טבריה 2.12.22

אותו לבית החולים הדסה עין כרם. תוך כמה דקות כמובן התארגנו ויצאנו ודי ו ברנו עם שני הילדים שלי שגרים בכפר סבא שיצאו גם הם לבית החולים". היתה לך תחושה רעה באותו רגע? "היתה לי תחושה רעה והתחושה הזו התאמתה כשחישבתי את הזמן מתי היל ו דים צריכים להגיע לבית החולים אבל הם לא עדכנו אותי. התקשרתי והבן לא ענה, התקשרתי גם לבת והיא לא ענתה והבנו. אמרתי לאשתי 'דור לא שרד כי אחרת הם היו עונים'. חצי השעה האח ו רונה של הנסיעה עברה עלינו בידיעה שדור כבר אינו בין החיים". איך מיכל מתמודדת? "אנחנו עוזרים לה ותומכים בה. רק עכ ו שיו קמנו מהשבעה וסיכמנו עם ההורים שלה שיער יהיה בסביבה הטבעית שלו ועם החברים שלו בגן הילדים ושיחזור לשגרה עד כמה שאפשר. השבוע הוא כבר הלך ליום שלם בגן והיום לקחו אותו לבקר את אמא". על מה היתה השיחה האחרונה ביני ־ כם? "דיברנו איתו שעתיים וחצי לפני לחודש של 21 התאונה. היתה חתונה ב בת הדודה שלו ודיברנו על החתונה ועל המפגש". מה תספרו ליער כשהוא יגדל, מי היה אבא שלו? "נספר לו שהוא היה איש אוהב טבע, אדם ישר וחבר נפש. פגשנו אנשים בש ו בעה מכל הגוונים, אנשים שהיו איתו בלימודים ובצבא. זה היה לפני הרבה שנים וכאילו שהם נפרדו אתמול. הוא נכנס להם ללב". יוצא ליום קרב נעים מודאג מהקטל בכבישים שממשיך לגבות קורבנות כמעט מדי יום. "אם היה עכשיו מבצע צבאי והיו ו � חיילים, היו הופכים ע 300 נהרגים למות, ובנושא של תאונות הדרכים מקבלים את זה כאילו זו גזירת גורל", אמר נעים בצורה נחרצת, "אני נמצא הרבה מאוד על הכבישים ואני מרגיש שאני כל יום יוצא ליום קרב ולא יודע איך הוא ייגמר. סטטיסטית כמעט כל יום יש הרוג בכבישים, זה עצוב ובלתי נתפס. אנחנו מכירים את הביטויים של 'כבישי דמים', עד שאין הרוגים לא עו ו שים משהו. זה מטבע לשון שהפך לשגור לצערי. היום אני חווה את זה בעצמי. אני שואל את עצמי מה עושה המדי ו נה חוץ מלדאוג לעוד כסף בזה שהיא מאפשרת להביא לפה עוד רכבים ועוד הכנסות ממסים, במקום לתת פתרונות מתאימים לאוכלוסייה שכאן. לדעתי זה לא מעניין את המדינה, לא את ראש הממשלה ולא את השרים כי אם זה היה מעניין אותם זה היה אחרת". איך לדעתך צריך להילחם במכה הזאת? "זה מכלול של דברים. זה מתחיל מחי ו נוך לסבלנות וסובלנות, לא צריך למות מתאונת דרכים, בשבוע שעבר ראינו מישהו שהעיר למישהו על הכביש ומצא את עצמו עם חור בלב. החוכמה היא לא להוסיף עוד כבישים ולהרחיב, הפתרון הוא הרחבה של התחבורה הציבורית. יש מדינות שמרושתות ברכבות ובתחבורה ציבורית, זה משהו שהיה צריך לעשות שנה". 20 בישראל כבר לפני

| דור נעים ז"ל צילום: באדיבות המשפחה

"היתה לי תחושה רעה והתחושה הזו התאמתה כשחישבתי את הזמן מתי הילדים צריכים להגיע לבית החולים אבל הם לא עדכנו אותי. התקשרתי והבן לא ענה, התקשרתי גם לבת והיא לא ענתה והבנו. אמרתי לאשתי 'דור לא שרד כי אחרת הם היו עונים'"

חזר ארצה לעבודתו הקודמת בפיצוצי מנהרות, אך במקביל לא זנח את חלומו למצוא פתרון לשיפור יכולת הגידול החקלאית תוך כדי חיזוק אנרגיה באמצ ו עים פשוטים. "הוא המשיך לנסות לבדוק כל מיני חומרים ועשה כל מיני ניסיונות: גם אצלנו בבית וגם במטעים של אחרים. ממש לאחרונה הם עברו לגור בצפרירים שם היה מרכז העבודה שלו, והוא שכר מבנה כדי לחזור לניסיונות שלו". תחושה רעה בנובמבר בשעות 16 ביום רביעי ה הערב נסעו דור ובת זוגו מיכל יחד עם בנם יער בן השנתיים ובכביש בין רמת בית שמש ד' לקיבוץ נתיב הל"ה אירעה התאונה בה הייתה מעורבת משאית. דור פונה לבית החולים במצב אנוש ונפטר בדרך מפצעיו, בת זוגו מיכל נפצעה באורח בינוני משברים בכל חלקי גופה והבן יער יצא ללא פגע. "ממה שהבנו כשפינו אותו היה שם בדיוק רופא בכיר שעשה פעולות החייאה", מספר האב, "הוא עלה איתו לאמבולנס וליווה אותו אבל הוא לא שרד את הנסיעה ולא הגיע

בחיים. מיכל היתה ברכב ונפצעה באופן בינוני, כל הצד הימני שלה מהאגן ועד שורש כף הרגל שבור בכמה מקומות. היא עברה ניתוח ארוך, הרדימו אותה וקיבעו אותה בקיבועים חיצוניים והיא עברה סדרת ניתוחים. יער הילד הקטן היה בכיסא שלו. הוא הגיע לבית החו ו לים עם שריטה קלה במצח. מזל שה ו גננת שלו עברה ליד, היא ראתה שזה יער ופשוט עלתה על האמבולנס ונס ו עה איתו והייתה איתו בשלוש השעות הראשונות עד שבני המשפחה התחילו להגיע. הגננת עזרה לו אחרי הרגע הקשה של התאונה עם כל הבלגן שהיה והצרחות והכאבים". האב אפי לא ישכח לעולם את הרגע הקשה שבו התקשר השוטר ובישר לו על 7:20 התאונה. "היינו בבית ובסביבות קיבלתי טלפון ממספר חסוי משוטר שאמר לי שהרכב של דור היה מעורב בתאונה ושהוא רוצה לבדוק אם לא גנבו לו את האוטו. מיד התקשרתי לדור ואש ו תי התקשרה למיכל. ניסינו כמה פעמים ושוב קיבלתי שיחה ממספר חסוי והשוטר אומר לי 'אני רואה שאתה מנסה להתק ו שר לדור. הטלפון שלו היה באוטו ופינו

באירופה עד שהגיעו לפורטוגל. "הוא מאוד התלהב מהמקום ומהפוטנציאל שלו", מספר האב, "הם הגיעו לחווה אור ו גנית שכוללת אירוח ומיטה. הם עבדו שם כמה חודשים ולמדו לבנות קירות מבוץ וקש וגידלו גידולים שונים". חזר דור ארצה ובעזרת אביו 2015 ב גייס כסף להקמת עסק ייחודי שעסק בחקלאות ירוקה של גידול אקווהפוני – מערכת משולבת לגידול דגים וצמחים. עם הרעיון חזר דור יחד עם שותפו לפו ו רטוגל והשניים שכרו חווה והקימו עסק. "הם חיו בתנאים קשים, בלי חשמל ומים שהגיעו מהנחל. הם סיפקו לעצמם את המזון שלהם עד כמה שהם יכולים בתוך החווה וגידלו שם גידולים שונים ובנו את החממות". העסק הייחודי אף השתתף בתערוכה נח ו שבת לחקלאות ירוקה בפורטוגל. "מישהי שהיתה אחראית על גני התערוכה בליס ו בון באה ופשוט התאהבה במה שהם עושים והיא הזמינה אותם להציג בתערוכה. ואז התארגנו אשתי ואני ונסענו אליהם כדי לעזור להם בהכנת הציוד ובהקמת הביתן בתערוכה. היה מאוד מוצלח". לאחר תקופה השותפות התפרקה ודור

9

ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 2.12.2022