרה, היא מאוד נחמדה ואין לי טענות כלפיה אבל אין לה כלים לעזור לי". בתו מירב, אם לשני ילדים, התגוררה בשנים האחרונות בקיבוץ אליפז בחבל אילות, אליו עברה לאחר נישואיה, בפברואר נפטרה ממחלת הסרטן. 28 וב־ "היא עברה כריתת שד לפני כשלוש שנים והייתה במעקב", מספר דיקר על התקופה הקשה שבה התמודדה בתו עם המחלה. "גיסתי ליוותה אותה באיכילוב, היא מאוד אהבה את מירב וסעדה אותה כשהייתה בבית החולים. גם בתי הצעיס רה סעדה אותה חודשים והייתה איתה בקיבוץ, ואני הייתי מגיע לבקר אותה

בשביל להגיע לבית חולים במרכז. היה הרבה יותר קשה לבת שלי לנסוע לסוס רוקה שלוש שעות באוטו מאשר לטוס לבית חולים במרכז. כל חולה צריך לטוס לבית חולים במרכז בשביל לקבל טיפול ." MRI או צילום מה היית מציע כדי לשפר את הר־ פואה בפריפריה? "אני לא רוצה להציע לאף אחד הצעות. אני רק יודע שיש הבדל עצום בין אנשים שהם אידיאליסטים אמיתיים שהולכים ליישב את הפריפריה של מדינת ישראל, אבל לא מקבלים את הטיפול הרפואי שהם צריכים לקבל. מי שצריך לתת את התשובה זה לא אני, אני רק כועס ומאוכזב". לפני כחודש ציין דיקר את האזכרה במלאות עשר שנים לפטירתו של בנו הבכור ארז, רב פקד במשטרה שנפטר במפתיע מדום לב. האובדן של דיקר עצום ובנוסף הוא נאלץ להתמודד עם

16

12.5.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה