טבריה 21.4.23

מדנמרק לעמיר

תוצרת חוץ

"נדלקתי על הרעיון של חיים בקיבוץ"

הלנה רודסטן, , נשואה 54 ואם לארבעה ילדים

למה החלטת להגיע להתנדב בקיבוץ בישראל? רציתי 20 "כשסיימתי את התיכון בגיל לטייל קצת באירופה, אבל אז פגשתי בחורה בגילי שהייתה בקיבוץ והיא סיפרה על המקום בהתלהבות. אז הלכתי לקרוא קצת ונדלקתי על הרעיון של חיים בקיבוץ והמבנה המיוחד של היישוב הזה. יצרתי קשר עם ארגון שמא ד הגענו 1978 רגן מתנדבים לקיבוצים ובשנת בנות ובנים לעמיר". 15 קבוצה של איך היה המפגש הראשוני עם ישראל? "הייתי מוקסמת מכל מה שראיתי, במיוחד מהנופים. זה היה שונה מאוד מהמדינה שלי. גם האנשים נראו שונה. זה היה כמו חלום". במה עבדת בתקופת ד � "עבדנו בפר ההתנדבות ? סים, במטבח, בחדר האוכל ובמפעל 100 למוצרי נייר. היו תקופות שהיו בקיבוץ מתנדבים מכל מיני ארצות. בזמן הפנוי היינו יושבים במגורים, הולכים לבריכה ומטיילים. טיילנו אפילו בסיני והגענו עד לשארם א-שייח". ד � חוויה מיוחדת מהתקופה של ההתנ ● "הכול היה חוויה אחת גדולה. הטיולים בות? למדבר היו הכי מיוחדים. זה פשוט היה שונה. באתי מבית בו ההורים הגנו עלינו תמיד ופתאום הייתי עצמאית במקום אחר וזר. זה היה כיף להיות עם הרבה צעירים כל הזמן. גם ישראלים. כמובן שהיו אז הרבה חברויות והתאהבויות. היינו רואים סרטים בקיבוץ והיה לנו דיסקו באחד המקלטים שבו נפגשו כולם. שם פגשתי את הצעירים הישראלים שהיו כל כך יפים עם שיער ארוך ומתולתל. הייתה אז תמימות". מה הוביל אותך להחלטה להישאר "הכרתי את אמנון באחת המדורות בארץ? שעשינו. התחברנו והתאהבנו. אחרי כמה חודשים שהייתי מתנדבת חזרתי לדנמרק ושמרנו על קשר במכתבים. בסוף הוא הגיע לדנמרק להיות איתי. בזמן הזה גם הבנו שאם אנחנו לא נשואים הוא לא יכול להישאר יותר משלושה חודשים וגם לא לעבוד. אז התחתנו בנישואים אזרחיים. הקשר נמשך והיינו שם כמה חודשים ואז הוא חזר לארץ ואני באתי אחריו. אני אוהבת להיות בקיבוץ למרות שהיה לי קשה להיות רחוקה מהמשפחה. למ ד

צילום: פרטי

מריאן ריקסן-לויה, , נשואה ואם 64 לשלושה

משבדיה לדפנה

דתי עברית באולפן והכניסו אותי לעבוד בגן ילדים, שהיה לי די קשה בגלל השפה אבל לאט לאט למדתי. באיזשהו שלב חזרנו לדנמרק לשנה הגעתי לפה 1983 ושוב חזרנו לקיבוץ. בשנת סופית. מה שנקרא עשיתי עלייה. למדתי טכ ד שנה". 40 נאות שיניים ואני בעצם בארץ כבר איך המשפחה קיבלה את ההחלטה שלך "קשה. היה להם גם קשה לא לחזור לדנמרק? שהתחתנתי עם בחור לא מהדת שלי. חשבתי לעשות גיור, אבל זה לא יצא. יש לי משפ ד חה אוהבת. הם באו לבקר ואני נוסעת לשם הרבה". "היא הבית שלי. מה ישראל בשבילך? למרות שאני כן מתגעגעת לפעמים לד ד נמרק. אני כבר חיה בארץ יותר זמן מאשר חייתי בדנמרק. זו מדינה לא פשוטה לחיות בה. לפעמים אני חושבת שאולי היה לי יותר קל אם הייתי נשארת בדנמרק. מדינה שקטה, פסטורלית ועם מזג אוויר טוב. אני יותר אוהבת שקר. אני לא מסתדרת עם החום של הקיץ". "לדבר בקול ומה הכי ישראלי בעינייך? רם ועם הידיים. יש פה חוצפה שלא הייתי רגילה אליה. הייתי בחורה מנומסת שהגעתי לפה. היה לי קשה להסתדר אנשים ישירים ששואלים שאלות ישירות". ו � "דג מר המאכל הכי אהוב עלייך כאן? ● קאי פיקנטי עם חלה". הזמר הישראלי שאת הכי מחוברת אליו? "שלום חנוך. הוא עשה מוזיקה טובה".

