טבריה ק"ש 19.11.21

קרית שמונה

דניאל דדון

"כולם בעיר הכירו את ציון", מס ־ פרת ריקי נורליאן, בתו של נהג האוטובוס המיתולוגי של קרית

שמונה ציון נורליאן ז"ל, שהלך לעול ־ מו לפני חודש כתוצאה ממחלת הסרטן. השבוע היא מספרת על ההערצה והכ ־ בוד שרחשו לו תושבי העיר, על החסדים שעשה ועל השבר העמוק שנותר בו לאחר פטירתה של רעייתו תמר, שבר שממנו לא הצליח להתאושש. חלם על ההגה בקרית 1954 ציון נורליאן ז"ל נולד ב־ שמונה. הוריו עלו לארץ מאירן והיו מתו ־ שביה הראשונים של העיר. הוא התחנך בבית הספר היסודי המגינים ובתיכון דנ ־ ציגר בעיר. כבר מילדות חלם להיות נהג אוטובוס, ולאחר שירותו הצבאי במהלכו שירת כנהג ותקופה קצרה של עבודה בבנק, הגשים נורליאן ז"ל את חלומו והפך שנה. 40 להיות נהג אוטובוס במשך כ־ "משאת נפשו היתה להיות נהג אגד עוד מילדות. אמא תמיד אמרה לו 'אל תהיה נהג' וכיוונה אותו להיות מורה או למקצוע אחר, אבל הוא רצה כל חייו להיות נהג אגד", מספרת הבת. הקו העיקרי עליו היה מופקד נורליאן ק � המיתולוגי מ 841 במשך שנים היה קו רית שמונה לתל אביב. לעתים היו מתל ־ וות אליו אל הנסיעות הארוכות בנותיו. "זה היה קו מאוד קשה והוא היה עושה אותו לפעמים גם פעמיים ביום וכילדות היינו מצטרפות אליו לנסיעה", מספרת הבת, "הוא היה מסור מאוד לעבודתו, אם היה חסר נהג הוא מיד היה קופץ ומתנדב רא ־ שון להחליף אותו". אתאשתו לימים, תמר ז"ל, הכיר כששירת בצבא קבע כנהג ומאז לא נפרדו דרכיהם. לפני חמש שנים היא חלתה בסרטן ולאחר מאבק של חודש במחלה היא נפטרה. "מאז שאמי נפטרה היה לו קשה מאוד", מספרת הבת בכאב, "הוא כל הזמן דיבר על זה שהוא רוצה ללכת אליה. גם התושבים בעיר שמו לב לזה כי הוא סיפר לכולם שתמי חסרה לו. האובדן שלה היה קשה, הוא התנחם בנו הילדים אבל לא היינו מה שהיא היתה עבו ־ שנה ביחד". 40 רו. הם היו רגיש ואהוב נורליאן היה אהוד על כל תושבי קרית שמונה. "בכל מקום שהגעתי אליו אמרו לי 'אה, את הבת של ציון הנהג' והכל היה מסתדר. הם לא ידעו אפילו את שם המ ־ שפחה, זה היה תמיד 'ציון הנהג'. זה היה סימן ההיכר שלי, ריקי הבת של ציון הנהג. גם כשהתחלתי לעבוד כמורה בבית ספר תל חי ואחרי זה בבית ספר המגינים תמיד ידעו שאני הבת של ציון". מה היה מיוחד באבא שלך שהוא זכה לכזו אהבה והערצה? "אבא שלי היה רגיש עם אינטליגנציה רגשיתמאוד גבוהה. כשהואהיהרואהבמבט המיוחד שלו ילד עצוב שקשה לו, הוא מיד היה נרתם לעזרה. הוא היה שומע סיפורים נוגעים ללב על ילדים שגדלו במשפחות חד הוריות והוא היה אוסף אותם אליו וב ־ דרך המיוחדת שלו מצחיק אותם. הוא היה מעלה אנשים קשי יום בלי כסף לאוטובוס והיה משלים את החסר בבית מכספו. כל

ציון נורליאן ז"ל. מוריד את כולם ליד הבית | בימים הגשומים צילום: פרטי

"הוא לא סיפר על המעשים הטובים שעשה" למותו של נהג האוטובוסהמיתולוגי של 30 במלאת העיר ציון נורליאן ז"ל ממחלתהסרטן, מספרתבתו על לתל אביב ‰ על אנשים 841 אביההמוכר לכולםמקו קשי יוםשהיהמעלה לאוטובוס ומשלםעבורם, על הילד שעשה לו ביבייסיטר עדשאמאשלו תחזור ועל הילדים ה'מופרעים' שידע להרגיע בדרכו המיוחדת

לעשות בדיקות'. לקחנו אותו לבית חולים פוריה ושם התגלה שיש לו גידול בלבלב". לאורך כל התקופה הקשה של המח ־ לה שהו בנותיו ומשפחתו לצדו ודאגו לו. "השתדלנו להיות כל הזמן לצדו. הוא עבר ניתוח מורכב בבית חולים הרמב"ם, הניתוח צלח אבל המצב הנפשי שלו השפיע עליו, הוא הרגיש לבד בלי אמא שלי. בתקופה של הקורונה היה לו קשה להיות לבד ואנחנו חששנו לו. היינו אומרים לו שלום מרחוק, הוא היה מתראה רק עם אחותי הקטנה שהיתה גרה איתו. הוא אהב לצאת ולראות אנשים והתקופה הזו לא עשתה לו טוב". לפני חודש, לאחר מאבק ממושך במח ־ לה, נפטר נורליאן כשהוא מוקף בשלוש בנותיו ומשפחתו. בלוויה העניקו לו כבוד אחרון מאות מתושבי העיר שספדו לו וניחמו את המשפחה במהלך ימי השבעה. "המחנך שאול יום טוב הקריא עליו מכתב איזה בן אדם הוא היה וכמה צנוע ועניו הוא היה. היתה אישה שבאה לנחם וסיפ ־ רה שהיא עלתה לאוטובוס ואמרה לאבא שהיא שכחה לתת לילדה שלה אנטי ־ ביוטיקה, אז הוא עצר את האוטובוס, חיכה לה שתיתן את התרופה לילדה ותחזור ורק אז הוא נסע. אנשים מספרים שהיו רואים אותו ומתמלאים שמחה, הוא היה נקודת אור בשבילם אחרי יום העבודה הארוך. הוא היה מוריד את כולם ליד הבית בימי החורף הגשומים גם במקום שאין בו תחנה כדי שלא יירטבו בגשם. היה ילד שהוא היה עושה לו בייביסיטר באוטובוס כי אמא שלו לא היתה בבית ולא יכלה לאסוף אותו, אז אבא היה נשאר איתו עד שהיא היתה מגיעה". עכשיו חושבים במשפחה על דרך ראויה להנציח את זכרו של האב. "אני רוצה לה ־ כניס ספר תורה לעילוי נשמתו. את אמא שלי הנצחנו בבית הספר 'שחפים' שבו שנה, ומדי שנה עד תקופת 15 היא עבדה הקורונה עשינו יום מעשים טובים לזכרה. בהמשך נחליט באיזה אופן להנציח גם את אבא בעיר".

"היתה אישה שבאה לנחם וסיפרה שהיא עלתה לאוטובוס ואמרה לאבא שהיא שכחה לתת לילדה שלה אנטיביוטיקה, אז הוא עצר את האוטובוס, חיכה לה שתיתן את התרופה לילדה ותחזור ורק אז הוא נסע"

על נסיעות לתל אביב. הוא היה נדיב וטוב לב ועשה הרבה חסדים". לילדי העיר היה לו קשר מיוחד והם העניקו לו בחזרה. "אני יודעת מעבודתי כמורה שילדים עושים באוטובוס הרבה בלגן לנהגים ואצל אבא שלי זה לא היה. הוא היה מושיב לידו את הילדים המופר ־ עים והיה שקט באוטובוס. הוא פשוט ידע איך לדבר אליהם ולחנך אותם ולגרום להם להתנהג יפה". כבוד אחרון את ההגה עזב נורליאן לפני שנתיים וחצי בעקבות מחלת סרטן הלבלב שבה לקה. "הוא התארח אצלי בשבת אחת וראיתי שהוא צהוב", מספרת הבת על הרגע הקשה של גילוי המחלה, "אמרתי לו 'אבא, אתה לא נראה טוב, משהו לא תקין, אתה חייב

השנים לא הבנתי למה הוא צריך להשלים כסף לתיק של אגד, ועכשיו אני מבינה. הוא היה כל כך צנוע, הוא לא סיפר על המעשים הטובים האלה שעשה, שמענו רק בשבעה שהוא כל הזמן היה משלם על אנשים מכיסו

צילום פרטי | ציון ז"ל ואשתו תמר ז"ל

14

19.11.2021 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה