טבריה ק"ש 19.11.21

""תמיד היתה שמועה, שאמא הכחישה". מיכה ושלושה מאחיו

לא סוף המסע. מיכה וקנין

האחות לימור: "אם אנחנו לא

מדברים יום אחד זה ממש חסר לי.

פתאום יש לי אח והוא יכול לעזור לי, מישהו שאני יכולה לסמוך עליו"

"ילדים תמיד סיננו לעברי 'מאומץ' כמו קללה, ותמיד הרגשתי שזה מפריע לי להתקדם ובולם אותי"

"תמיד עיצבן אותי כשאנשים פנו אלי כ'אח שלי', כי לא הייתי אח של אף אחד. היום האחים הביולוגיים שלי אומרים לי בכל בוקר 'אחי היקר', ואין מאושר ממני", אומר מיכה וקנין, שאומץ כתינוק, ולפני שבו ־ עות ספורים גילה את אמו הביולוגית ושישה אחים ואחיות. ) גדל בשלומי כבנם היחיד של 53 וקנין ( שלום ותרז וקנין. רק לאחר ששניהם הלכו לעולמם, העז לפתוח את תיק האימוץ, וגילה שהוא חלק משבט טב ־ רייני שלם, ושבכלל גדל בשכנות אליהם: "את כל הקיצים ביליתי אצל סבתא שלי בטבריה, ופתאום התברר שהבית של אמי הביולוגית הוא במרחק מטרים משם. באותם ימים ביליתי 50 של גם בחוף הוואי, שהיה בבעלותו של אבי הביולוגי. אין סיכוי שלא ראינו אחד את השני, אבל לא ידענו על הקשר". "הסתגרתי בחדר ובכיתי" בבית החולים 1968 הוא נולד ביוני רמב"ם בחיפה, ונמסר לאימוץ בגיל , הבין שהלחישות 11 יומיים. כשהיה בן אודות היותו ילד מאומץ נכונות: "ילדים תמיד סיננו לעברי 'מאומץ' כמו קללה, ותמיד הרגשתי שזה מפריע לי להתקדם ובולם אותי. יום אחד חזרתי הביתה אחרי אשפוז בבית חולים בגלל חתך באצבע, ועובדת סוציאלית הגיעה לדבר איתי. הבנתי מה קורה, לא הסכמתי לדבר

בבתי מבוגרים, אמא סרגה בהתנדבות כובעים וסוודרים לכל התינוקות בסבי ־ בה, ותמכה בעשרות עמותות ובתי תמ ־ חוי באמצעות הוראות קבע. "קשה להסביר מה זה לגדול כבן יחיד בשלומי, מוקף במשפחות גדולות. היו עוד כמה ילדים מאומצים ביישוב, אבל לי היו כל המשחקים והבגדים שלא היו לאחרים. כל מה שחלמתי בלילה, הוריי הגישו לי בבוקר על מגש של כסף, ואני גאה שגדלתי אצל הורים שעודדו אותי ללמוד ומימנו מורים פרטיים כשהיה צריך, וחינכו אותי לאהוב את המדינה ולהיות בן אדם. הוריי היו דתיים, והר ־ גשתי שהייתי צריך להיות טייס, פרופ ־ סור, או רב, אבל זה לא קרה, כי העדפתי לשחק כדורגל". המפגש עם אמא לפני שבעה חודשים נפטרה גם אמו, ורק אז החל לחפש את הוריו הביולוגיים. "ערב אחד, אשתי, שלא דיברה איתי על כך מעולם, אמרה שהגיע הזמן. קראנו לבנים שלנו וסיפרנו להם, וזה היה מרגש מאוד. הם היו בעד, וגם אני כבר הייתי מוכן". וקנין פנה לשירות לילד בחיפה, שם איתרו את פרטי האם והאחים, ושלושה חודשים לאחר מכן נסע למשרדיהם בחי ־ פה כדי לפגוש את האשה שילדה אותו. אביו הביולוגי הלך לעולמו לפני שנים רבות, ואת פרטי אמו הביולוגית הוא מבקש שלא לחשוף.

"ביקשתי מהעובדים הסוציאליים לדעת מי האנשים שהגיעו לבית החולים ' כדי ללדת אותי. 68 ביוני 3 רמב"ם ב- ארבעה ימים לפני ראש השנה הם הת ־ קשרו אלי ואמרו 'שנה טובה תהיה לך, מצאנו את אמא שלך'. "במשך כל חיי, בכל פעם שמישהו אמר 'אתה מוכר לי', הלב שלי ניתר. חשב ־ תי שאולי הוא מכיר את הוריי או אחיי, ומוצא בי דמיון אליהם. והנה עכשיו אני הולך לפגוש את האישה שמסרה אותי לאימוץ. שבועיים לפני הפגישה לא יש ־ נתי בלילה מרוב מחשבות". ואיך היתה הפגישה? "קצרה וקרירה. הדלת נפתחה, ונכנסה אישה יפה, גבוהה, בלונדינית. שוחה כל יום קילומטר בכנרת. הסתכלתי עליה, זאת האמא הביולוגית שלי? אמרנו שלום ולחצנו ידיים". ביקשת הסברים? "לא. אני לא שופט אותה ולא כועס עליה. יכולתי גם להבין שאחרי הפגי ־ שה היא לא ידעה איך לספר עלי לילדיה האחרים, ולקח לה קצת זמן. "את סיפור הולדתי שמעתי בסוף מא ־ חותי אלית. אני נולדתי מאהבה. אבי הביולוגי היה אז פרוד, ולאחר מכן הוא התגרש והתחתן עם האמא, ונולדו שלוש בנות – אלונה, אלית ולימור. אלונה צעירה ממני בסך הכול בשנה וחצי. אלה שלוש אחיות שלי מהוריי הביולוגיים, ושתיים מהן, אלונה ואלית, חרדיות. בתוך הפגישה הנרגשת ניגשתי אליהן בעדינות והופתעתי כשהן חיבקו אותי,

איתה. הסתגרתי בחדר ובכיתי במשך שעות עד שהלכה, ומאז איש לא הזכיר יותר את הנושא לידי. החברים ידעו שאני מאומץ וגם רעייתי שפרה ידעה, אבל כל דיבור הביא אותי מיד לדמעות, וכולם כיבדו את הרצון שלי להימנע מזה. תמיד שאלו למה אני בן יחיד, ולך שנה לא היו טיפולי 55 תסביר שלפני ההפריה שיש היום. "כשעברתי ברחוב והילדים קראו לי 'מאומץ' הרגשתי כאילו עשו עלי את החרם הכי גדול שמישהו יכול להע ־ לות בדעתו, זה היה כמו לקרוא לי גנב. פעם נקלעתי במקרה לבית יתומים באוקראינה ופשוט קפאתי במקום, לא יכולתי ללכת משם. רציתי לחבק את כולם, לעשות להם כייף, לתת להם הון שהלוואי שהיה לי. אני עוד אחזור לשם". מיכה, נהג אוטובוס בחברה פרטית, הוא פעיל חברתי ובעבר היה גם פעיל פוליטי מטעם 'קדימה'. רעייתו שפרה מכהנת זו הקדנציה השניה במועצת שלומי, לאחר שבבחירות האחרונות התמודדה לרא ־ שות המועצה. יש להם שלושה בנים ושני נכדים. כשנישאו, נשארו לגור בסמי ־ כות להוריו של וקנין, והוא מספר שגם שלושת בניו הרבו לשהות בבית הסבא והסבתא, בעיקר לאחר מות אביו לפני שנה. 16 "ההורים שלי עבדו כל חייהם קשה כדי לתת לי ולילדיי חיים טובים, הם היו יותר ממדהימים. אבא היה חוזר מהע ־ בודה ומתקן מכשירי חשמל בהתנדבות

"אני גאה שגדלתי אצל הורים שעודדו אותי ללמוד

ומימנו מורים פרטיים כשהיה

צריך, וחינכו אותי לאהוב את המדינה ולהיות בן אדם"

26

19.11.2021 ˆ ידיעות טבריה, קרית שמונה