"בארץ כל אחד אומר מה שבא לו"

י � למה החלטת להגיע להתנדב בק ● "אחותי פנילה הגיעה בוץ בישראל? להתנדב בקיבוץ בארץ יחד עם קבוצה היא 18 מאורגנת וכשסיימתי תיכון בגיל המליצה לי להגיע לדפנה. זה היה בשנת . בבית הייתה אהבה ותמיכה גדולה 1986 בישראל. ככה גידלנו אותנו ההורים". מה עשית במסגרת ההתנדבות? "עבדתי בבית החרושת - נעלי דפנה. התפקיד שלי היה לתלות את המגפיים על קולבים אחרי שהם יצאו חמים מהמ ד כונה. עבדתי במשמרות" חוויות או סיפור מיוחד מהתקופה? "אכלנו בחדר אוכל, אחרי יום עבודה היינו הולכים לבריכה או לנחל ומתחב ד רים עם מתנדבים אחרים. ליד המגורים שלנו בקיבוץ בתוך מקלט היה הפאב של המתנדבים. כולם היו מגיעים לבלות בו, גם חברות וחברי הקיבוץ". מה הוביל אותך להישאר בארץ? "במהלך העבודה במפעל הכרתי את בעלי משה. הוא היה אז כבר אחרי הצבא, . עברנו לגור יחד בקרית שמונה 22 בן ואחרי ארבע שנים עברנו לגור בשב ד דיה. עבדתי שם בחברה שמייצרת מו ד צרים לרופאי שיניים ומשה עבד אצל גיסי שהיה לו חברה לשיפוץ אוניות. אחרי כמה שני הגעגועים החזירו אותנו לארץ". איך המשפחה קיבלה את ההחלטה "המשפחה תמכה מאוד למרות שלך? המרחק. הם ממש לא התנגדו. אני באה אחים ואחיות. 11 ממשפחה גדולה. אנחנו תחילה חזרנו לקרית שמונה, אחר כך שנה 15 עברנו למושב שאר ישוב ולפני סגרנו מעגל וחזרנו לדפנה". "אני מה קסם לך בחיים בקיבוץ? אוהבת את הקרבה לטבע, החופש והש ד קט. הקיבוץ מזכיר לי את שבדיה, למרות ששבדיה עדיין הרבה יותר שקטה". "הבית שלי. מה ישראל בשבילך? אני כבר גרה בישראל יותר מאשר גרתי בשבדיה. הילדים שלי נולדו כאן. אני אוהבת את ישראל".

צילום: פרטי

"החוצפה. מה הכי ישראלי בעינייך? בארץ כל אחד אומר מה שבא לו בלי לחשוב פעמיים. זה כיף. אנשים בישראל מדברים בלי חשבון וזה מייצג את החופש שיש פה. בשבדיה האנשים סגורים מאוד. לא מדברים עם זרים. אתה לא תראה שבדי פונה לאיש זר ברחוב. פה אין שום בעיה לדבר עם זרים. אני מחוברת למ ד נטליות הישראלית, אבל גם מפריע לי שיותר מדי רועש פה. הרבה אנשים מד ד ברים בצעקות ולא מנומסים". "אני המאכל הכי אהוב עלייך כאן? אוהבת לאכול עלי גפן ממולאים שחמ ד תי, שהגיעה מפרס, עושה. אני אוהבת מאוד טחינה. לא הכרתי את זה לפני". הזמר הישראלי שאת הכי מחוברת "חיים משה. אני לא בהכרח אוהבת אליו? מוזיקה מזרחית, אבל זה מה ששמעתי כשבאתי לארץ". "קשה לחיות איך החיים בישראל? כאן. יקר מבחינה כלכלית, קשה עם המתח בעם, יש אי שוויון, ושחיתות שלא הכרתי בשבדיה". המקום הכי אהוב עלייך בארץ חוץ "הר החרמון. כי זה המקום הכי מדפנה? קר במדינה. אני אוהבת שקר. הקור חסר לי. בקיץ אני בקושי יוצאת מהבית".

10

21.4.2023 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה